"פראקינג": פיצוח הפצלים שמזהם את העולם
זיהום מים ואוויר, פיצוצים, שריפות ומוות של בעלי חיים - אלה הם נזקי תהליך ה"פראקינג" שבו מחדירים חומרים כימיים לאדמה על מנת להפיק נפט וגז מפצלי שמן. ואיפה הפיקוח?
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
מחזר בקבוק - ותרום את הפיקדון לעמותה
המסלול הירוק: הכשרה סביבתית למתכננים
צפו: משאבת המים הגדולה ביותר בישראל
מדובר בתהליך שבו מפצחים בעזרת מים וכמות גדולה של כימיקלים סלעים המכילים שכבות של "פצלי שמן" וכך להפיק נפט וגז. התהליך החל לפני מספר שנים והוא הולך ומתפשט במספר ניכר של מדינות בכל רחבי היבשת. במדינת פנסילבניה, שבה נמצא מאגר גדול מאד של פצלים כאלה, נקדחו עד עתה יותר מ-150,000 קידוחים והיד עוד נטויה.
מדובר בדרך כלל בקידוח לעומק של קילומטר וחצי, כאשר לאחר שמגיעים לעומק זה הופך הקידוח לאנכי ונמשך עוד מרחק רב. בהמשך מוזרקים לתוך הקידוח כמויות גדולות מאד של מים המכילים מאות של חומרים כימיים שונים. חלק מהמים נשאבים בחזרה לפני השטח וחלק (כמעט 30,000 קוב, שהם כמחצית מכמות המים שהוזרקו) נשארים בתוך הקידוח. כמויות המים הנדרשות הן כל כך גדולות, עד שבאזורים מסוימים נוצר מחסור חמור במים וחברות האנרגיה מתחילות בהנחת קווי מים למרחקים גדולים.
הדבר המפליא ביותר בכל התהליך המסובך הזה הוא שכמעט ואין מידע מהימן על ההשלכות הסביבתיות שלו. הממשלה הפדרלית נמנעה עד כה מלפקח על התהליך והשאירה עבודה זאת לרמת המדינה. חלק ניכר מהמדינות והשלטון המקומי נהנים מאד מתמלוגים שונים המגיעים אליהם מחברות האנרגיה המפעילות את הקידוחים ונמנעים כמעט מכל פיקוח ובקרה.
אין, למשל, כל מידע לגבי החומרים שבהם משתמשים הקודחים על מנת לפצח את שכבות הסלע. אך מבדיקות שנערכו במספר מדינות במי קידוחים שחזרו לפני השטח נמצאה כמות גדולה מאד של חומרים רעילים ומסוכנים, כולל חומרים רדיואקטיביים. יש סיבה טובה לחשוב שמים אלה הם עוד יותר מזוהמים מאלה שהוזרקו לתוך הבאר. חלק מהמים מוזרמים למאגרים פתוחים, חלק עובר תהליך טיהור וחלקם פשוט מוזרמים לנהר הקרוב.
יחד עם המינוף הגדול של הטכנולוגיה, מתחילים להגיע דיווחים מדאיגים על ההשפעות הסביבתיות הקשות שהיא גורמת. בשני מאמרים חדשים בעיתון המדעי Science שפורסמו לאחרונה, נבדקה שורה ארוכה של עבודות מדעיות, שעסקו בנושא ההשפעות הסביבתיות של ה"פראקינג" (Fracking) על הסביבה. מתברר שהקידוחים גורמים לזיהום מי התהום, לזיהום אוויר קשה, למוות מסתורי של בעלי חיים, לפיצוצים ושריפות ולאסונות תעשייתיים.
למעשה, כל קידוח הופך בסופו של דבר לאתר המזוהם בפסולת רעילה. מאמר מיוחד הוקדש לנושא של רעידות אדמה. מתברר כי רעידות אדמה חזקות במספר מדינות רחוקות גרמו לשינויים ססמיים באזורים שבהם נערכה פעילות של הזרקת נוזלים לתוך הקרקע. ההשפעות הללו הביאו לתסיסה גדולה ברחבי היבשת. תסיסה זאת זכתה לתהודה גבוהה כאשר בסרט הנקרא Gasland מוצגת סצינה שבה דייר פותח את הברז הכיור במטבח ביתו, ומצליח להצית את זרם ה"מים" היוצא ממנו.
הביטוח מתנער
תופעה חמורה לא פחות היא התנהגות הבנקים וחברות הביטוח. במספר מדינות קיבלו
דיירים בעלי משכנתאות הודעות כי הם לא רשאים לחתום על הסכמים עם חברות הנפט על אישורים לביצוע הקידוחים באדמתם. במספר מדינות כמעט ולא ניתן לקבל משכנתא לבניין שעומד על קרקע המיועדת לקידוחים. חברות ביטוח רבות מסרבות לחדש את הפוליסות באזורים שמיועדים לקידוחים.
בימים אלה פרסם משרד הפנים האמריקני הצעה לשורת תקנות המיועדות לפקח על החברות המפיקות נפט וגז באמצעות פראקינג. כל ארגוני הסביבה טוענים כי הצעת תקנות אלה באה מאוחר מדי והן אינן עונות על הצרכים. חברות הנפט, מצדן, מתנגדות לכל מעורבות של הממשל הפדרלי בפיקוח על פעילותן. קשה להעריך כיצד יתפתח הדבר, אך ברור כי השאיפה לעצמאות אנרגטית תאפיל במידה רבה על כל ההצעות להגביר את הפיקוח הסביבתי על חברות האנרגיה.
בישראל מנסה חברת IEI לבצע תהליך דומה של הפקת נפט וגז בעמק האלה ליד בית שמש. החברה טוענת כי היא יכולה לעשות זאת ללא הזרקת מים וכימיקלים, אלא באמצעות הזרקת חום לתוך הקרקע וכי ניתן יהיה באמצעות תהליך זה להפוך את ישראל לעצמאית מבחינה אנרגטית. לאור המתרחש בארה"ב, יש לבחון לעומק את פעילות החברה בשטח בישראל. יש לי חדשות עבור חברת IEI - ישראל כבר היום עצמאית מבחינה אנרגטית. יש לנו גז ושמש שיכולים לספק את כל הצרכים שלנו ללא הרס סביבתי במימדים שלא ידענו עליהם עד כה.
פרופ' אורי מרינוב הוא מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, אשר כיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה
לפנייה לכתב/ת 
