מהחרמון לוושינגטון. ההוכחות של קרי
קל להעריך מי סיפק לאמריקנים את הראיות לשימוש של אסד בנשק הכימי: ממוצב החרמון של צה"ל רואים היטב הן את אזורי השיגור והן את האזורים שנפגעו. התקיפה - כנראה בלילה הקרוב או בזה שאחריו
מהצהרתו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי עולה בבירור שארצות הברית כבר החליטה לתקוף בסוריה, תוך יממות ספורות, כנראה בלילה שבין שבת לראשון או בלילה שאחריו.
תיק הראיות נגד אסד: הירי אותר בלוויין, יורטו שיחות, התסמינים - קצף מהפה ומהאף
הסיבה העיקרית לכך שההתקפה לא יצאה לדרך הלילה (בין שישי לשבת) היא רצונה של ארצות הברית שלא לסכן את פקחי האו"ם שעברו רק הבוקר דרך היבשה מסוריה ללבנון ובהמשך אמורים להמריא מלבנון לאירופה. עד שהמטוס של הפקחים לא יהיה הרחק בשמי הים התיכון - ארצות הברית לא תפעל, מפני שגם בדרך מסוריה ללבנון הם צפויים לסכנות רבות וגם בלבנון עצמה הם צפויים לסכנה. אסור לשכוח שחיזבאללה, בן בריתו של אסד, נמצא בלבנון ועשוי לפגוע בפקחים כדי לשרת את השליט הסורי.
עם זאת, למשטר הסורי אין באמת סיבה לפגוע בפקחים, וגם לא לחיזבאללה. המנדט שלהם הוא אך ורק לקבוע אם היה שימוש בנשק כימי, אך לא מי השתמש בו. השלטונות בסוריה אינם חולקים על העובדה שנעשה שימוש בנשק כימי ב-21 באוגוסט, אולם לטענתם היו אלה המורדים ולא המשטר שאחראים למתקפה הכימית בפרברי דמשק.
בעניין זה הצהרתו של קרי מביאה הוכחות חשובות הסותרות את טענות המשטר הסורי. החשובה
בין הוכחות אלה היא טענת קרי שיש מידע ברור שהיו הכנות לשימוש בנשק כימי ושהכנות אלה נצפו, וכי ידוע לחלוטין מהיכן נורו הרקטות שהכילו את גז העצבים והיכן הן פיזרו את מטענן הקטלני. לפי האמריקנים, הרקטות נורו ממחנה של הצבא הסורי והתפוצצו בשכונות שבהן דווח על נפגעים מגז סארין. מהביטחון שבו ציין שר החוץ האמריקני עובדות אלה אפשר להסיק שיש גם צילומים, טביעות אצבע אלקטרוניות והקלטות שמעידות על כך, אשר סופקו לאמריקנים או שנאספו על ידם.
אובמה השאיר את העבודה לקרי
לא קשה להעריך מי סיפק הוכחות אלה: צריך לזכור שממוצב החרמון של צה"ל רואים היטב גם את האזור שממנו נורו רקטות וגם את האזור שבו הן פגעו ופיזרו גז סארין. קרי סיפק עוד הוכחות די משכנעות. אבל המעניינות ביותר היו ההנמקות שפירט קרי ואשר מצדיקות פעולה אמריקנית בסוריה. לא רק שהאינטרסים של הביטחון הלאומי של ארצות הברית ייפגעו אם האמריקנים לא יגיבו על השימוש בנשק הכימי, אלא גם האינטרסים של בעלות בריתה, ובראשן ישראל. עם זאת, בכל הנוגע לתקיפה עצמה, ההערכה בישראל הייתה ונשארה שיש סבירות נמוכה שאסד ינחית עלינו מכה משמעותית כנקמה על המכה שהנחיתו האמריקנים עליו.
הנשיא אובמה השאיר את המלאכה לשר החוץ שלו, ג'ון קרי. הוא מעדיף למצב את עצמו בתפקיד זה שיורה, לא זה שמדבר. הצהרתו של קרי הייתה מלאכת מחשבת של דיפלומטיה ציבורית ושל גיוס לגיטימציה לפעולה צבאית. קרי פנה לכל אחד מהציבורים הסקפטיים לגבי פעולה בסוריה ועשה מאמץ יסודי לסלק את הפחדים והספקות של אותו ציבור. בין אם אלה אזרחי ארצות הברית או הסנאטורים וחברי הקונגרס, וגם גורמים בקהילה הבינלאומית החרדים למעמדו של האו"ם. כל אחד מהם קיבל הסבר מפורט ומקיף למה צריך לפעול.
קרי הוסיף ואמר שארצות הברית חייבת לעצמה לפעול מפני שאינה יכולה לעמוד מנגד
כשמבוצעים פשעי מלחמה. זוהי המורשת האמריקנית שמחייבת לפעול. מה רוצים האמריקנים להשיג בפעולה? ענישה והרתעה. בהתייחסו לפחדיהם של אזרחי ארצות הברית מהסתבכות בנוסח עיראק ואפגניסטן קרי אמר כי הפעולה תהיה תחומה בזמן, לא יופעלו בה כוחות קרקע והיא תהיה מוגבלת בהיקף ומדודה. כלומר, אנחנו עושים הכל כדי שלא תהיה הסתבכות שתחייב אותנו למעורבות במלחמת האזרחים בסוריה.
הוא הבהיר שארצות הברית אינה מחכה שמישהו יעזור לה, אלא היא מסתפקת בתמיכה המוצהרת של מדינות במזרח התיכון ובאירופה, והוא השמיט בכוונה את בריטניה מהרשימה. אמריקה, אמר קרי, תצעד לבדה ותעמוד במחויבויותיה כלפי האנושות. קשה היה שלא להתרשם מתוכן הדברים וגם מהשכנוע העמוק שבו נאמרו מפי איש שהעיד על עצמו שהוא עייף ממלחמות.
לפנייה לכתב/ת 
