בירד או לברון: מי הסמול פורוורד הטוב בהיסטוריה
האם האליפויות ותארי ה-MVP של ג'יימס, מספיקים כדי לעקוף את אגדת הסלטיקס כשחקן עמדה מספר 3 הגדול בכל הזמנים? דירוג העוצמה התלבט, התחבט וקבע. מסכימים? וגם: שני מטביעים היסטריים, ווינר ענק ובחור שדומה לג'ים קארי ברשימת 10 הסמול פורוורד המוצלחים אי פעם. כתבה שלישית בסדרה
דבר הדירוג
רבים טוענים כי עמדה מספר 3 היא אולי החשובה ביותר במשחק. השחקן שממלא את התפקיד צריך להיות בעל ידית מבחוץ, אבל עם מספיק גובה וחוזק להיאבק על הריבאונד. מספיק זריז כדי לשמור על גארדים, אבל מספיק אתלטי בכדי להתמודד עם הסנטרים. המושג "אול-אראונד פלייר" תפור בדרך כלל על מידותיו של הסמול פורוורד. לא היה פשוט להחליט מי הטוב מכולם.
הפרקים הקודמים בסדרה:
ראויים לאזכור
אלכס אינגליש – מילווקי, אינדיאנה, דנבר, דאלאס, נאפולי.
אדריאן דאנטלי – באפלו, אינדיאנה, לייקרס, יוטה, דטרויט, דאלאס, מילווקי.
ברנרד קינג – נטס, ג'אז, ווריורס, ניקס, וושינגטון.
גרנט היל – דטרויט, אורלנדו, פיניקס, קליפרס.
קווין דוראנט – אוקלהומה (חכו כמה שנים...הוא יהיה בעשירייה).
10 - פול פירס – בוסטון סלטיקס, ברוקלין נטס
סטטיסטיקה: 21.8 נק', 6 ריב', 3.9 אס', 44.7% מהשדה, 37% מהשלוש.
תארים: אליפות (08), MVP גמר.
הישגים: 10 פעמים אולסטאר, מקום 20 בכל הזמנים בנקודות (24,021) בליגה, פעם אחת בחמישייה השנייה של העונה (2009).
עונת שיא: 2001/2 בוסטון: 26.1 נק', 6.9 ריב', 40.2% מהשלוש
דבר בלתי רגיל: בספטמבר 2000 הוא נדקר 11 פעמים בכל גופו במועדון לילה. בעונת 2000/1 – הוא היה שחקן הסלטיקס היחיד ששיחק בכל 82 המשחקים.
ב-100 מילים: "The truth". אם במועדון הכי מפואר ב-NBA הצלחת לעבור שמות כמו ביל ראסל ולארי בירד ולהתברג במקום השני בכל הזמנים במספר נקודות בבוסטון, כנראה שאתה ראוי למקום בעשירייה.
פירס הגיע לבוסטון ב-1998 – תקופת הדמדומים של הקבוצה, שלא הצליחה להתאושש מתום עידן לארי בירד. כוח התקפי בלתי ניתן לעצירה, שהפך לסמל עבור האוהדים. חיכה בסבלנות לחיזוק שהגיע בדמות קווין גארנט וריי אלן ב-2007, במה שהספיק לשני גמרים ואליפות אחת והוכיח שפירס יכול גם להיות מנהיג של אלופה. לא מוערך מספיק על היכולת שלו מחוץ לקשת. עבר בטרייד הקיץ לאחר 15 עונות לברוקלין נטס. זה יספיק לעוד טבעת?
האמת? פול פירס שחקן ענק. "האמת" שחקן ענק
9 - ג'יימס וורת'י – לוס אנג'לס לייקרס
סטטיסטיקה: 17.6 נק', 5.1 ריב', 52.1% מהשדה.
תארים: 3 אליפויות (85, 87-88), MVP גמר 1988.
הישגים: 7 פעמים אולסטאר, חמישיית הרוקי של השנה, פעמיים החמישייה השלישית של העונה.
עונת שיא: 1988/89 לייקרס: 20.5 נק', 6 ריב', 1.3 חט', 54.8% מהשדה.
דבר בלתי רגיל: במשחק מספר 7 של גמר 1988 מול דטרויט, רשם טריפל דאבל היסטורי והיסטרי :עם 36 נק', 16 ריב', 10 אס' ונבחר ל-MVP של הסדרה
ב-100 מילים: "big game james". נכון, המספרים של ג'יימס וורת'י לא יותר מדי מרשימים. הוא גם היה "רק" השחקן השלישי הכי טוב בקבוצה הגדולה של הלייקרס בשנות ה-80, אבל זה לא מסתיר את העובדה שמדובר באחד הווינרים הגדולים של המשחק.
21 נק' בממוצע בפלייאוף, למעלה מ-22 נק' בממוצע באליפויות של ל.א. ואותו משחק היסטורי ב-1988 שנחשב לאחת מהופעות היחיד המרשימות אי פעם. חבר צוות מושלם לשואו טיים שניהל מג'יק, מסיים פנטסטי של מתפרצות. והכי חשוב – מופיע בפתיחת משחק ה-NBA הראשון והבלתי נשכח " lakers vs. Celtics and the nba playoffs". ומי שזוכר, זוכר...
מהופעות היחיד הגדולות בהיסטוריה. משחק 7, 1988
8 - דומיניק ווילקינס – אטלנטה הוקס, קליפרס, בוסטון, פנאתינייקוס, סן אנטוניו, בולוניה, מג'יק
סטטיסטיקה: 24.8 נק', 6.7 ריב', 2.5 אס', 46% מהשדה.
תארים: מלך הסלים (1986), אלוף ההטבעות (86, 90), אליפות אירופה (96, פאו), גביע יווני.
הישגים: 9 פעמים אולסטאר, חמישיית העונה (86), חמישיית הרוקיז (83), מקום 11 בכל הזמנים בנקודות (26,668), מקום 14 בנקודות למשחק (24.8).
עונת שיא: 1985/86 אטלנטה: 30.3 נק', 7.9 ריב', 2.6 אס', 46% מהשדה.
דבר בלתי רגיל: 1 מ-6 שחקנים בהיסטוריה (ג'ורדן, ווסט, מאלון, שאקיל, אייברסון) שהצליח לרשום מעל 25 נק' בממוצע למשחק 10 עונות ומעלה.
מייקל מי? 10 ההטבעות הגדולות בקריירה של דומיניק ווילקינס
ב-100 מילים: "The Human Highlight Film". כשבליגה מככבים לארי בירד, מג'יק ג'ונסון, אייזאה תומאס וד"ר ג'יי, קצת קשה לך לבלוט. אבל דומיניק ווילקינס עשה את זה, ובענק. ובדרך שלו.
אחד הכוחות ההתקפיים הכי יעילים ומושלמים שידעה הליגה, הפנט וסחרר ראשים בשנות ה-80. הקרבות שלו עם ג'ורדן בתחרויות ההטבעות הקפיצו את הפופולאריות של הליגה לשחקים. לא מוערך מספיק על הקליעה מחצי מרחק, החדירות והסיומת המופלאה במתפרצות. השחקן הכי גדול שעשה את המעבר מה-NBA לאירופה ואפילו זכה עם פאו באליפות היבשת ב-96 עם דאבל-דאבל בגמר. אחד השחקנים המלהיבים בהיסטוריה. לא הצליח להגיע מעולם לגמר.
7 - ריק בארי – סן פרנסיסקו, אוקלנד, וושינגטון (ABA), נטס (ABA), ווריורס, רוקטס
סטטיסטיקה: 24.8 נק', 6.7 ריב', 4.9 אס', 45.6% מהשדה, 89.3% מהעונשין (NBA ו-ABA).
תארים: אליפות (75), MVP גמר, רוקי השנה (66).
הישגים: 12 פעמים אולסטאר (NBA ו-ABA), 5 פעמים חמישיית העונה ב-NBA, 4 פעמים חמישיית העונה ב-ABA, מקום 21 בכל הזמנים בממוצע נקודות למשחק, מקום 3 באחוזים מהקו (90), מקום 14 בממוצע חטיפות למשחק (1.97).
עונת שיא: 1966/67 סן פרנסיסקו: 35.6 נק', 9.2 ריב', 45% מהשדה, 88% מהעונשין.
דבר בלתי רגיל: השחקן היחיד שהוביל גם את ה-NCAA, גם את ה-ABA וגם את ה-NBA בממוצע נקודות למשחק.
חבוב, אתה זורק מוזר מהעונשין. ריק בארי – קלאסיקה
ב-100 מילים: " The Miami Greyhound". עוף מוזר. דומה במראה החיצוני לג'ים קארי, וזורק מהעונשין כמו סבתא שלי (ומכאן – זריקת סבתא), אבל מגדולי הקלעים בתולדות הליגה.
הוביל את מי שנחשבת ככל הנראה לקבוצה האפורה ביותר והכי פחות מרשימה, גולדן סטייט 75', לאליפות NBA עם 0:4 חלק על ווס אנסלד והוושינגטון וויזארדס. ריבאונדר מעולה ושחקן הגנה מצוין, אבל בעיקר איום קטלני מרחוק. אם היה משחק בעידן שלוש הנקודות, היה מזנק מעלה-מעלה ברשימת קלעי הנקודות וככל הנראה גם בדירוג שלנו. קלע ב-115 משחקים 40 נקודות ומעלה בקריירה. מוסר בחסד.
6 - סקוטי פיפן – שיקגו בולס, פורטלנד בלייזרס
סטטיסטיקה: 16.1 נק', 6.4 ריב', 5.2 אס', 2 חט', 47% מהשדה.
תארים: 6 אליפויות, MVP אולסטאר (94), 2 מדליות זהב אולימפיות (92, 96), מלך החטיפות (95).
הישגים: 7 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית העונה (94-96), 8 פעמים חמישיית ההגנה של העונה, מקום 6 בכל הזמנים בחטיפות (2,207), שיאן החטיפות בכל הזמנים בפלייאוף.
עונת שיא: 1993/4 בולס: 22 נק', 8.7 ריב', 5.6 אס', 49% מהשדה.
דבר בלתי רגיל: אחד מארבעה שחקנים בהיסטוריה שהובילו את הקבוצה שלהם בחמש קטגוריות שונות בעונה אחת (קליעה, ריבאונד, אסיסטים, חטיפות, חסימות. 94/95 בשיקגו).
ב-100 מילים: "סקוטי". סקוטי פיפן הוא הסייד-קיק הטוב בהיסטוריה, אולי מלבד "סייד-שואו בוב" ממשפחת סימפסון. אפשר לתהות אם שיתוף הפעולה עם מייקל ג'ורדן הפך אותו לאוברייטד או אנדרייטד, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה מאוד פשוטה: בלי סקוטי פיפן, לא היה "מייקל ג'ורדן".
שחקן הגנה מושלם, מהטובים שידעה הליגה. ידיים ארוכות שמגיעות לכל כדור, חוטף מדהים, אתלט אדיר שיכול היה להטביע על כל אחד בכל מצב (תשאלו את פטריק יואינג). בעונה המלאה היחידה ללא ג'ורדן הוכיח את היכולות האישיות שלו, אבל גם הוכיח שלא באמת יכול היה להיות מנהיג, כשבמשחק חשוב מול הניקס בפלייאוף ראה את פיל ג'קסון מורה לטוני קוקוץ' לקחת את הזריקה המכרעת, ונשאר בהפגנתיות על הספסל. שמעתם פעם איזה קול בס יש לו?
הקליפ שאוהדי ניו יורק ניקס, ובמיוחד פטריק יואינג, יאהבו לראות
5 – אלג'ין ביילור – לוס אנג'לס לייקרס
סטטיסטיקה: 27.4 נק', 13.5 ריב', 4.3 אס', 43% מהשדה.
תארים: MVP אולסטאר (59), רוקי השנה (59).
הישגים: 11 פעמים אולסטאר, 10 פעמים חמישיית העונה, מקום רביעי בכל הזמנים בנקודות למשחק (27.4), מקום 26 בנקודות בכל הזמנים (23,149) , מקום 9 בכל הזמנים בריבאונדים למשחק (13.5, מקום ראשון בין הסמול פורוורד).
עונת שיא: 1961/62 לייקרס: 38.3 נק', 18.6 ריב'.
דבר בלתי רגיל: מחזיק בשיא הנקודות למשחק בודד בסדרת גמר, עם 61 במשחק מספר 5 של גמר 1962.
ב-100 מילים: "Mr. inside". אמנם חלק מהקריירה שלו התנהלה בעמדת הפאור פורוורד, אבל בכל השנים הגדולות שלו, אלה בהן היה הכוח ההתקפי הכי רב גוני בליגה ורשם גם שלוש עונות רצופות מעל 34(!) נקודות למשחק בממוצע, הוא היה סמול פורוורד. אתלט לא נורמלי.
האיש שהקדים את זמנו – אלג'ין ביילור
1.96 מ' בלבד היו לביילור, אבל כמו שזיהיתם מהכינוי שלו – הוא אחד הריבאונדרים הגדולים ביותר אי פעם. צ'ארלס בארקלי של שנות ה-60. הנפגע הטראומטי ביותר משלטון הבוסטון סלטיקס בליגה עם 8 (!) הופעות בגמר, אבל ייסד את רשימת הגדולים אי פעם שלא זכו בטבעת, יחד עם מאלון, סטוקטון, בארקלי ויואינג. שחקן מושלם מבחינה התקפית שהיה לראשון שקולע מעל 70 נק' למשחק (71). פרש עונה לפני האליפות הבודדת של הלייקרס באותן שנים ב-1972.
4 – ג'ון האבלצ'ק – בוסטון סלטיקס
סטטיסטיקה: 20.8 נק', 6.3 ריב', 4.8 אס', 1.2 חט'.
תארים: 8 אליפויות (63-66, 68-69, 74, 76), MVP גמר (74).
הישגים: 13 פעמים אולסטאר, 4 פעמים חמישיית העונה, 5 פעמים חמישיית ההגנה של השנה, מקום 12 בכל הזמנים בנקודות (25,274), הכי הרבה נקודות בהיסטוריה של בוסטון.
עונת שיא: 1970/71 בוסטון: 28.9 נק', 9 ריב', 7.5 אס', 45% מהשדה.
דבר בלתי רגיל: מחזיק בשיא הנקודות להארכה במשחק גמר (במשותף) עם 9 מול מילווקי ב-1974
המשפט שנכנס להיסטוריה של ה-NBA. ג'ון האבלצ'ק ב-1965
ב-100 מילים: "Hondo". כשתשמעו שוב ושוב סיפורים על הרוחות שריחפו באולם המיתולוגי של בוסטון סלטיקס, או על אלילי מזל אירים כאלה ואחרים, תזכרו קודם כל את השם ג'ון האבלצ'ק.
אחד הווינרים הגדולים בתולדות המשחק שב-4 השנים הראשונות שלו בליגה זכה בארבע אליפויות רצופות עם בוסטון הגדולה. אחראי על אינספור רגעים דרמטיים, כולל אחד בלתי נשכח בגמר של 1965 ("האבלצ'ק סטול דה בול!!") אול-אראונד פלייר קלאסי שיכול לעשות הכל מהכל. המציא את המושג "שחקן שישי", כשהיה שחקן מפתח מהספסל בעונתיו הראשונות. היה מזנק על כל כדור, נלחם עד השנייה האחרונה, "האיש עם הכי הרבה אומץ בקבוצה" כפי שתיאר אותו המאמן האגדי, רד אאורבך.
3 – ג'וליוס ארווינג – וירג'יה וניו יורק נטס (ABA), פילדלפיה
סטטיסטיקה: 22 נק', 6.7 ריב', 3.2 אס', 50.7% מהשדה
תארים: אליפות (83. ב-ABA גם היו לו שתיים). MVP של הליגה (שנת 81'. היה גם 3 פעמים MVP ב-ABA), פעמיים MVP אולסטאר (77, 83), אלוף ההטבעות (76)
הישגים: 11 פעמים אולסטאר NBA, 5 פעמים חמישיית העונה, בשתי הליגות ביחד קלע 30,026 נקודות, של-NBA זה היה מספיק למקום ה-7 בכל הזמנים, אבל לא נחשב.
עונת שיא ב-NBA: 1979/80 פילדלפיה: 26.9 נק', 7.4 ריב', 4.6 אס', 51.9% מהשדה
דבר בלתי רגיל: ההטבעות שלו. כל פעם מחדש.
ב-100 מילים: "ד"ר ג'יי". אם יש שחקן אחד, מלבד מייקל ג'ורדן, שהשפיע על הכדורסל ועל ה-NBA יותר מכל אחד אחר, הוא ג'וליוס ארווינג. השחקן שבא ושינה כל תפיסה לגבי כוח הכבידה, לגבי השמרנות של הליגה ולגבי איך המשחק צריך להתנהל. בכיף. בשואו. ההטבעה מקו העונשין בתחרות ההטבעות של אולסטאר ה-ABA ב-76', שינתה את ההיסטוריה של המשחק.
אחד השחקנים הכי לא מוערכים אי פעם. כן, כן, מה ששמעתם. מרוב ריחופים ודאנקים, אנשים לא זוכרים איזה ריבאונדר נפלא הוא היה, איזה שחקן הגנה ואיזה כדורסלן מושלם הוא היה. חבר עם מוזס מאלון לאחת מקבוצות הפלייאוף הדומיננטיות אי פעם עם הפסד אחד בלבד בפלייאוף. אבן דרך בתרבות האמריקנית במראה, לבוש, סטייל וספורט. אגדה.
חלק מההטבעות כאן, לא נוסו קודם לכן. ד"ר ג'יי
2 – לברון ג'יימס – קליבלנד קאבלירס, מיאמי היט
סטטיסטיקה: 27.6 נק', 7.3 ריב', 6.9 אס', 49% מהשדה.
תארים: 2 אליפויות (12-13), פעמיים MVP גמר (12-13),4 פעמים MVP של הליגה (09-10, 12-13), פעמיים אולסטאר MVP (05, 08), מלך הסלים (08), 2 מדליות זהב אולימפיות (08, 12), רוקי השנה (04).
הישגים: 9 פעמים אולסטאר, 7 פעמים חמישיית העונה, 5 פעמים חמישיית ההגנה של העונה, מקום שלישי בכל הזמנים בממוצע נקודות למשחק (27.6).
עונת שיא: 2009/10 קליבלנד: 29.7 נק', 8.6 אס' 7.3 ריב', 50.3% מהשדה.
דבר בלתי רגיל: השחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה שזכה 4 פעמים ב-MVP. הפורוורד הראשון בהיסטוריה שסיים עונה עם למעלה מ-8 אס' בממוצע למשחק (09/10), השחקן הראשון בהיסטוריה שרשם טריפל דאבל אחד לפחות בשלוש סדרות גמר רצופות. שנמשיך?
ב-175 מילים: "The king". שבוע קשה עבר על דירוג העוצמה. שבוע ללא שינה, עם אינספור לבטים והרהורים. עד הרגע האחרון לפני פרסום הכתבה לברון ג'יימס היה במקום ה-1. באמת. אבל הדירוג ידע שנכון לעכשיו, מדובר עדיין בחילול השם. שתמתינו לו מתחת לבית עם קלשונים וחבלי תלייה, בכדי להעניש את מי שהפר את המשולש הקדוש "מג'יק-ג'ורדן-בירד".
אבל הדירוג גם יודע עובדה אחת פשוטה: לברון ג'יימס יהיה הסמול פורוורד הגדול בהיסטוריה. זה ייקח עוד שנתיים, אולי אפילו עוד שנה. אבל זה יקרה. עוד תואר MVP, עוד אליפות, עוד שליטה אבסולוטית בליגה. זה יגיע, אתם הרי יודעים את זה.
השחקן המושלם ביותר שראה המשחק מבחינת יכולות כדורסל ופיזיות נטו. אתלטיות של ג'ורדן, ראיית משחק של מג'יק בגוף של קארל מאלון. השחקן הכי דומיננטי בעשור האחרון. אתם יכול לשנוא אותו על המעבר למיאמי או לתהות האם אליפויות הגלאקטיקוס במיאמי הן "שלו", אבל רק תזכרו שלארי בירד היה חלק מהחמישייה הגדולה בהיסטוריה (פאריש, מקהייל, דניס ג'ונסון, דני איינג', בירד).
יכול לשמור באותה התקפה על טים דאנקן ואז על טוני פארקר. הצליח להפוך למה שהוא, למרות העובדה שהוא באור הזרקורים מאז גיל 16 עם טונות של ציפיות. יום יבוא, כשאיכות תמונת ה-HD תהיה ישנה ונוסטלגית, תצפו במשחקים הישנים של לברון ותגידו "אני חייתי בתקופה של לברון ג'יימס". ואז תרוצו למחשב ותכתבו טוקבק: "כבר אין שחקנים כמו לברון. פעם רק בשבילו הייתי קם לראות משחקים". נשמע לכם מוכר?
לקליפ הבא, יתווספו בעתיד עוד הרבה רגעים. לברון ג'יימס
1 – לארי בירד – בוסטון סלטיקס
סטטיסטיקה: 24.3 נק', 10 ריב', 6.3 אס', 49.6% מהשדה, 37.6% מהשלוש, 88.6% מהעונשין.
תארים: 3 אליפויות (81, 84, 86), פעמיים MVP גמר (84,86), 3 פעמים רצוף MVP עונה (84-86), רוקי השנה (80), אלוף השלשות באולסטאר (84-86), זהב אולימפי (92), MVP אולסטאר (82).
הישגים: 12 פעמים אולסטאר, 9 פעמים חמישיית העונה, מקום 17 בממוצע נקודות (24.3), מקום 10 באחוז מהעונשין (88.3), מקום 5 בכמות טריפל דאבל בקריירה (59).
עונת שיא: 1984/85 בוסטון: 28.7 נק', 10.5 ריב', 6.6 אס', 52% מהשדה.
דבר בלתי רגיל: זכה גם בתואר ה-MVP (שלוש פעמים), גם במאמן השנה (98, אינדיאנה) וגם במנהל השנה (2012 אינדיאנה). בחור מוכשר סך הכל.
ב-150 מילים: "The great white hope". אז כן, נכון ל-2013 לארי בירד הוא עדיין הסמול פורוורד הגדול בהיסטוריה. בגלל הקליעה, בגלל ההגנה, בגלל רגעי הקלאץ'. בגלל הנוסטלגיה.
אין אדם עם יותר דיסוננס מאשר לארי בירד. מצד אחד בחור חייכן ונעים הליכות, מצד שני נחשב לשחקן הקשוח ביותר אי פעם, שלא פחד לזנק על כל כדור, ללכת מכות (תשאלו את ד"ר ג'יי וקורט ראמביס), לדפוק סלטה באוויר ובגלל זה לדפוק את הגב ולסיים את הקריירה בשלב מוקדם יחסית.
מצד אחד ג'נטלמן שמעריך את יריביו כמו שתעיד חברות האמת עם מג'יק ג'ונסון, מצד שני אהב יותר מכל להקניט את חבריו בטראש-טוק בלתי פוסק. בניגוד לרבים אחרים, הצליח גם לעמוד מאחורי המילים שלו. מוח הכדורסל המבריק אי פעם. מייקל ג'ורדן אמר פעם שמלבדו, הוא היה מעדיף לראות את לארי בירד עם הכדור האחרון כשהמשחק על הכף. ווינר.
מוסר אלגנטי, חוטף עילאי, קלע טהור אמיתי. אי אפשר היה להעביר נייר עיתון מתחתיו בזמן שניתר, אבל זה לא הפריע לו אפילו לרגע. הכדורסלן הלבן הטוב ביותר בכל הזמנים. היריבות שלו עם מג'יק ג'ונסון העלתה את הליגה לשיאים חדשים והפכה אותו לאגדה. היה חלק מהקו הקדמי הטוב בתולדות הליגה עם רוברט פאריש וקווין מקהייל. זכה שלוש שנים ברציפות בתואר ה-MVP, כשהוא מנצח את מג'יק, ג'ורדן וד"ר ג'יי. ריבאונדר לא מספיק מוערך. חפשו במילון את המילה "אלגנט", אולי תמצאו תמונה שלו.
אל, אל, אל תוותרו לעצמכם על 6 הדקות הבאות
להערות, תגובות והקנטות – עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
@sDavidovitch
