רקטה ליד ניצולי השואה: "עברנו גרוע מזה"
אחת מרקטות הגראד התפוצצה בבית הבראה בשבי ציון. הקשישים אכלו יחדיו ארוחת ארבע בעת האזעקה, ומיהרו למרחב מוגן. "ברדיו יש היסטריה, אצלנו הכל רגוע", אמר אחד מהם לאלוף הפיקוד. ציפורה, בת 84: "היה לי נס"
זה היה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע: שתי קטיושות נפלו אתמול (ה') בגליל המערבי, בקיבוץ גשר הזיו ובמושב שבי ציון. הנזק: רכב נפגע, חלונות נסדקו, רסיסים פגעו בבתים וגם בית הבראה ניזוק. באותו בית הבראה בשבי ציון, שבו שוהים ניצולי שואה, נגרם נזק למטבח - אך למרבה המזל איש מהקשישים לא נפגע.
ה"פצצה", כפי שכינתה זאת אחת הדיירות, נחתה בצמוד לקיר החיצוני של המטבח, הדפה לתוכו את דלת הברזל, חוררה את הקיר, ניפצה זגוגיות, ניקבה את השילדות של שתי מכוניות וניפצה זגוגיות בקומות העליונות. המכתש הקטן שהותירה הקטיושה כוסה במהרה בחול, לאחר שנשלף מתוכו הנפל. כמה שעות לאחר נפילת הגראד בקוטר 122 מ"מ הגיע למקום אלוף פיקוד הצפון, יאיר גולן, ואמד את הנזק.
אלוף גולן פגש בכניסה למבנה את עשרות הקשישים ניצולי השואה, ושמע מהם כי כאשר שמעו את האזעקה מיהרו להיכנס למרחב מוגן וכך ניצלו. "אולי ברדיו יש היסטריה, אבל אצלנו הכל רגוע ובשליטה", אמרו הקשישים לאלוף גולן, "עברנו דברים גרועים מזה".
"היה לי נס", אמרה ציפורה טרסנובר בת 84 מפתח תקווה, ניצולת שואה. "לקחתי את המקל ותכננתי ללכת למקום שנפלה הפצצה כמה דקות לפני שהיא נפלה, אבל חברה שלי לא באה, אז לא הלכתי לשם", סיפרה הדיירת. "נורא נבהלתי כששמעתי את הפצצה, הרגשתי את ההדף חזק. כששמענו את האזעקה רצנו לחדרים שנמצאים בקומה השנייה".
שרון דרורי, המתגוררת בסמוך, אמרה כי הקשישים שהו בזמן ירי המטח מלבנון בארוחת ארבע בחדר האוכל. "זה היה המזל, כי כולם היו מרוכזים ביחד וקל היה להעביר אותם למקלט", סיפרה דרורי. "כך הם גם היו יותר מוגנים". היא הוסיפה שהעובדה שהאזעקה נשמעה בזמן מנעה אף היא נפגעים.
מנהל המקום, שמואל ביה, הוסיף: "מתארחים כאן 42 איש שבאים במחזורים של שבוע עד עשרה ימים. מעט לפני השעה חמש הדיירים שתו קפה, ואז הייתה אזעקה והרצתי את כולם לממ"דים. שני כלי רכב של החברה ניזוקו, בנוסף לשני כלי רכב של אורחים. כשהיינו בחדרי הביטחון אחרי האזעקה שכנענו את האורחים להישאר שם, ואז נשמע פיצוץ נוסף ועוד אזעקה. אף אחד לא נפצע".
נפגעים בנפגש אמנם לא היו, אבל שלוש צעירות כן פונו לבית החולים בנהריה, לאחר שלקו בחרדה. אחת מהן, בת 18 מנהריה, סיפרה: "בדיוק חזרנו מטיול משפחתי בבאר שבע וכמה דקות אחרי שנכנסנו הביתה היו הבומים והאזעקות. נבהלתי ורצתי לממ"ד בהיסטריה. זה נשמע חזק וקרוב".
ענבל, בת 34 מנהריה שלקתה גם היא בחרדה, שחזרה את רגעי המתח: "בסביבות ארבע וחצי עשיתי הפסקה במספרה, חציתי את הכביש ושמעתי אזעקה עם בומים. זה משהו מזעזע, מפחיד, בחיים שלי לא שמעתי דבר כזה. ב-2006 הייתי בהריון ונסעתי מכאן. מצאתי את עצמי רצה בעיר כמו מטורפת, הלוך וחזור. תפסה אותי איזה אישה, דחפה אותי לחנות, והדבר הראשון שניסיתי היה להשיג את הילדים. כשהם לא ענו לי נכנסתי לפאניקה, הזעתי כמו שבחיים שלי לא הזעתי. עד עכשיו אני מרגישה רטובה מהלחץ".
בהכנת הידיעה השתתפו אחיה ראב"ד
לפנייה לכתב/ת 
