לפני שמצביעים: למועמד שלכם יש מושג ירוק?

כבר באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת הגענו למסקנה כי עיקר העול בפתרון בעיות איכות הסביבה צריך להיות באחריותה של הרשות המקומית. כשם שהרשות מספקת לאזרחיה שירותי חינוך, רווחה ושירותים רבים אחרים, כך עליה לספק להם שירותים בתחום שמירת הסביבה. אין זה סביר שאזרח הסובל מרעש מזגנים של שכנו יצטרך לפנות לרשות ממשלתית כלשהי בירושלים כדי לקבל עזרה.

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות : 

מטנזניה לישראל: כך מגדלים פולי קפה. צפו

בזבזתם יותר - לכלכתם יותר: כך תקנו נכון

בחופים של איזו עיר מייצרים הכי הרבה זבל?

לא רק סמארטפון: על ביוב חכם שמעתם?

באותה תקופה היה המערך הממשלתי לטיפול בנושאים אלה רק בראשית דרכו ואילו ברשויות המקומיות לא הייתה קיימת כל תשתית ארגונית לטיפול בנושא. אמנם היו מחלקות לתברואה, שעסקו באיסוף אשפה ולעתים נדירות בטיפול בשפכים, אבל מחלקות אלה היו ירודות מבחינה מקצועית ולא יכלו לשמש בסיס לטיפול מודרני ומקיף בבעיות הסביבתיות הקשות שמהן סבלו האזרחים.

ה"שירות לשמירת איכות הסביבה" הוקם בשנת 1973 במשרד ראש הממשלה, מתוך כוונה שישמש כארגון ממשלתי מתאם בין המשרדים השונים. אבל התיאום לא התקיים. "בישראל כל אחד רוצה לתאם אבל אף אחד לא רוצה להיות מתואם", הסביר לי באדיבות רבה מי שהיה אז מנכ"ל משרד הפנים, מר חיים קוברסקי ז"ל.

בתחילת 1976 עבר השירות בניהולי ממשרד ראש הממשלה למשרד הפנים. כאן נפתחו לפניו אפשרויות רבות. הצלחנו לשכנע את המנכ"ל שחייבים לבזר את הטיפול בנושאי הסביבה ולהקים יחידות לאיכות הסביבה ברשויות המקומיות. סוכם כי בשלב ראשון תוקמנה 15 יחידות כאלה. היינו משוכנעים שראשי הרשויות יקפצו על המציאה, מה עוד שמשרד הפנים הבטיח להקצות את התקנים ולכסות את מלוא התקציב בשנתיים הראשונות.

זיהום אוויר? לא בראש סדר העדיפויות 

אבל התאכזבנו מאוד לגלות שראשי הרשויות לא התלהבו מהקמת היחידות החדשות. רובם לא הבינו כלל את חשיבות הנושא ולכולם היה ברור שבתוך מספר שנים העול התקציבי ייפול עליהם ולהם היו סדרי עדיפויות אחרים מאשר לטפל בזיהום אוויר, ברעש או בחינוך סביבתי.

תהליך ההקמה נמשך כמה שנים, אך לבסוף הצלחנו להקים את כל 15 היחידות. חלקן פעלו בעיר אחת, חלקן היו משותפות למספר רשויות וחלקן הוקמו באיגודי ערים. כך הוקמה למעשה התשתית הארגונית או יותר נכון המינהל הסביבתי של השלטון המקומי.

במשך השנים הלכה והתרחבה רשת היחידות וכיום פזורות על פני הארץ יותר מ-60 יחידות ומחלקות ובהן עובדים למעלה מ-300 אנשי מקצוע. יחידות אלה עוסקות במגוון רחב של נושאים: אנשי המקצוע שלהן בודקים בקשות לרישיונות עסק ומתנים אותם בשמירה על תקני הסביבה, הם מפעילים תוכניות חינוך והסברה במערכת החינוך העירונית, הם משתתפים בישיבות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ובודקים חלק ניכר מהתוכניות המוגשות לאישור. היחידות גם מאפשרות לציבור הרחב לקבל מענה על בעיות ספציפיות המטרידות אותם.

קשה לחשוב על ראש עיר כזה או אחר שנבחר על סמך הצלחותיו או כשלונותיו בנושאי הסביבה. בעבר הרחוק, לאחר שהוקמו אגני החימצון בחולות ראשון לציון וגרמו למטרדי צחנה קשים, נהגנו לומר כי חנניה גיבשטיין הוא ראש העיר הראשון שנבחר בעקבות כישלון סביבתי זה, עליו התריע רבות. בעת כהונתי כמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה נפגשתי יום אחד עם מנהל הקמה של עיר חדשה. הוא נתן לי הרצאה מקיפה על התוכנית להקמת העיר והיה בקיא בכל ההיבטים השונים ובכל תהליכי ההחלטה על תכנון ובניית העיר. כששאלתי אותו בקשר לנושא הטיפול בשפכים, הוא נעצר וביקש מאחד מעוזריו לענות לי על שאלה "בלתי חשובה זו".

מישהו צריך לדאוג לשפכים(צילום: עידו ארז)

בשנים הראשונות להקמת המדינה, נבחרו ראשי הערים בעיקר על סמך שיוכם המפלגתי. ההצבעה הייתה ברוב המקרים לרשימה מפלגתית ולא כמו כיום בבחירה ישירה, ומרכז המפלגה היה זה שקבע את הרכב הרשימה ומי יעמוד בראשה. שיקולי ההצבה של התושבים, בעיקר בערים הגדולות, חפפו במידה רבה להשקפתם הפוליטית ונושאים מקומיים כמעט ולא היוו שיקול בתהליך הבחירה.

מגמה זאת השתנתה במהלך השנים, בעיקר מאז שנקבע כי ראש הרשות המקומית נבחר בבחירות אישיות. הקשר ההדוק שהיה בעבר בין הרשימה העירונית והעומד בראשה לבין המפלגה הארצית נחלש מאוד ומעמדם של ראשי הרשויות התחזק במידה ניכרת. ועדיין, שיקולים סביבתיים כמעט ואינם מהווים גורם משפיע על החלטת האזרח למי להצביע בבחירות העירוניות.

הזדמנות שאסור לנו להחמיץ 

זה הזמן לשנות את המצב. כמעט כל העוסקים בנושאי הסביבה, בארץ ובעולם, הגיעו למסקנה כי עיקר התרומה לשיפור הסביבה ומניעת אסונות מקומיים ואף ארציים ועולמיים תגיע מהשלטון המקומי ולא מהשלטון המרכזי. לכן חלה על הרשות המקומית אחריות גדולה מאוד להבין את הנושא ולהקדיש לו זמן ומשאבים.

לקראת הבחירות משתדלים המועמדים השונים להיפגש עם הבוחרים ולנסות להשפיע עליהם ועל דרך בחירתם. זו הזדמנות נדירה שניתנת לבוחר ולבוחרת לשאול את המועמד כמה שאלות שיכולות לעזור להם להבין את דרך החשיבה שלו ועד כמה הוא מעוניין לעסוק בנושא.

כך ניתן לשאול את המועמד מה לדעתו הן הבעיות הסביבתיות של הרשות שהוא רוצה לעמוד בראשה? האם הוא מכיר את היחידה הסביבתית ותפקידיה? האם הוא מודע לתרומה שהיא תורמת? האם הוא מתכוון לסייע לה בעתיד לאחר היבחרו? כמו כן, ניתן לשאול אותו האם הוא מכיר את חוק רישוי עסקים? כמה עסקים ברשות פועלים ללא רישיון עסק? האם הוא מוכן לאכוף את החוק, על כל אלה המפרים אותו, כולל להשתמש בסמכותו לסגור עסקים שאינם ממלאים אחרי תנאי הרישיון?

האם ראש העיר שלכם בעד בנייה ירוקה?(צילום: מירית שלבי )

שאלה חשובה מאוד שאותה ניתן להציג למועמד הפוטנציאלי היא האם הוא מתכוון לעמוד בראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה? והאם הוא מוכן להתחייב שלא יגביל את נציג היחידה לאיכות הסביבה, המשתתף באופן קבוע בישיבות, מלהביע את עמדתו? האם הוא מתחייב לקבל מפעם לפעם את עמדת היחידה בכל הנוגע לאישור תוכניות בניין עיר הפוגעות בסביבה? האם הוא מוכן לקבל החלטה בוועדה המקומית שכל הבנייה ברשות בעתיד תהיה על פי עקרונות הבנייה הירוקה, הפוגעת פחות בסביבה? ברשויות בהן אין עדיין מתקן טיהור שפכים ברמה הדרושה, נושא בעל משמעות גדולה לא רק לעיר אלא גם למדינה, חשוב לשאול את הרואה עצמו מתאים לתפקיד, מה הוא מתכוון לעשות כדי לשדרג את מערך הטיפול בשפכים?

והחשוב מכל, האם הוא מודע לכך, שהעולם עומד בפני שינויים מדאיגים מאוד מבחינת יציבותו

האקלימית והאם הוא מסכים לכך שלרשות המקומית תפקיד מכריע בהשגת היעדים של הגבלת ההתחממות ולכן עליה להתנהל "כרשות מקיימת". חשוב מאוד לבדוק אם הוא מתכוון להכין תוכנית אב להפיכת העיר לרשות מקיימת. תוכנית כזו, שהוכנה במספר רשויות מקומיות כגון כפר סבא וירוחם, צריכה לכלול שורה ארוכה של המלצות לפעולה, הנוגעות למגוון רחב מאוד של פעולות והחלטות שעל הרשות המקומית לבצע: מחיסכון באנרגיה ובמים ובמשאבים אחרים, ועד להקמת פארקים וטיפוח שטחים פתוחים וגנים ברחבי הרשות.

פעם במספר שנים יש לאזרח הפשוט אפשרות להשפיע על עתיד היישוב בו הוא חי - וזו הזדמנות שאסור להחמיץ אותה. כל אחד חייב להשתמש בזכות הזו, כדי להשפיע על עתיד היישוב ולעתים גם על עתיד המדינה והעולם. בשנים הקרובות אנו עומדים בפני הכרעות קשות מאוד בכל הנוגע לאופי הסביבה שבה אנו, ילדינו ונכדינו חיים ונחיה. לרשות המקומית תפקיד מכריע בבחירת דרך ההתנהלות הרצויה. לראש הרשות יש תפקיד חשוב עוד יותר, בקביעת אופי היישוב ולהחלטותיו ודרך ניהולו, השפעה ניכרת הן על הסביבה המקומית והן על הסביבה הארצית והגלובלית. לכן חשוב מאוד, לפני שאנחנו הולכים לקבוע מי יעמוד בראש הרשות המקומית, לבחון את המועמדים ולהבין, האם הם מתכוונים להנהיג אותה בדרך הקיימות או לאו. את קולנו עלינו לתת אך ורק לאלה המתחייבים להפוך את המקום שהם יעמדו בראשו לרשות מקיימת.

פרופ' אורי מרינוב הוא מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, אשר כיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה