למה אסד איבד את המעצורים?
הנשיא הסורי בטוח בעצמו בעקבות הצלחות בכמה קרבות, אבל מפרברי דמשק הוא לא מצליח להניס את המורדים. הלחץ שבו הוא שרוי גרם לו כנראה לאשר מתקפה כימית שהובילה לטבח. מדוע זה מדאיג ומה אפשר לעשות?
השימוש שעשה אתמול (יום ד') הצבא הסורי בנשק כימי באזור דמשק מעיד מחד על ביטחון עצמי ומאידך על מצוקה. הביטחון העצמי נובע מהצלחת כמה מבצעים באזור חומס וחמת שעשה הצבא הסורי, תוך שימוש מאסיבי באש. המצוקה נובעת מן העובדה שהוא אינו מצליח לכבוש את המאחז של המורדים וארגוני האופוזיציה בשכונות המזרחיות של דמשק. יש אפילו סימנים שהמורדים, במקרה זה אנשי צבא סוריה החופשי, מתכוננים להרחיב את השטח שבשליטתם ולהתקדם לעבר מרכז העיר.
המשטר הסורי הלחוץ כנראה חושש מזה בצורה ניכרת ולכן החליט להשתמש בנשק כימי נגד אזרחי השכונות האלה במטרה להרתיע את לוחמי צבא סוריה החופשי החוסים בבתיהם ופועלים משם. לפי הדיווחים המגיעים מהשטח, צבא סוריה השתמש בטילים מצוידים בראשי קרב מלאים בגז עצבים מסוג "סארין". הירי היה ללא הבחנה ובידיעה ברורה שיהיה קטל המוני. מהעדויות אפשר להסיק כי החומר שנעשה בו שימוש אינו גז סארין בצורתו המקורית, אלא מהול בחומרים אחרים ולכן פגיעתו קצת פחות חמורה.
לא סופר את ארה"ב
אסד יודע שהאיום האמריקני בפעולות מניעה וגמול על שימוש מצדו בנשק כימי התמוסס ונמוג. לא רק שהנשיא ברק אובמה כבר הכריז שאינו מתכוון לפעול בסוריה, גם יו"ר המטות המשולבים, הגנרל מרטין דמפסי, הסביר בקונגרס וגם במדינות שבהן הוא מבקר, עד כמה קשה יהיה לקואליציה בינלאומית בהנהגת ארה"ב להתערב בתוך סוריה ואפילו לכונן אזור אסור בטיסה באזורים הסמוכים לגבול.
הנימוקים שמעלה הגנרל דמפסי, שבהם הוא מציין כי צפויות 700 גיחות ואבידות שצפויות למטוסי הקרב של ארה"ב כתוצאה ממערכת הנ"מ האימתנית של הסורים, לא רק נשמעים כתירוצים - הם באמת כאלה, ונועדו לאפשר לארה"ב שלא לפעול. הסורים מריחים חולשה של המערב ופועלים בהתאם. הם גם יודעים שרוסיה וסין יתנו להם גיבוי במועצת הביטחון אם יקרה הבלתי ייאמן והאמריקנים והאירופים בכל זאת יחליטו לפעול.
בסך הכול מה שצריך לעשות זה להפציץ מהאוויר את מאגרי הנשק הכימי של הסורים. סוכנויות המודיעין של המערב יודעות היטב ובמדויק היכן הם נמצאים. אסד העביר אותם לאחרונה לאזורים הנמצאים בשליטתו. כל מה שצריך זה להפציץ אותם ביסודיות, והטענה שאם יעשו זאת תיפגע אוכלוסייה אזרחית היא פשוט לא נכונה. חומרי המוצא הכימיים מוחזקים בנפרד זה מזה, ומעט ראשי הקרב המוכנים לשימוש נמצאים כאמור באזור מבודד שאין בו אוכלוסייה אזרחית, ואפשר לפגוע בו ללא שום חשש.
כך נעשה השימוש בנשק כימי כמעט עניין של שגרה בסוריה. המשטר עושה בו שימוש גם אם לא מדובר במצב שבו חרב חדה מונחת על צווארו. השימוש בנשק הכימי נועד במופגן להרתיע את האופוזיציה והמורדים באמצעות איום, שמדי פעם ממחישים אותו על אוכלוסייה אזרחית לא לוחמת. זה הוא פשע מלחמה שמתבצע קבל עולם ללא שום תגובה.
ישראל מחוץ למשחק. בגלל העדה
זה בדיוק מה שצריך להדאיג את ישראל. אסד מאבד את העכבות, ועושה שימוש בנשק לא קונבנציונלי. בעלת הברית של בשאר אסד, איראן, עשויה להסיק מכך שגם פיתוח נשק לא קונבנציונלי אחר, נשק גרעיני, לא ייתקל בתגובה של ממש. אולי אפילו יגיעו למסקנה שאפשר להשתמש בו. בשאר אסד אמנם מורתע כיוון שהוא יודע שכל פעולה נגד ישראל עלולה להביא לתגובה ישראלית שתסכן לא רק את משטרו אלא גם את העדה העלווית. אותה עדה שממנה באה משפחת אסד ואנשיה מאיישים את משרות המפתח בצבא ובממשלה. כיום העדה הזאת מוצאת מקלט במובלעת המשתרעת פחות או יותר סביב הערים לטקיה, טרטוס, אל קוסייר ודמשק. הצבא הסורי מגן על העדה מפני מתקפות המורדים הסונים. אבל הסתבכות עם ישראל עשויה לשנות דרמטית את יחסי הכוחות ולשבור את התיקו הקיים כעת בסוריה. המשטר והעלווים יהיו הנפגעים העיקרים.
לכן, כאמור, אסד מבליג מדי פעם על מה שהעיתונות הזרה מדווחת כתקיפות ישראליות ובוודאי שאינו שוקל שימוש בנשק כימי נגד ישראל. אבל אנחנו רואים שסף הרתיעה של המשטר משימוש לא חוקי בנשק כימי הולך ונעשה נמוך. כתוצאה מכך, אם ייווצר מצב שבו למשטר לא יהיה יותר מה להפסיד, גדלה ההסתברות
שהוא עלול לעשות שימוש בנשק כימי גם נגדנו. בינתיים אין סימנים לכך, אבל זה מחייב מעקב וערנות גדולים.
השאלה היא אם ניתן להפסיק את ההידרדרות הזאת לעבר שימוש שגרתי בנשק כימי בסוריה. לפי שעה, התשובה היא שהסיכוי לכך קלוש. אירופה מסתפקת בגינויים אבל לא עושה שום הכנות להפעיל את נאט"ו כשנעשה שימוש נרחב יחסית בנשק כימי על גבולה הדרום מזרחי. ארה"ב הולכת ומאבדת את השפעתה ומעמדה במזרח התיכון וגם משם לא תצמח הישועה. לכן, המסקנה היא שישראל צריכה לסמוך על עצמה, לגלות איפוק ולא להתערב בקרבות לא לה, אך בה בשעה, לנקוט מדיניות הרתעה שמבהירה שכל חציית קו אדום על ידי המשטר או על ידי המורדים תיתקל בתגובה קשה ובלתי מתפשרת.