המדינה השלישית: מסתננים יישלחו לאוגנדה
לאחר ששר הפנים סער חשף כי הושג הסכם לגרש את מבקשי המקלט למדינה שלישית, היום מתפרסם כי אוגנדה המזרח אפריקנית היא שתקלוט אותם. בתמורה תקבל אוגנדה כסף, סיוע וציוד מישראל. ארגוני זכויות אדם: באוגנדה לא מכירים הסכם כזה
המדינה שתקלוט מישראל אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מסודן ואריתריאה היא אוגנדה שבאפריקה. כך הותר היום (יום ה') לפרסום. בחודשים האחרונים ניהל חגי הדס, שליחו של ראש הממשלה, משא ומתן עם מספר מדינות באפריקה, וכעת הותר לפרסם כי המשא ומתן עם אוגנדה הגיע לידי סיכום סופי.
ארגוני זכויות אדם טוענים שהסכם כזה אולי נחתם, אבל נציב הפליטים במשרד ראש הממשלה באוגנדה כלל לא מכיר אותו. במענה לשאלה שהופנתה אליו, אמר דויד אפולו קזונגו כי משרדו אינו יודע על הסכם שכזה. "הסכם מסוג זה עומד בסתירה לעקרון הבינלאומי של איסור החזרת פליטים", טען.
עוד כתבות בערוץ החדשות:
הדו"ח הבריטי: יש הצדקה לפעול נגד אסד
ארה"ב שולחת משחתת חמישית לים התיכון
תיעוד: אוטובוס תלמידים פרץ מחסום רכבת
שיא גינס: זה החתול השעיר ביותר בעולם
גורמים שונים בישראל העוסקים בנושא אמרו כי על פי ההסכם, אוגנדה תקלוט את המסתננים ומבקשי המקלט תמורת כסף, מידע, סיוע וציוד בתחום החקלאות שתספק ישראל.
אתמול חשף שר הפנים גדעון סער כי מבצע הגירוש יחל בתום תקופת חגי תשרי ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר את ההסכם לפני מספר ימים. בדיון בנושא שנערך בוועדת הפנים של הכנסת, אמר סער כי משרדו צפוי להפעיל תוכנית רב שלבית להוצאת המסתננים מישראל, במסגרתה יוטסו הנתינים הזרים.
שר הפנים הוסיף כי משרד הפנים יעודד עזיבה מרצון, כשבכל שלב תוגדר אוכלוסייה שעליה לעזוב את ישראל ולאחר פרק זמן שייקבע, תבוטל אשרת השהייה שלה. סער הדגיש כי המדינה תנקוט צעדים נגד אלה שיסרבו לעזוב בין היתר דרך אכיפת האיסור להעסיק מסתננים. "אנחנו מקווים לפעול בשבועות ובחודשים הקרובים באופן שיהווה נתיב נוסף ליציאה של מסתננים מהארץ ובמקביל ננסה להגיע להסדרים עם מדינות נוספות", אמר אתמול סער.
לאחר מכן הוציא משרד המשפטים הודעה, שלפיה היועץ המשפטי לממשלה בחן את ההסכם ואישר אותו לאחר שקיבל הבהרות נוספות ממשרד החוץ ומחגי הדס. "וינשטיין השתכנע שאין מניעה משפטית שהממשלה תפעל בהתאם למתווה שהושג", נכתב בהודעת המשרד. "היועץ וידא כי המדינה השלישית היא צד לאמנת הפליטים וקיימת בה מערכת מקלט המספקת הגנה לאוכלוסיות הרלוונטיות".
במשרד המשפטים הבהירו כי לעת עתה, יציאת המסתננים ומבקשי המקלט נעשית מרצון בלבד. עוד נאמר כי אם יהיה שינוי באופן שבו נאכף הנוהל, הוא ייבחן על ידי היועץ "על פי המחויבויות המשפטיות, הערכיות והבינלאומיות של מדינת ישראל כפי שנעשה לגבי כל הסוגיות בתחום הטיפול בהסתננות".
מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי בישראל שוהים כ-55 אלף מבקשי מקלט, 40 אלף מהם מאריתריאה והיתר מסודן. רוב מבקשי המקלט חיים מחוץ למתקני המעצר, בהם שוהים כ-2,000 איש. על פי נתוני הרשות, בשנה האחרונה עזבו את ישראל 3,000-2,000 מבקשי מקלט בהליך של "עזיבה מרצון".
בארגוני זכויות האדם הטילו היום ספק במימוש ההסכם. "מזה שנים שמשרד הפנים מדבר על הסכם עם מדינה שלישית, שתקנה מישראל מבקשי מקלט תמורת נשק וכסף, ואף שמה של אוגנדה הוזכר. אלא שהתברר כבר שאוגנדה אינה מדינה בטוחה ואין כל דרך לשמור על שלומם של מי שיגורשו אליה", נכתב בהודעה משותפת שהוציאו האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף, אמנסטי אינטרנשיונל וקו לעובד. "בחודש מרס גירשה ישראל מבקש מקלט אריתריאי לאוגנדה וזו מיהרה להתנער מכל סיכום עמה ולגרש אותו מיד עם הגיעו".
עוד כתבו הארגונים כי "הדיבורים כעת על סיכום עם אוגנדה נותרו עמומים כשהיו. משרד הפנים אינו מבהיר מתי בדיוק ייצא ההסכם לפועל, כמה אנשים ייקלטו במדינה, מהו המעמד שיקבלו ומהן הערובות להבטחה שלא יגורשו למדינות מוצאם. מטרתה של ההודעה על הסכם ערטילאי עם אוגנדה היא לעורר מחדש את הדיון בגירוש למדינה שלישית כדי לנסות ולהשפיע באמצעות התקשורת על שופטי בג"ץ, שלא להכריע בעתירה לביטול החוק למניעת הסתננות".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
