מחזיר מנגינות אבודות
יש לי רומן ארוך עם הלחן הזה: נפגשתי עמו דרך להקה אירית, וברווקותי הוא הפך להמנון שלנו. אחרי נישואיי הצטרף לשולחן השבת - אבל לי היה ברור שבעתיד אעשה גם גרסה לראש השנה. יש בו משהו מעורבב - גם כלייזמר וגם אירי. אבל אז התברר לי שככל הנראה, המקור הוא יהודי - ורק עזרתי לו לחזור הביתה
תמיד הפליא אותי איך בתוך אווירת התשובה והימים הנוראים יש
רגעי רוממות, שגב ואפילו שמחה. המעבר החד מ"כציץ נובל וכצל עובר" - ל"ואתה הוא מלך אל חי וקיים"! פעם המצפן היה ראש הישיבה. היינו מסתכלים עליו בשביל לקבל אישור מתי לפצוח בשירה סוחפת, ומתי לעצור ולעבור חזרה לנוסח המתייפח.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
כשעוברים על סדר התפילה של ראש השנה, רואים שכל ההתחשבנות האישית מקבלת מקום שולי, והעיקר הוא המלכתו המחודשת של הקב"ה. המילים הנשגבות והמנגינות הנפלאות (כמו גם הארוחות החגיגיות והלבוש המהודר) באות לרומם את הראייה של המציאות ושל עצמנו. אם אני תופס את עצמי כאיזה כלומניק שרק חוטא כל הזמן, מי אני שאמליך את ה'?
אחד הביטויים הכי יפים של חזון המלכת ה' נמצא בפיוט הנפלא "ויאתיו כל לעבדך", או "ויתנו לך כתר מלוכה" - פיוט ששרים בקהילות אשכנז במוסף של ראש השנה. הפייטן האנונימי מתאר בססגוניות ובהתלהבות כיצד באים כל העמים מכל הארצות ובכל הלשונות, ומקבלים עליהם את האל האחד ברוך הוא.
רומן עם מנגינה אירית לימים הנוראים
שמעתי כמה מנגינות לפיוט היפה הזה כל חיי ולא מצאתי בהן מנוח, ויש לי רומן ארוך עם הלחן של השיר הזה. נפגשתי עם המנגינה הזאת דרך להקה אירית בשם "lunasa", והיא תפסה אותי מיד. כשהייתי רווק תל-אביבי התחלתי לעשות אירועי "מלווה מלכה" בכל מיני מקומות, והמנגינה הזאת הפכה למעין ההמנון שלנו. היינו שרים אותה בהתלהבות עצומה, בלי מילים.
אחרי נישואיי הצטרף הלחן לשולחן השבת שלנו בזכות אשתי היקרה, שהציעה לחבר אותו למילים של "יה ריבון" המפורסם.
ואם התעניינתם איך זה נשמע במקור
כשהתחלנו לעבוד על אלבומי "אות לאות" התלבטתי אילו מילים להקליט ללחן הזה? "כתר מלוכה" או "יה ריבון"? המפיק אסי איילון בחר דווקא ב"יה ריבון" המוכר יותר, אבל לי היה ברור שבעתיד אעשה גם גרסה לראש השנה.
המנגינה הזו התיישבה לי בול על הפיוט, אולי בגלל שיש בה הזאת מעורבב, גם יהודי וגם עולמי, גם כלייזמר וגם אירי. הרגשנו צורך לתת ביטוי לרב-גוניות הזו, ונתנו ביטוי הן לכינור היהודי, והן לחמת החלילים האירית.
בשירה היה לי חשוב להביא קולות וצבעים נוספים, לתחושה של שירה בצוותא. לכן כשהקלטתי את "יה ריבון" הבאתי את החברה מה"מלווה מלכה" לשיר איתי, ועכשיו - ל"כתר מלוכה" שלפניכם - הזמנתי את אילן דמרי ("המדרגות") ידידי הטוב, והזמיר המתוק ישי ריבו שנתנו קצת טעם מזרחי, ואת רועי אדרי שהביא קצת גרוב שחור משובח כדרכו.
לימים התברר לי שככל הנראה, מקור המנגינה הוא יהודי (הלהקה עצמה כינתה אותו "פריילעך", שזה שמחה ביידיש) - וכנראה פשוט עזרתי ללחן הזה לחזור הביתה. יהי רצון שנזכה השנה ליותר אחדות בעולמנו המסוכסך כל כך ושנהיה ראויים יותר להופעה של מלך העולם!
שנה טובה ומתוקה.
- יוני גנוט ואילן דמרי יופיעו ביום שני (2/9) במופע הסליחות "מזרח - מערב" בערב "זיהרא", בישיבה לאמנויות שבתל אביב
לפנייה לכתב/ת 
יוני גנוט
צילום: סטודיו רגעים מנצחים
מומלצים
