לוזון סותם את הפה לכל המבקרים / טור
כשהציבור הישראלי שמע על מינויו של גיא לוזון למאמן סטנדרד ליאז' - רובו היה בטוח שזה יסתיים בפיטורים מהירים וקבלת השנה החדשה בבית בפ"ת. בינתיים לוזון שובר שיאים בבלגיה, שומר על מאזן מושלם ונכנס ללבבות השחקנים. מי היה מאמין?! אבינעם פורת על הצלחת המאמן הישראלי
כאשר נודע לציבור הישראלי על חתימתו של גיא לוזון, בן משפחת היוחסין מפ"ת, בסטנדארד ליאז' - מקבוצות הפאר של בלגיה, רובו התייחס לידיעה בשאט נפש. עוד בדיחה שמקורה בקשרים על חשבוננו, שניתן לייחס לכושר ההמצאה הבלתי מוגבל של הסוכן דודו דהאן, עוד שלב בקריירה אחרי המינוי הבעייתי למאמן הנבחרת הצעירה. לא בעייתי מכיוון שהאחיין של יו"ר ההתאחדות מאמן רע - אלא פשוט שבירת קוד אתי.
גיא לוזון כובש את בלגיה:
הקדנציה של לוזון הנבחרת הצעירה עברה בהצלחה מוגבלת, וחשבנו שזהו סוף הסיפור. היום, שלושה ימים לפני ערב רוב השנה, מתברר עד כמה טעינו. במקום שיפוטר במהרה ויחגוג את ראש השנה עם המשפחה בפ"ת - אוהדי סטנדרד - מלקקים דבש. אחרי שהפגינו נגד גיא לוזון וחשבו שיגרמו לעזיבתו - מתברר להם שלא הבינו את מי קיבלו.
אוהדי הקבוצה הבלגית לא הבינו איך אפשר לפטר את מירצ'ה רדניק הרומני והמנוסה לטובת מה-שמו ממדינה שהכדורגל בה מדשדש. אשתקד, סטנדרד באותו הרכב בקושי העפילה לפלייאוף העליון.
אני לא יודע עד כמה גיא נבהל מההפגנות נגדו. בנאום מוכן היטב התבטא לוזון במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בבלגיה כי שמו השני הוא "לחץ". בינתיים, הלחץ הוא של שחקניו במחצית המגרש של היריבים. עוד לא ברור לאן תשא אותו העונה הארוכה, אם לאליפות (אנדרלכט עדיין קיימת) - הישג שיא מצוין, או לצמרת. מה שברור, היום כבר מדברים עליו אחרת.
מה עשה NO-NAME לוזון? הוא פשוט בחן את החומר העומד לרשותו, התאים לו את השיטה הנכונה, נכנס ללבבות השחקנים. הקהל המקומי עדיין "חושד", אבל כבר ברור לו שטעה. גם
קפאלו לא היה מביא יותר נקודות מהמקסימום. 6 משחקי ליגה, 18 נקודות, הפרש שערים 0:12 ושישה ניצחונות באירופה.
לא הרבה מאמנים מתחילים עם שם גדול. יש יסוד שמקימים האלמונים, ועליו בונים את הבניין. מוריניו פתח בליירה מתחתית הליגה הפורטוגלית. יורגן קלופ היה מאמן במיינץ, עד שדוטמונד קלטה מה יש באיש הזה המתחבר לשחקנים, וגם יודע משהו על בניית קבוצה. גיא הוא לא מוריניו ולא קלופ, אבל הוא מאמן לגיטימי שהדימוי היה בעוכריו.
לא רק הנקודות, אלא הכדורגל השמח והמדויק, כמעט בלי ספיגות. לוזון פשוט עשה מסטנדרד קבוצה, ואין לך מחמאה גדולה יותר מהידיעה שבנית קבוצה. חוץ מזה, השחקנים מעריכים אותו, וחלקם אפילו מוכנים להתאמץ גם למענו (לא רק, אלא גם).
יש עוד פקטור להצלחה: המשפחה של גיא מהארץ לא מפריעה לו. את האוהדים של סטנדרד לא מעניין מה אומר עמוס לוזון, איציק לוזון ואפילו לא אבי. בניגוד לתקופתו בהפועל ת"א למשל, שהסתיימה בפיטורים, המשפחה לא מייצרת לו בסטנדרד בסיס לאנטיגוניזם. יותר טוב שהילד עובד לבד בלי עוזרים ממלאבס. הוא יודע להסתדר.
הנה לכם עוד דוגמה מפ"ת: אברהם גרנט. מישהו היה מאמין כי יירש בצ'לסי את מוריניו? המינוי נסב סביב הקשרים. אז נכון שהקהל פחות אהב לקבל אותו כי הם שמרו אמונים ל"מיוחד" והשחקנים העריכו אותו פחות - אבל מבחינת נקודות זה עבד.
עוד ב-ynet ספורט:
- נאתכו מעלה הילוך לקראת משחקי הנבחרת
- סוף לסאגה: שכטר נשאר בהפועל ת"א
- ליברפול משיגה את הניצחון המתוק על יונייטד
הוא פשוט לא פירק את מסגרת השחקנים המצוינים שבנה מוריניו. ברור שמאמן בלבד לא יכול להצליח אם אין לו את החומר הנכון, ולראיה הירידה של אברם ו-ווסטהאם לליגת המשנה. לגיא יש צוות טוב, אם כי לא מדהים באיכותו. שם המשחק הוא לא לאבד שום כדור בהגנה, ללחוץ, למלא הוראות. אפילו טל בן-חיים ודודו ביטון לא מקבלים יחס מועדף משום היותם ישראלים.
תפסיקו להיות שמרנים ולבקר אותו על התנהגות שמחה. כדורגל הוא דבר שמח. תראו איך מגיבים מאמנים אחרי שער שכבשה קבוצתם. גיא לוזון רדף במגרש אחרי אזקייל כדי לחבק אותו? גיא
לוזון עשה שפגט אחרי הניצחון על אנגליה ביורו הצעירות? גם ניל לנון, מאמן סלטיק, נשכב על ערימת השחקנים אחרי שער הניצחון מול שחטאר במוקדמות ליגת האלופות.
לכל מאמן יש עליות וירידות. המבחן הוא עד כמה אתה מצליח לצמצם את הירידות. גם אלי גוטמן אימן בתקופתו הרעה או חסרת המזל בתחתית הליגה הקפרסיאית, עכשיו הוא איש המקצוע מספר 1 שלנו.
אם זה יימשך כך, אולי נראה עוד כמה שנים את גיא לוזון, זה שצחקנו על מינויו - על הקווים בפרמייר-ליג. יכול להיות שיפתח דלתות למאמנים אחרים ביבשת. חוץ משם המשפחה, יש לו את זה כמאמן.
לפנייה לכתב/ת 
