"הכוכב הבא": כמו הכוכב הקודם, רק לאט

רציתי. נורא רציתי ש"הכוכב הבא" של "קשת" תהיה הכוכב הבא. עם חיזוק הקאסט באסי עזר הצעיר, החריש העמוק בחבר השופטים ויישור הקו עם הקידמה במעבר מsmsים להצבעה באפליקציה, היתה לי תחושה שאחרי עשור, "כוכב נולד" תצליח להטיל "שנה כיוון" אל השולחן ולצבור מחדש תאוצה. אבל לצערי - ואולי בגלל הציפיות הגבוהות - "הכוכב הבא" היא בדיוק הכוכב הקודם, אלא אם כן אתם מחשיבים מסך שעולה ויורד כאקט טלוויזיוני שמחזיק פורמט.

מסך ואפליקציה כמחזיקי פורמט. הכוכב הבא

דווקא הגעתי ל"כוכב הבא" עם הרבה רצון טוב. בכל זאת, מאז ש"The Voice" ירדה עברו שבועות ארוכים בלי ששמעתי אנשים אנונימיים שרים בטלוויזיה, והקריז עשה את שלו. אלא שדי מהר התברר שעם כל הכבוד לאדרת החדשה, הגברת שמתחתיה משוכנעת שאסתי גינזבורג היא אישיות טלוויזיונית כריזמטית שיוצרת הייפ

האמת צריכה להיאמר: אחרי "The Voice" אי אפשר לחזור אחורה. אחרי שמשינה ואביב גפן שלפו ציפורניים בשידור, אי אפשר לסגת לאחוות שופטים סכרינית כמו זו ששוררת בין ריטה, צביקה הדר אייל גולן ורני רהב (סוג של אורי פסטר משונמך), מכובדים ולאומיים ככל שיהיו.

באמת הרבה זמן לא שמענו אנשים אנונימיים שרים בטלוויזיה

החבורה הזאת, שמשוכנעת שביונסה היא סוג של בחירה נועזת, מרגישה כאילו אוגדת דודות השתלטה על השידור, כשהיא מתקשה להנפיק דיאלוג שהוא לא ממשפחת הקלישאה או המובן מאליו. במיוחד רני רהב ('צטערת. אפילו מכונת הזמן שהחזירה את דן שילון תתקשה למצוא את התקופה שבה הליהוק הזה היה נחשב להברקה), השופט שנזף במתמודדת הראשונה שהיא "חייבת ללכת עם האמת שלך, אבל לשנות את הדרך שלך", והתעקש להעביר את כל המתמודדים דרך הבקו"ם.

ריטה, רני רהב (אייל גולן לדעתי בכלל לא, אבל זה לא בא לידי ביטוי) הם אנשים שלוקחים את עצמם מאוד ברצינות, ויתקשו לאלתר או לחרוג מהדימוי המשפחתי שלהם. ברור שמישהו עודד את השופטים להתעמת, אבל הם לא עשויים מהחומרים האלה, והויכוחים שלהם נשמעים מאולצים. לרגעים נוצר מתח קל כשריטה מושכת אל החמוקיים שלה את הראש של אחד משני הגברים שיושבים לידה, ונדמה שהנה הולך לקרות כאן משהו מעורר, אבל שם זה נגמר.

שופטים שלוקחים את תעצמם ברצינות. צביקה הדר ואייל גולן

כמעט הכל זז לאט ב"כוכב הבא". חלק מהמתמודדים נבחנים באולפן ואז יוצאים דרך הדלת הכחולה או הדלת האדומה (ד"ש מהמטריקס?), וחלקם נבחנים בסוג של אולפן-תוכנית בוקר, ולא יוצאים משום דלת. מתמודד שעבר את השופטים עולה מיד שוב לשיר בשידור החי (אבל הרגע שמענו אותו, לא?), כדי לראות אם גם הצופים יעבירו אותו הלאה.

הריטואל צפוי עד כדי נמנום, והמתח שבשאלה אם המסך יתרומם או לא, לא מפצה על הקצב, מה שמשאיר את הצופים עם עוד רגעי-מעבר מתים בדרך לבמה או בחיבוקים ארוכי-אין קץ עם המשפחה. וכל זה עוד בשלב האודישנים, השלב שאמור להיות השלב המענג ביותר בכל התוכנית, ואף מילה על ביקור המשפחה של אסתי גינזבורג, שקדם-אירויזיון 1985 התקשר וביקש חזרה.

דביק ומאולץ. ריטה פוצחת בריקוד עם אייל גולן

לזכותה של "קשת" יאמר שהבינה בעקבות עונת העשור של "כוכב נולד", והפורמט ההוא שנשף בעורפה, ששינויים מרחיקי לכת חייבים להיעשות. אם בעונה הקודמת קבעו ב"טדי הפקות" להתמקד רק במוזיקה העברית, השיר הפותח של העונה הזאת - וגם לא מעט שהגיעו אחריו - היו באנגלית. זאת הצהרה. הם אפילו הרשו לעצמם כמה אנימציות קטנות ונועזות בפינה ששום ריאליטי כשרונות שירה לא שלם בלעדיה, "מחפשים את סוזן בויל".

כל הוייב של "הכוכב הבא" משדר "אנחנו הדבר החדש והמעודכן הזה שצעירים אוהבים, וזה בא עם אפליקציה!", אבל כשנכנסים פנימה "הכוכב הבא" עדיין לא צלחה את האדפטציה לזמננו אנו. רני רהב, קיסר יחסי הציבור של ישראל, לטיפולך.