עכשיו תור הפולניה לדבר

בימים אלו שבהם חוגגים חלק מבני עדות המזרח את האדרת סבלותיהם בסדרה "השד העדתי", מתקבלת תמונה חברתית מסולפת. בולטת בהיעדרה במה שבה יוכלו גם אשכנזים לבטא את תסכוליהם. בעוד שגילויי גזענות נגד מזרחים מתקבלים בכעס, זוכים ביטויים דומים נגד אשכנזים להעלמת עין.

גם אשכנזים שילמו מחיר בכניסה לכור ההיתוך, מחיר כבד מאוד. גם אבא שלי המיר את שם משפחתו לשם עברי. אבא שלו, סבא שלי, לא נעלב ולא כעס. הם פשוט חשבו שבאנו לכאן כדי להשיל מעלינו סממנים זרים ולהתאחד תחת זהותנו היהודית. את מה שהקריבו סביי וסבותיי שכחו להזכיר בשיח הציבורי המתנהל כאן באחרונה. הם, העולים שהגיעו ממזרח אירופה, עזבו את משפחותיהם, עבדו עבודות פיזיות - חלקן משפילות - במחנות ההכשרה ועלו לבדם לישראל להגשים את החלום הציוני. נכון שבדיעבד ניצלו מתופת השואה, אך זו לא הייתה הסיבה לעזיבתם את ארץ הולדתם. הם הגיעו לארץ לא זרועה, עבדו בסלילת כבישים, בניין וחקלאות והקימו צבא, מוסדות חינוך, בריאות ותרבות יש מאין.

עוד בנושא זה בערוץ הדעות

עוד לא גמרתי להתבכיין / הני זובידה

"משתכנזים", זה לא יעזור לכם / מירב אלוש לברון 

חבל שלא מספרים על המעפילים הבלתי לגליים שמיד כשהגיעו באישון לילי לחופי ישראל, בעודם עייפים ורעבים אחרי הפלגה ממושכת, קיבלו נשק מלוחמי המחתרת ונאלצו להילחם בחיילים הבריטים שרדפו אותם ואף הרגו חלק מהם בשעותיהם הראשונות על אדמת הקודש. היו אלו האשכנזים ה"מתנשאים" שלחמו, נפצעו ונהרגו במחתרות נגד הבריטים והם אלו שסיכנו את חייהם בהעלאת המזרחים לאחר קום המדינה.

הוריו של אבי לא ידעו עברית במשך כל 70 שנות חייהם בארץ ועד למותם. איש לא מימן לי ולאחיותיי שיעורי יידיש כדי שנתקשר איתם, אבל הופתעתי לקרוא שילדים יוצאי אתיופיה משתתפים בחוגי אמהרית ללא תשלום כדי שיוכלו לתקשר עם סביהם. מצער מאוד שדור המייסדים ובניהם זוכים ללעג במקום לדברי הלל. האם מישהו מעז להתלוצץ על ריח מאכליהם של יוצאי אתיופיה או על דלות המטבח התימני? בתוכניות הבישול יש חנפנות והתרפסות למטבח המזרחי. לעומת זאת, גפילטע פיש ורגל קרושה הפכו לבדיחה המתמצתת ומעליבה את עושר המטבח המזרח אירופאי.

למה שרית חדד צובעת לבלונד? 

בעוד שערבי זמר והווי מזרחיים נערכים במימון רשויות מקומיות, נאלצים יוצאי אשכנז לשלם ממיטב כספם על קונצרטים או הצגות ביידיש. ואם בבידור עסקינן, מדוע מלכת הזמר המזרחי שרית חדד או קובי פרץ צובעים את שיערם לבלונד? בהיותם סמל למורשת הזמר המזרחי הם מצופים להופעה אותנטית, הלא כן?

צרם לי מאוד לראות שכבר בפרק הראשון של "הרווק" זכתה כרמית באהדת אם החתן, רק בשל מוצאה התימני. ציפורה, אמו של דודו אהרון, אמרה קבל עם ועדה: אני רוצה כלה תימניה, שתעזור לי בהכנות לשבת. אם זו לא גזענות, מהי גזענות? וכיצד מאשרים לשדר מסרים אתנוצנטריים כאלו בטלוויזיה ממלכתית בישראל של 2013? האם היו מאשרים שידור כזה אם האמא הייתה פולניה המביעה העדפה חד-משמעית לכלה פולניה?

ואם הגענו לפולניה, בואו נדבר על הפצה ארסית של בדיחות עלובות על פולניות והן נאלצות להגיב עליהן באיפוק ובאצילות נפש. כזו הייתה גם סבתי, שיצאה עם סבי שנתיים שבהן לא יכלו להינשא משום שלא יכלו לשלם את הוצאות החופה. בשנת 1938 הצליחו לקיים חופה כדת משה וישראל, סבי עבד בבניין וסבתי בפרדס. הדלות והעוני לא אפשרו להם להוליד ילדים, ולאחר כמה חודשי נישואין נאלצה סבתי לעבור הפלה כואבת משום שלא יכלו להאכיל פה נוסף. לאחר קום המדינה התגייס סבי למשטרה ועבד במשמרת ערב בטאטוא רחובות. האם גם זה נחשב לשלם מחיר?

אסיים בתקווה שילדינו יהיו מודעים למחירים ששילמו בני כל העדות בהקמת המפעל הציוני באופן שוויוני והוגן.

ד"ר יערית בוקק-כהן, מרצה בכירה לסוציולוגיה באוניברסיטת אריאל 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il