כשהמציאות מתפוצצת בפרצוף / טור
מעולם לא היה פער כזה בין היכולת של שחקני הנבחרת לבין מה שהם חושבים שהם שווים. פעם חגגנו מקום שני באירופה, אבל היום בונים את הצעירים לאקזיט: בכדורסל - ל-NBA, בכדורגל - לבלגיה. אחרי הכישלון ביורובאסקט, אריה מליניאק מייחל לשינוי גדול בכדורז"ל
עוד על הכישלון של נבחרת ישראל:
זו הייתה תקופה שבה מכבי ת"א זכתה בגביעי אירופה, היו עוד שלוש קבוצות די קרובות אליה ברמתן, ונבחרת הנוער סיימה רביעית. בנבחרת הבוגרת שיחקו "מתאזרחים", אבל למעשה לו סילבר, סטיב קפלן ובארי ליבוביץ' היו משלנו. בפסקי הזמן רלף קליין היה מסתכל לשחקנים בעיניים, לא בלוח השרטוטים. מי שהוגרל לשחק נגד ישראל העדיף לשתות אקונומיקה בבוקר המשחק. רוח הקרב הייתה חלק מה-DNA שלנו, בכל הגילאים.
היה מיקי ברקוביץ', סופרסטאר, וסביבו שוקי שוורץ, בועז ינאי, מוטי ארואסטי ואיתמר מרזל. מלח הארץ. תחזירו את ישראל אלימלך, ניב בוגין, אבי מאור, מוטי דניאל ועופר יעקובי 30 שנה
אף פעם לא היו בישראל גבוהים. יהושע רוזין מצא את תני כהן מינץ בגיל 17, וטחן אותו יום יום עד שהפך לסנטר של נבחרת אירופה. מיכה שמבן גילה את גבי טייכנר בנבחרת הנח"ל. 2.03 מ' של אז זה בערך כמו 2.12 היום. כשאנחנו התאמנו, אריה דוידסקו עבד עם טייכנר במשך שעות על סל צדדי באולם נתניה בווינגייט. כשזרים הם לא אופציה, מוציאים 200 אחוז ממה שיש.
אלכס צ'וברביץ', 2.12 מ', לא מספיק אגרסיבי. פושע מי שלוקח אותו שישמור על זר באימונים ולא נותן לו לשחק 25 דקות במשחק, אבל גם צ'וברביץ' שותף לפשע. בכל נבחרת לקחו תמיד שלושה צעירים כדי לבנות עתיד. אני לקחתי את מוטי דניאל, יואב קדמן ועמוס פרישמן. מוטי ועמוס כישרונות נדירים. אבל למה אין היום בנבחרת יואב קדמן?
אומרים שאיתי שגב כישרון. התאמן שנתיים באקדמיה, ומכבי ת"א לקחו אותו שיביא אליפות בנוער ושלא ייפול חס וחלילה בשבי קבוצה אחרת. אז בבוגרים הוא לא שיחק אפילו באימונים, וגם אליפות לנוער לא הביא. מי יעבוד איתו שעות על הקליעה, דייויד בלאט?
לכבות שריפה עם בנזין
האקדמיה קיימת רק שלוש שנים ואפשר להתווכח על יעילותה, אבל באימון יש שלושה מאמנים על המגרש. התחרות עם האקדמיה גם דחפה את מחלקות הנוער בקבוצות להשתדרג. אפשר להביא שמונה זרים לקבוצה. במה זה יקדם את הכדורסל?
במאבקם בשחקנים, בעלי הקבוצות לא היו מוכנים להתפשר על פחות מחמישה זרים. טענו שהישראלים דואגים להארכת הקריירה שלהם ולמשכורת גבוהה. נכון ששכר הישראלים מטורף, במיוחד כשמשווים אותם לזרים פטורים ממס. השכר עולה כשאין מספיק שחקנים.
במקום לחשוב יחד איך מייצרים עוד עשרים צעירים טובים, ובאותה הזדמנות מסכימים על מגבלות שכר ותקציב לשחקנים ולקבוצות, עשו עסקת חבילה: השחקנים איפשרו לקבוצות להביא עוד זר (אופציה שחלק מהקבוצות לא מממשות, אז בשביל מה נלחמתם?) וקיבלו בתמורה חוק רוסי, שגם הוא אנטי כדורסל. כיבו שריפה עם בנזין. האם יצמח שחקן אחד מהוספת זרים? האם הכדורסל יתקדם משיתוף שחקן כי יש לו תעודת זהות? שמעתם בעל קבוצה שלקח השבוע אחריות על הכדורז"ל? למה הכל נופל על שיבק?
מעולם לא היה פער כזה בין היכולת האמיתית של השחקנים לבין מה שהם חושבים שהם שווים. אם קובאן מציעה ליוגב אוחיון 700 אלף יורו, לגיא פניני מותר לחשוב שמגיע לו חצי מאוחיון.
רוב השחקנים חושבים בטעות שמתפרצת זה לרוץ מהר. במרוץ שליחים, כמו בכדורסל, לא מנצח מי שרץ הכי מהר. בשליחים מנצח מי שמעביר את המקל הכי מהר, ובכדורסל צריך להעביר את הכדור. מסירה תמיד מהירה מריצה. אצלנו חולים בכדררת. באים לקחת את הכדור מהיד ומכדררים. בשביל לשחק פיק-אנד-רול לא צריך מאמן.
בר טימור נתן שני משחקים טובים, וכבר רץ לעשות כסף בגרמניה. הלוואי שיצליח. מי שיכול להרוויח חצי מיליון יורו באירופה, שיהיה לו לבריאות. אני חושש שהוא פרט את הקריירה שלו לפרוטות. בכל מקרה, בליגה שלנו אין ישראלי ששווה יותר מ-100 אלף דולר. גם עומרי כספי לא אשם שהחתימו אותו בסקרמנטו לפני שנהיה שחקן.
ב-NBA לא מלמדים כדורסל ולא משחקים כדורסל. כספי הוא אתלט ששיפר את הקליעה. בשביל לקלוע שלשות משמונה מטר הוא הודף את הכדור עם כל מנוף היד. פאולים זורקים ברגש, וכשכספי מתוח ולחוץ הוא לא פוגע מהקו. הפער בין מה שהשחקנים שווים לבין הכסף שהם מקבלים בלתי ניתן לגישור. כשהמציאות מתפוצצת בפרצוף, זה כואב.
תלמדו מפינלנד
גרמניה ואיטליה אימפריות ספורט. בצרפת יש טונות של אתלטים ותרבות ספורט. אנחנו מדינת סטארט אפ. פעם חגגנו מקום שני באירופה, היום חוגגים אקזיט. שמחת זקנתי שחברת היי טק נמכרה לגוגל.
במדינה זמנית לא משקיעים לטווח ארוך. לא בתעשייה ולא בספורט. היום דורסים זקנות בתור למסכות אב"כ, למחרת צפירת הרגעה ואף אחד לא מגיע לקחת מסכה. הערך העליון בישראל הוא כסף. הכל נבנה לאקזיט. אם לנבחרת ישראל הייתה אפליקציה, יכולנו לתת מכה וללכת לים. גם את השחקנים בונים לאקזיט. בכדורסל - ל-NBA, בכדורגל - לבלגיה וסקוטלנד. פעם היו מאמנים, היום יש סוכנים.
מוסר השכל: כשאין חיל אוויר ותותחנים, חוזרים לסיירת. אין בישראל 60 מיליון תושבים ולא תרבות ספורט. אנחנו לא גרמניה ולא יוון. הפתעת האליפות היא פינלנד. מדינה בגודל שלנו, שהייתה במקומות 5-8 בשנות ה-60. כמונו.
על האחים מרטי וקארי לימו שמעתם? אליפות אירופה 1969 התקיימה בטמפרה. תמיד יש סימנים מוקדמים: לפני שנתיים פינלנד סיימה עשירית, לפני איטליה, מונטנגרו וקרואטיה. לאליפות הנוכחית הגיעה אחרי שהביסה את בלגיה ופולין, ועכשיו עלתה לשלב הבא, עם ניצחונות על יוון, רוסיה וטורקיה. אולי שווה לבדוק מה עשו שם בעשור האחרון?
לפנייה לכתב/ת 
