מסתמן: אופניים וקורקינט חשמליים "אינם מסוכנים"

קורקינט ואופניים חשמליים מייצרים "סיכון תחבורתי נמוך". עם חזרתה מפגרת הקיץ בעוד כחודש, תובא בפני מליאת הכנסת הצעת חוק ממשלתית לתיקון החוק המסדיר מתן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ההצעה, שתעלה להצבעה בקריאה ראשונה, כוללת מספר שינויים משמעותיים בחוק הקיים. מטרת השינויים היא להקטין את מספר ההתדיינויות המשפטיות, הנגרמות כתוצאה מאי בהירות וסיבוך מיותר של הנהלים הנהוגים כיום. 

מוצע - קורקינט חשמלי לא יחשב "רכב"(צילום: באדיבות משטרת מחוז תל אביב)

אחד השינויים הוא קביעת הגדרה ברורה של כלים ואמצעי תחבורה שלא יחשבו יותר "כלי רכב", ולכן מי שיפגע במהלך השימוש בהם, לא יקבל פיצויים כמי שנפגע בתאונת דרכים. "מוצע לשנות את נוסח ההגדרה הקיימת כיום", מובהר בדברי ההסבר של הצעת החוק, "בכך שתרחיב את רשימת הכלים שלא ייכנסו בגדר ההגדרה 'רכב' או 'רכב מנועי', ולפיכך אירוע שבמסגרתו נגרם נזק גוף עקב שימוש בהם למטרת תחבורה לא ייחשב תאונת דרכים".

ואיך קובעים מה נחשב כלי רכב, ומה אינו כלי רכב? על פי הצעת החוק, כלים ואמצעי תחבורה שיוצרים "סיכון תחבורתי נמוך" לא יחשבו יותר לכלי רכב. מה למשל? כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות. בהמשך גם נקבע כי קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים (העומדים בתקנות משרד התחבורה) לא יחשבו לכלי רכב, ולכן מי שייפגע במהלך הרכיבה עליהם לא יחשב למי שנפגע בתאונת דרכים.

ראוי לציין כי נתוני הנפגעים הרשמיים של מדינת ישראל, בכל הנוגע לרוכבי אופניים (מכל הסוגים), נחשבים לחלקיים בלבד. כך למשל, על פי רישומי המשטרה, ב-2012 נפגעו 80 רוכבי אופניים באורח קשה והועברו לטיפול בתי חולים. אלא שרישומי בתי החולים מגלים כי מספר הרוכבים שנפגעו קשה אשתקד היה כמעט כפול - 153. מומחים מתריעים כבר שנים ארוכות כי פערים שכאלה - הניכרים גם בנוגע לנפגעים אחרים - גורמים לקבלת החלטות שגויות בתחום הבטיחות.

מי מתקן, ומי סתם עומד ומסתכל?

בדברי ההסבר של הצעת החוק הממשלתית נמתחת ביקורת חריפה על החוק הקיים. הכללים הקיימים בחוק כיום, כך מובהר שם, "הקשו מאוד על הבנת החוק, יצרו חוסר ודאות ופגעו באפשרות לממש את תכליתו המקורית של החוק". בהמשך אף מודים במשרדי הממשלה כי "נוסחו הנוכחי של חוק הפיצויים זכה לביקורת רבה בפסיקת בית המשפט העליון". האם השינויים הכלולים בהצעת החוק אכן יתקנו את המצב?

נראה כי כמה מהשינויים עלולים לגרום לסיבוכים חדשים. למשל, על פי נוסח עדכני של הצעת החוק, נוסעים היוצאים מכלי רכב ונפצעים כתוצאה מפגיעת כלי רכב אחר, יפוצו על ידי חברת הביטוח של הרכב הפוגע, ולא על ידי חברת הביטוח של הרכב שבו נסעו. אולם, לסעיף המוצע יש סייג. מי שנסע בכלי רכב שנאלץ לעצור בגלל תקלה, ונפגע כאשר שהה מחוץ לרכב במהלך ניסיון תיקון, יחשב למי שנפגע תוך כדי שימוש ברכב, ולכן יפוצה על ידי חברת הביטוח של הרכב שבו נסע.

מבולבלים? חכו, כי בהמשך הצעת החוק נקבע כי אם אותו נוסע רק יעמוד מחוץ לרכב הלקוי, ולא ישתתף באופן פעיל בתיקונו, הוא ייחשב להולך רגל - ולכן יפוצה על ידי חברת הביטוח של הרכב הפוגע. העברת העלות מחברת ביטוח אחת לאחרת, עלולה לעורר לא מעט ויכוחים. למשל, האם מי שמשתמש בטלפון נייד להזמנת גרר נחשב למי שנוטל חלק פעיל בתיקון, או שהוא רק צופה בנעשה ולכן נחשב הולך רגל?