הכישלון בבגרות: הרשויות מנסות להסביר
בנתיבות, אריאל ואופקים לא מבינים מדוע במשרד החינוך שיקללו את התלמידים שלומדים מחוץ לערים. "יש פה מגזרים שלמים שלא ניגשים כלל לבגרות או כאלה שלומדים מחוץ לעיר". ומה אומרים בכפר קאסם?
כישלון או הצלחה? תלוי איך שואלים: ברשויות מקומיות בארץ חלוקות הדעות לגבי תוצאות הזכאות לבגרות שפורסמו שלשום על ידי משרד החינוך. יש שטוענים כי התוצאות אינן מציגות באופן אמיתי את התוצאות בכל עיר, בין היתר, כי שיטת החישוב שבמסגרתה נלקחים בחשבון גם מגזרים שלא ניגשים כלל לבחינות כמו חרדים ובנוסף מצורפים לספירה גם תלמידים שגרים ברשות המקומית אך אינם לומדים בה.
אחת הערים שרשמה צניחה בנתונים היא אריאל. אם בשנה החולפת עמד אחוז הזכאים על כ-62 אחוז, השנה כבר עומד אחוזם על 56.84, שמציבים אותם במקום 107 מתוך 152 רשויות. "הנתונים מופרכים", אומרת אילנה נולמן, מנהלת אגף החינוך בעיריית אריאל. "המספרים הללו לא מייצגים את התיכון היחיד באריאל אלא את התלמידים שמתגוררים בה והרבה מהם לומדים בערים אחרות. יש לנו עיר מגוונת והרבה מקרי רווחה מוצאים מהבית ולומדים במקום אחר, ומשם הנתונים".
נולמן מספרת כי בשנים הקודמות הראו הנתונים 62 אחוזי הצלחה ועל פי המספרים שברשותה התיכון הפעיל בעיר רשם 65 אחוזים, כך שבעצם נרשמה עלייה. "הפרסום הזה הוא אבסורד מוחלט. אני לא יודעת למה הם מפרסמים את זה ומודדים ככה, אבל אני לא לומדת מזה שום דבר", היא אומרת. "אותי כראש אגף החינוך מעניין מה הנתונים של התיכון שאני אחראית עליו, ובו יש עלייה. אם ניקח לדוגמה את כוכב יאיר, שכביכול מצטיינת (מקום ראשון עם 90 אחוזים הצלחה לפי משרד החינוך) נגלה שאין שם אפילו תיכון. לפיכך, הקרדיט הוא לעיריית כפר סבא, ששם לומדים כל תלמידי כוכב יאיר".
עוד בחדשות ynet:
אחת הדרכים שדרכן מנסים באריאל להעלות את אחוזי הזכאות היא שיתוף פעולה עם האוניברסיטה המקומית. "חברנו לאוניברסיטה בצורה רחבה מאוד, יצרנו תוכניות שמחברות בין מוסדות החינוך מגן החובה ועד סוף התואר בתחום הרובוטיקה ובעוד תחומים", מספרת נולמן. "אנחנו בשלבי סיכום עם ראש בתי הספר להנדסאים לפתוח כיתות י"ג וי"ד לתלמידי התיכון. אנחנו יוזמים תוכניות נוספות, שיעניקו להם תארי הנדסאים וטכנאים בתחומים כמו תעשייה וניהול".
תושב העיר שלמה ניסן, שבנו לומד במערכת החינוך העירונית, טוען שהנתונים מעוותים את המציאות אך בהחלט יש מה לתקן. "כל המדדים והדברים האלה זה בעיקר כדי שמשרד החינוך יוכל לקבל עוד קצת קרדיט", הוא אומר. "יש מה לתקן פה בחינוך אבל אנחנו לא כאלה גרועים. אני גם חושב שהרבה קשור בתלמיד ובהורים שלהם. יש פה הורים וילדים טובים, זה העיקר".
נתיבות: נתונים טובים, אכזבה ממערכת החינוך
בנתיבות אמנם שבעי רצון מהשיפור באחוז הזכאים לבגרות, שמראים כי תלמידי העיר רשמו 57.88 אחוזי הצלחה (מקום 105 בסך הכללי) - עלייה של 8.38 אחוז מהשנה החולפת - אך יש הורים שעדיין מאוכזבים ממערכת החינוך המקומית.
שמעון דדון, למשל, שולח את ארבע בנותיו ללימודים בפנימייה ליד ירושלים ושוקל להוציא את בנו הקטן ללימודים מחוץ לנתיבות. "הבן הגדול שלי סיים י"ב עם בגרות חלקית", הוא אומר. "במערכת החינוך לא מעסיקים את התלמידים כמו שצריך, מי שלא רוצה ללמוד פשוט נותנים לו לעשות מה שהוא רוצה. הבנות שלי לומדות בפנימייה למחוננים בירושלים, והבן שלי, בכיתה ב', אולי יילך בעקבותיהן. אם אפשר היה לשלוח אותו עכשיו - הייתי שולח".
הסמיכות למערכת הבחירות המקומית נותנת גם לחברי המועצה הזדמנות לתקוף את התוצאות. אייל מסיקה, אופוזיציונר ותיק ומתמודד לראשות העירייה, בירך על העלייה באחוז הזכאים אך גם העיר: "יש פה עלייה ביחס לשנים קודמות ועל כך יש לברך, אך ביחס לממוצע הארצי הנתונים עדיין מאוד נמוכים. צריך להשקיע ולשים את מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות. לטעמי, המערכת נכשלה למרות העלייה".
מעיריית נתיבות טרם נמסרה תגובה.
אופקים: למה מודדים את כולם?
בעיר הדרומית אמנם נרשמה עלייה של 5.72 אחוז בזכאות, אך הנתון שהושג, 45.14, ממקם אותה 14 שלבים מהמקום האחרון. בעיר זועמים על פרסום הנתונים, שלטענתם מטעים את הציבור משום שהם כוללים אוכלוסיות שמראש לא ניגשות לבגרות או תלמידים שבוחרים להשלים 12 שנות לימוד עם תעודת הנדסאי בבתי הספר הטכניים.
"כל שנה חוזרים על אותו ריטואל. צריך לבדוק גם את הנתונים הדמוגרפיים ועל פיהם לראות שאנחנו התקדמנו", אומר יו"ר הוועדה הממונה צביקה גרינגולד. "יש לנו הישגים עצומים אבל כל שנה נתפסים למדד של הבגרות. 50 אחוז מהאוכלוסייה הנסקרת לא משתתפת בבגרויות. בתיכון הממלכתי הגענו ל-78 אחוז זכאות ובממלכתי הדתי כמעט 70 אחוז. למרות זאת, יש לנו עוד הרבה עבודה קשה לעשות".
באופקים יש מי שתוקף את הוועדה הממונה, שלטענתם אחראית לתוצאות. "התעסקו שם יותר מדי בניסיון להביא את העיר לאיזון תקציבי ולא השקיעו די בחינוך", טוען המועמד יאיר חזן. "הסתכלו רק על הצד התפקודי. רצו לצמצם את הגירעון ולנהל תקציב מאוזן. אין ספק שמגיעות תוצאות אם יש השקעה נכונה".
במגזר הערבי טוענים: חלק מהבחינות הועתקו
למרות השיפור באחוז הזכאים לבגרות בכמה ערים במגזר הערבי, יש כאלה שמרימים גבה נוכח העלייה הגדולה בחלקן. תלמיד מכפר קאסם, העיר שבעבר נפסלו בה 300 מחברות על העתקה, הביע תמיהה
על התוצאות. "מיום הפסילה הפסיקו אצלנו להעתיק, אבל כשאתה רואה ביישובים אחרים עלייה של 20 אחוז ויותר, זה מעורר תהיות", אמר. "אני חושב שביישובים שהייתה בהם עלייה של 18 אחוז ויותר הייתה העתקה. אם משרד החינוך יבדוק זאת, הוא יגלה הכול בקלות".
תושב קלנסווה, עאמר נאטור, העיר: "מצחיק מאוד לראות את העלייה בזכאות לבגרות אצלנו בעיר בזמן שמצב החינוך כאן הולך ומידרדר. אני אחד האנשים שחושד בתוצאות ומרגיש שהעלייה הזאת הושגה בגלל העתקה ולא בגלל התלמידים".
גורמים במשרד החינוך אמרו "כי כל רשות, אם היא מעוניינת בפילוח ספציפי או נוסף, יכולה לפנות למשרד".
לפנייה לכתב/ת 
