למה מצרים לא תהיה סוריה
היתרון המוחץ של הצבא, דעת הקהל, הסיוע מבחוץ ועמדת מדינות המפרץ עושים את ההבדל. ועדיין, "האחים" לא יוותרו כל-כך מהר
בדומה לסוריה, "האחים המוסלמים" היא תנועה מושרשת בחברה והיא זוכה לתמיכה עממית רחבה, בעיקר בקרב המוני הפלאחים. הבחירות בשנה שעברה במצרים הוכיחו כי יש להם תמיכה של מעט יותר מחצי מהעם המצרי.
האלימות במצרים - דיווחים אחרונים ב-ynet:
האיש שהפיל את מורסי: "אובמה, לך לעזאזל"
תומכי מורסי לדין: 250 חשודים ברצח ובטרור
"ישראל הבטיחה לסיסי שהסיוע לא ייפגע"
האם מצרים תידרדר למלחמת אזרחים ארוכה בין חילוניים לדתיים כמו בסוריה או בין צבא המשטר לאחים המוסלמים? כנראה שלא.
המהפכה במצרים, שהחלה חודשיים לפני המהומות בסוריה נגד שחיתות המשטר, סטתה ממסלולה לאחר שהאחים המוסלמים עלו לשלטון. הצבא המצרי לא יכול היה להשלים עם הפיכתה של מצרים לארצם של האיסלאמיסטים. השתלטות זו הייתה עלולה להפוך את מצרים בהדרגה לנותנת החסות העיקרית לכל הארגונים האיסלאמיים הסונים במזרח התיכון.
השתלטות "האחים" על מצרים העניקה השראה לסניפי התנועה בארצות אחרות ולכן עוררה חשש רב בעולם הערבי. היחסים בין "האחים" לבין הצבא הידרדרו בעיקר לאחר רצח החיילים המצרים בסיני והחשד שעלה לאחרונה כי התנועה האיסלאמית מתכננת להשתלט על הצבא, על פי הדגם הטורקי של ראש הממשלה שם, רג'פ טאיפ ארדואן. ארגוני האופוזיציה התקרבו לעמדות הצבא נגד האיסלאמיסטים בשל הפגיעה הגסה של הנשיא המודח, מוחמד מורסי, בערכי הדמוקרטיה בעיקר בנושא החוקה החדשה.
היעדר מענה למצוקה הכלכלית במהלך שנת שלטונם של האחים המוסלמים הוכיח כי המשך שלטונם יביא את מצרים לאסון חברתי וכלכלי. מנהיגי התנועה לא יכולים כעת לוותר על המאבק. הם כבר הגיעו לפסגה ולא יהיו מוכנים להתפשר על חלוקת השלטון עם מי שהדיח אותם. על כן, יש לצפות למלחמת חורמה.
ל"אחים" אין סיכוי מול הצבא המצרי
בניגוד לסוריה, הסיכויים שהאחים המוסלמים ינצחו את הצבא המצרי לא טובים בכלל. הצבא במדינה זוכה לתמיכה רחבה של כל מתנגדי האיסלאמיסטים, בעיקר בערים המרכזיות. לאיסלאמיסטים אין תמיכה חיצונית כדוגמת עמיתיהם בסוריה. אמנם, יש סיכוי שגורמים מארגון "אל-קאעידה" בלוב ובסודן יתערבו בנעשה במצרים, אך אין ביכולתם להתמודד מול הצבא הערבי הגדול ביותר במזרח התיכון.אם "האחים" ישלפו נשק ממחסנים סודיים, הדבר רק יאשר את ההאשמות הישנות בדבר מזימה לאגור נשק על מנת להשתלט על המדינה. בניגוד לצבא הסורי, הצבא המצרי זכה למימון ולתמיכה אמריקנית עקבית משנות ה-70, בעיקר הודות להסכם השלום עם ישראל.
שלא כמו בימי הדחתו של הנשיא חוסני מובארק, הצבא אינו מעוניין להיראות כגורם אובייקטיבי. הצבא הכריז מלחמה נגד האיסלאמיסטים וקרא לאחים המוסלמים "טרוריסטים" המסכנים את ביטחונה של מצרים. בשבוע שעבר, קיבלו החיילים הוראה לפתוח באש חיה כדי לחסל את כינוסי הכיכרות של תומכי מורסי בערים.
מאז מתנהלת מלחמת הגדרות בין כלי התקשורת הערביים התומכים ב"אחים" ובין אלו התומכים בצבא. תומכי האחים המוסלמים, ובראשם אל-ג'זירה, מדווחים על טבח של יותר מ-1,000 הרוגים ותומכי הצבא מדווחים על פיזור הכיכרות שגבה כמה עשרות הרוגים
במחאה על עמדתה של אל-ג'זירה, סגר הצבא את משרדי רשת הטלוויזיה הערבית בקהיר. קטאר, המממנת את פעילות הרשת, נותרה בפועל התומכת היחידה של התנועה בין כל ארצות ערב.
הקשר הסעודי
בעוד סעודיה וקטאר תומכות יחד באופוזיציה הסורית, בשאלה המצרית הן חלוקות בדעותיהן. לאחרונה הביע מלך סעודיה, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, תמיכה במלחמתו של צבא מצרים במה שכינה "הטרוריסטים". המחלוקת בין שתי מדינות המפרץ קיימת גם בנושא סוריה. סעודיה מעוניינת לחמש את צבא המורדים ואילו קטאר תומכת גם בגורמים האיסלמאיסטים באופוזיציה הסורית.
סעודיה, שהעניקה בשנות ה-60 חסות לאנשי האחים המוסלמים שנמלטו ממשטרו של גמאל עבד אל-נאצר במצרים, החלה משנות ה-80 לראות בהם גורם מסוכן המנסה להשתלט על הממלכה. הקרע גבר ב-1990 לאחר ש"האחים" תמכו בסדאם חוסיין בעת הפלישה לכוויית. סעודיה לא סלחה גם לנשיא המודח מורסי לאחר שזה הסכים לארח את נשיאה הקודם של איראן, מחמוד אחמדינג'אד, בוועידה האיסלאמית בקהיר.
האמיר החדש של קטאר, השייח תמים בן חמד, עלול לסכן את הברית הוותיקה עם שכנותיו – סעודיה, כוויית ואיחוד האמירויות בשל הסוגיה המצרית. על כן, לא נראה כי הוא יתמוך באחים המוסלמים במצרים באופן פעיל.
עבדאללה מלך ירדן יצא ממצרים בבושת פנים לאחר שנכשלו ניסיונותיו לפשר בין הצדדים. לעומתו, מלך סעודיה נקט צעד חד-צדדי בוטה לאחר שהבטיח לצבא המצרי סיוע כלכלי של 12 מיליארד דולר בעקבות נפילתו של מורסי. הבטחה זו מורידה את הלחץ האמריקני מהצבא ומאותתת לשר ההגנה עבד אל-פתאח א-סיסי כי יש לו אור ירוק להילחם ב"אחים" עד הסוף.
יחסיו של א-סיסי עם הממלכה הסעודית טובים עוד מאז ששימש כנספח צבאי של מצרים שם. התמיכה הרחבה שהצבא המצרי זוכה לה במדינתו ומחוצה לה ועוצמתו מבטיחות כי מצרים לא תהפוך לסוריה.
אף שסיכויי האיסלאמיסטים לנצח קלושים, קשה להעריך כמה זמן ייקח לצבא לדכא אותם. לאחר הרגעת הרחוב, יצטרך הצבא להמשיך את המלחמה נגד הטרור בסיני ולמנוע הסתננות ג'יהאדיסטים התומכים באחים המוסלמים למצרים.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית באוניברסיטת חיפה ומרצה על האיסלאם בטכניון ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.
לפנייה לכתב/ת 
