תקדים: זכאי לתגמול ביטוח - גם אם התרשלת
טלטלה בענף הביטוח: פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון קובע כי חברת ביטוח אינה פטורה באופן אוטומטי מתשלום תגמולי ביטוח - גם כאשר המבוטח לא קיים את דרישות המיגון שבפוליסה. בית המשפט נתמך גם בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין תנאים מוקדמים בביטוח
לא שמרת את התכשיטים בכספת? למרות זאת אתה זכאי לתגמולי ביטוח. פסק דין תקדימי שניתן אתמול (א') בבית המשפט העליון קובע כי חברת ביטוח אינה פטורה באופן אוטומטי מתשלום תגמולי ביטוח, גם אם המבוטח לא קיים אחר דרישות המיגון שבפוליסה. מדובר בסוגיה שנידונה רבות בבתי המשפט, ודעות השופטים היו חלוקות לגביה.
כתבות אחרונות על ביטוח בערוץ הכסף שלי :
פסק הדין עוסק בתביעה שהגיש אליהו סלוצקי נגד תאגיד הביטוח הבריטי "לוידס". סלוצקי ביטח את התכשיטים בדירתו בתאגיד הביטוח לוידס (המורשה לערוך ביטוחים בישראל, מכוח הסכם ישן עוד מזמן המנדט הבריטי).
חברת הביטוח לוידס דרשה כי סלוצקי יתקין בדירתו כספת ויפקיד בה את התכשיטים, בכל עת שהדירה לא תהיה מאוישת. סלוצקי התקין את הכספת, אולם באחת הפעמים שנעדר ממנה שכח להפקיד את התכשיטים בכספת והם נגנבו.
בלוידס דחו את תביעתו בטענה שתנאי ההפקדה בכספת מהווה "תנאי מוקדם" לכיסוי הביטוחי. מאחר שסלוצקי לא קיים אחר דרישות התנאי המוקדם, הביטוח כלל לא נכנס לתוקף - ולכן חברת לוידס טענה כי הייתה פטורה מכל תשלום.
ואולם, בית המשפט העליון קיבל את עמדת עורכי דינו של סלוצקי, עוה"ד שלום סביון ועידן עקיבא ממשרד חיים קליר ושות', וקבע כי מנהגן של חברות הביטוח - לקבוע שהפרת תנאי מיגון בפוליסת ביטוח הופכת את חוזה הביטוח לבטל מעיקרו - מנוגדת לחוק חוזה הביטוח. למעשה, בית המשפט העליון קבע כי אין דבר כזה "תנאי מיגון מוקדם בביטוח".
"חברת הביטוח לא יכולה להתנער מאחריותה"
עד כה, שופטים רבים אישרו את הנוהג של חברות הביטוח לכלול תנאים מוקדמים בפוליסות ביטוח. הפרת תנאי בפוליסה על ידי המבוטח הייתה גוררת באופן אוטומטי את דחיית תביעתו.
כך למשל, בפוליסות לביטוח דירה מופיע תנאי מוקדם לכיסוי, הקובע כי הדלת תהיה ממוגנת באזעקה. בדרך זו, גם אם הפריצה הייתה דרך הקיר, אם התברר כי המבוטח לא הפעיל את האזעקה המגינה על הדלת, וגם אם הצליח להוכיח כי לאי-הפעלת האזעקה לא הייתה כל השפעה על מקרה הביטוח, היו שופטים שפטרו את חברות הביטוח מכל תשלום.
יצוין כי בטרם מתן פסק הדין בעליון, מאחר שמדובר בסוגיה עקרונית המשפיעה על כלל ציבור המבוטחים, ביקשו השופטים לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. לדברי ויינשטיין, המבוטח נדרש לשלם לחברת הביטוח תשלומים באופן סדיר, ונזקק לשירותי חברת הביטוח בעת צרה.
לפיכך, אין לקבל מצב שבו כאשר המבוטח נזקק לשירותי חברת הביטוח - זאת תתנער מאחריותה, ותטען שבשל אי-התממשות תנאי מוקדם שהיא עצמה קבעה, המבוטח אינו זכאי לתגמולי הביטוח.
ויינשטיין כתב כי "אין בעובדה שמבוטח לא נקט באמצעים להקלת סיכון ביטוחי, כפי שצוינו בפוליסה, כדי לאיין את קיומה של הפוליסה בעת קרות מקרה ביטוח, ולפטור באופן אוטומטי מבטח מחובתו לתשלום תגמולי הביטוח".
"על חברת הביטוח להלין על עצמה"
השופטת דפנה ברק-ארז (אליה הצטרפו המשנה לנשיאה, השופט נאור והשופט פוגלמן), קבעה כי במקרה של הפרת תנאי מיגון, עומדות בפני חברת הביטוח שתי אפשרויות בלבד: הראשונה, להוכיח כי לה עצמה יש פתרון יקר יותר בדמות פוליסה שאינה דורשת אמצעי מיגון. במקרה כזה חברת הביטוח תשלם למבוטח תשלום חלקי לפי היחס שבין הפוליסה הזולה יותר (עם אמצעי המיגון) לבין הפוליסה היקרה יותר (ללא אמצעי המיגון).
האפשרות השנייה היא להוכיח כי שום חברת ביטוח לא הייתה מבטחת את המבוטח, בעד שום הון שבעולם, ללא הדרישה לקיום אמצעי מיגון.
מאחר שבמקרה של סלוצקי חברת הביטוח לא הביאה כל הוכחה - לא לפוליסה חלופית יקרה הקיימת אצלה, ולא לנוהג של חברות הביטוח לסרב לבטח ללא תנאי ההפקדה בכסף - סלוצקי זוכה במלוא תגמולי הביטוח.
"התוצאה שהגעתי אליה היא זו: המבוטח הפר את תנאי הביטוח, ולא נקט באמצעים להקלת הסיכון שאותם נדרש לנקוט", כתבה השופטת ברק ארז. "בין הפרה זו לבין גניבת התכשיטים הוכח קשר סיבתי. למרות כל זאת, זוכה המבוטח במלוא תגמולי הביטוח.
"לא אכחיש שהדעת אינה נוחה מכך לחלוטין. אולם המבטחת, שהיא 'שחקן חוזר' בבתי המשפט, בחרה שלא להרים את נטל ההוכחה שהוטל עליה, אלא להתמקד בטענה משפטית עקרונית שלא התקבלה. בנסיבות אלה, אין לה להלין אלא על עצמה".
לפנייה לכתב/ת 
