דרום קוריאה מארגנת דייטים לרווקים

ותודה לממשלה שהביאני לחופה. הצניחה בשיעורי הילודה בדרום קוריאה מדאיגה לא רק את האמהות - באחרונה גם הממשלה הכריזה על כך כעדיפות לאומית, והתגייסה למאמצים למצוא שידוך לאזרחים הצעירים. התוצאה: עשרות אירועי פנויים-פנויות בחסות הממשלה ודייטים במימון הבוסים בעבודה.

עוד חדשות מהעולם:

מדהים: דוב קוטב ניסה לתפוס טרמפ ברכב

כמה תשלמו על מטאור במשקל 27 גרם?

"מסיבות הדייטים" נערכות ברחבי המדינה בהשתתפות עשרות צעירים מקומיים שמגיעים לשם במטרה אחת - למצוא חתן או כלה. משרד הבריאות והרווחה החל לקדם את הרעיון עוד ב-2010, וארגן אז ארבע מסיבות כאלו עבור עובדיו והמועסקים בתאגידים מקומיים. שר הבריאות באותה תקופה אף ניהל בעצמו את טקס החתונה הראשון שהניבו המסיבות האלו. בראיון שנערך אז עם בני הזוג, הודה החתן לממשלה ותהה אם היא תסתפק בכך שיביאו לעולם רק שני ילדים.

אירוע "פלאש מוב" למציאת בן זוג בסיאול. הרוב חטפו "רגליים קרות"

מאז הרשויות המקומיות נטלו אחריות על המיזם, והממשלה מתגמלת אותן במענקים כספיים על ארגון אירועים שמעודדים נישואים והרחבת המשפחה. גם החברות העסקיות הצטרפו למאמצים - בעיקר מחשש להצטמצמות מאגר העובדים העתידי. הצעד הראשון היה ביטול האיסור על קשרים רומנטיים במקום העבודה, ועתה כמה מהחברות אף מממנות את הדייטים של העובדים.

במקביל, יזמים פרטיים מצאו דרך להפוך את המצוקה לרווח: הם פתחו ברים שבהם המלצריות מחברות בין הלקוחות. באחד מהם, הן מעבירות "כרטיסי קופידון" ממחזרים לצעירות שמשכו את תשומת לבם כדי לסייע בשבירת הקרח. "אני רוצה לפגוש מישהו שיש לי רגשות כלפיו", ציינה לי סו-סיונג (29), שבילתה באחד הברים האלו וצוטטה ב"ניו יורק טיימס".

סטודנטים בבירה סיאול יצאו ביוזמה משלהם וארגנו בחג המולד האחרון אירוע "פלאש מוב" מתוקשר, שבמסגרתו התאספו כ-3,000 צעירים בכיכר בעיר. בשעה 15:24 הטלפונים הניידים של כולם צלצלו בו-זמנית, כדי להזניק את המחזרים, אבל למרבה האכזבה - רובם חטפו "רגליים קרות". במשך 10 דקות הם בעיקר דרכו במקום והסתכלו בחשש על השוטרים שהוצבו שם כדי למנוע אפשרות של תקיפות מיניות. עם זאת, המארגנים טענו שבסופו של דבר יותר ממאה זוגות הצליחו לתאם דייט ראשון.

לצד זאת, מומחים מזהירים מהשינוי הקיצוני בהרגלי החיזור. "להתרועע עם

מישהו שאתה לא מכיר בכלל זה רעיון חדש עבור הקוריאנים", הסבירה פרופסור באוניברסיטה מקומית. החברה הקוריאנית מבוססת על השתייכות לקבוצות, כך שצעירים מתקשים לפתח זוגיות ללא היכרות רשמית שתאפשר למשפחותיהם להעריך זו את זו. "זה נראה מוזר לצאת עם מישהו מבלי לדעת מי ההורים שלו, איפה הוא גדל וכדומה", ציינה המרצה.

מסיבה זו, היוזמות הממשלתיות השונות עדיין לא הביאו לעלייה המיוחלת בשיעור המתחתנים. גם הרווקים עצמם נשמעים סקפטיים: "אני יוצא בדרך כלל עם נשים שמשדכים לי חברים שלי", סיפר יאנג סונג-מו, "אבל היום הגעתי למסיבה כדי להכיר מישהי 'בדרך הטבעית'. אבל בכל זאת, קשה לי להאמין שזה יעבוד בלי היכרות רשמית עם המשפחה".