"פורעי החוק עיצבו את התרבות האמריקנית"
הבמאי דיוויד לאורי עיצב את גיבורי סרטו "נאהבים מחוץ לחוק" בהשראת בוני וקלייד. בראיון הוא מספר על מעמד הסלבריטאים של העבריינים שהגשימו את החלום האמריקני בדרכם. "הצעירים לא מייחסים חשיבות לפשעים של הגיבורים", הוא מסביר ומספר על חיבתו לנוסטלגיה ולעבודתו כעורך
בחודש מאי הקרוב ימלאו 80 שנה למוות של צמד השודדים הרומנטיים בוני קלייד במארב בלואיזיאנה. ולמרות השנים הרבות שחלפו, המיתוס שלהם מסרב לדעוך ולגווע. להיפך, ההוא לא מפסיק לרתק ולהעניק השראה. גם הבמאי דיוויד לאורי הושפע ממעללי בוני וקלייד, כשהוא כתב את סרטו "נאהבים מחוץ לחוק", שמגיע אלינו בסוף השבוע.
"בוני וקלייד היו סלבריטאים בתקופה בה הם פעלו", אמר לאורי, בראיון שהתקיים בפסטיבל קאן האחרון. "הם באמת האמינו שהם כוכבי קולנוע, שהם מפורסמים. הם חיקו גנגסטרים שחיקו גנגסטרים מהסרטים. זה כמו מעגל שמזין את עצמו, הסרטים שמאכילים את התרבות שמאכילים את האנשים הרעים וכו' וכו'. וזה אף פעם לא נגמר טוב. אנשים רוצים להיות פורעי חוק, אבל אף אחד לא חושב שהוא זה שימות".
הסרט אמנם ממוקם בשנות ה-70, אבל יש בו משהו שחומק מתקופה ספציפית.
"בכוונה לא ציינו את התאריך בו העלילה מתרחשת, בגלל שהרגשתי שאם התקופה לא תהייה נוכחת בסרט, הסרט ירגיש יותר אוניברסלי. לכן בחרתי לנסות לגרום להכל להרגיש ישן יותר מכפי שהוא. רוב המכוניות והתלבושות הן לא משנות ה-70 - הן ישנות יותר. ממש רצינו לנסות ולערבב בין תקופות שונות בהיסטוריה, כך שהצופה לא יהיה בטוח באיזו תקופה מתרחש הסיפור. רצינו גם שהסרט יהיה מאוד מאוד אפל, אפילו בסצנות היום בחוץ. ולמרות שצילמנו בטקסס בקיץ, והשמש שם כל כך חמה ובהירה, היינו סוגרים צמצמים ומנסים להכניס אפלה לצילום".
רצית לומר באמצעות "נאהבים מחוץ לחוק" מה אתה חושב על אמריקה של תקופתנו?
"לא במודע כתבתי סרט על אמריקה המודרנית. יחד עם זאת, אני חושב שהמיתולוגיה של פורע החוק מלווה את אמריקה עוד מראשית ימיה, כי הקמת האומה האמריקאית היתה מעין מרד. היתה שם חבורה של פורעי חוק שעשו דברים בדרך שלהם. וזה תמיד עיצב את התרבות האמריקנית.
"אמריקה תמיד קידמה את האינדיבידואל שעושה דברים בדרך שלו, ועושה דברים מחוץ לנורמה. ופורעי חוק נכנסים למסגרת הזאת. אז יש גיבורים בהיסטוריה האמריקנית כמו ג'סי ג'יימס או בילי הילד שהיו אנשים די רעים, שהרגו אנשים מחוץ לחוק, אבל הם הפכו לאלילים כי הם עשו דברים בדרך שלהם בשביל עצמם, בעצמם".
"ובתרבות המודרנית סרטים כמו 'פני צלקת' משפיעים על הצעירים, שלא מייחסים חשיבות לפשעים של הגיבורים. הצופים רואים מישהו שבא ממקום מאוד כואב בחברה ובונה משהו בעצמו, וזה מעורר אצלם השראה. זה נושא מאוד מורכב כי הגיבור של 'פני צלקת' הוא לא מישהו שאנשים צריכים להעריץ, ועם זאת אנשים מעריצים דמויות כאלה והופכים אותם למודלים לחיקוי. זה נושא משונה בתרבות האמריקנית וזה משהו שרציתי לחקור בסרט הזה".
יש לי הרגשה שאתה אדם נוסטלגי.
"האם אני נוסטלגי? אני חושב שאני אדם מאוד נוסטלגי: אני אוהב סרטים ישנים. אני אוהב את הילדות. אני אוהב את הבתים שגדלתי בהם. גדלתי לרוב בטקסס, ואני עדיין גר שם. לכן הסרט שלי מתרחש שם. אני מאוד אוהב את העבר ואני נתלה בו. אני שומר צעצועים, מכתבים ואביזרים מהעבר. לכן היה לי חשוב להכניס מכתבים לסרט שלי".
"העריכה זה החלק הכי קסום"
"נאהבים מחוץ לחוק" הוא סרט הביכורים של לאורי, והוא הוצג בפסטיבל סאנדנס וב"שבוע הביקורת" של פסטיבל קאן. לפני כן לאורי ביים סרטים קצרים אחדים, שסימנו אותו כיוצר עצמאי שכדאי לשים לב אליו. הוא גם מבוקש כעורך, ובצירוף מקרים, מגיע בסוף השבוע למסכים בישראל סרט שלאורי חתום על העריכה שלו - "אפסטרים קולור" של שון קארות'.
"העריכה היא החלק האהוב עלי בתהליך העשייה, זה החלק הכי קסום, גם כי זה החלק הכי שקט", הוא מתוודה. "אתה נמצא בחדר, לבד עם עצמך או עם עוד אדם או שניים, ואתה מנסה דברים שונים ואין יותר מדי סיכון. זה מסתכם בלנסות דברים חדשים ולעשות ניסויים, ושם הסרט מקבל חיים, כי על הסט אתה צופה בדברים נעשים וזה נהיה לחוץ, אבל בעריכה זוכים באמת לנסות דברים ולהפוך את הסרט לטוב יותר.
"אני אוהב לקחת שני טייקים שלא חשבתי שיעבדו טוב ביחד, ופתאום לשים אותם ביחד ולקבל משהו שלא חשבתי שיכול להיות. האמת, למרות שהפכתי לבמאי, אני לא רוצה להפסיק לערוך. אני רוצה להיתלות ברגעים הקסומים האלה ולשמור אותם".
