זמן הכרעות: הכותרות של אחרי החגים
ליברמן ואולמרט מחכים לפסיקות דרמטיות, בוז'י ינסה להדיח את שלי והסוגיה הפלסטינית עשויה לפצל את הממשלה. עוד לפני שנלך לקלפיות המקומיות, אולי יהיה לנו סוף סוף נגיד. מה יוחלט לגבי חיסון הפוליו? כיצד ייראה לוח הבגרויות? מי יפתח את המירוץ לנשיאות? החגים חלפו - העת לקבל החלטות
מה אתם תעשו אחרי החגים? דיאטה? תמצאו עבודה חדשה? תלמדו משהו חדש? ובכן, לא רק אנחנו דחינו את מה שכדאי אולי היה לעשות מזמן. גם האנשים שמנהלים את המדינה. אבל אחרי החגים כבר כאן - והנושאים הבוערים ידרשו קבלת הכרעות, חלקן אפילו גורליות.
הסוגיה הבולטת שתחכה לראש הממשלה עם שובו מהפגישה עם אובמה והנאום באו"ם, היא בחירת נגיד בנק ישראל - שחיכתה שמונה חודשים מאז הודיע סטנלי פישר על עזיבתו והפכה לקרקס של ממש. אבל פרט לאיוש התפקיד שמפקח על הקופה הלאומית, יש עוד כמה תחומים שבהם יידרשו הכרעות ושצפויים לעלות לכותרות עם חזרת ימי החול:
הפלסטינים והקואליציה
כפי שזה נראה כעת, הזירה המדינית-פוליטית נראית רגועה יחסית, ובפני בנימין נתניהו וממשלתו לא ניצבות החלטות גורליות שאפשר לשים עליהן את האצבע. אפילו לא באיראן, שם לוחות הזמנים שוב נדחו לנוכח ההצהרות הפייסניות של הנשיא החדש, חסן רוחאני, ולנוכח הודעתו של נשיא האמריקני ברק אובמה, כי הוא מושיט יד לדיפלומטיה.
בסוגיה הפלסטינית הדברים עשויים להסתבך מעט, בעיקר לנוכח הקולות בקולאיציה המתנגדים למשא ומתן. אז נכון שמזכיר המדינה, ג'ון קרי, הקציב לצדדים תשעה חודשים והם עדיין לא עברו, אך גם הנשיא ברק אובמה יותר מרמז בנאומו באו"ם כי בחדר המשא ומתן דנים הצדדים בסוגיות הליבה הרגישות ביותר. גם אבו מאזן הושיט יד לשלום בנאומו, אבל הדגיש: "לא נסכים להסדרי ביניים נצחיים".
הסוגיות הללו, כולן ביחד וכל אחת לחוד, מאיימות על יציבות הקואליציה והממשלה, שכן שותפיו של נתניהו מהימין לא אוהבים את הרעיון שציפי לבני אכן מנהלת משא ומתן שבסופו ייצא הסכם. בכל מקרה, בשבועות הקרובים צפוי סבב נוסף של שחרור אסירים כפי שהתחייבה הממשלה.
חוק הגיוס ואחוז החסימה
אחרי פגרת קיץ ארוכה יחסית, ייפתח ב-14 באוקטובר מושב החורף של הכנסת ה-19. אחד הנושאים הכבדים והנפיצים שיעלה לדיון הוא חוק הגיוס החדש, לפי מתווה הוועדה בראשות השר יעקב פרי, שאושר בקריאה ראשונה. החוק קובע חובת גיוס, רק מעוד ארבע שנים, לכל החרדים - למעט 1,800 "עילויים" בשנה - וכן סנקציות פליליות. הדיונים להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית מתקיימים בשבועות האחרונים בוועדה מיוחדת בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי). למרות מחלוקות, לא צפוי שינוי משמעותי, ובתחילת המושב צפויה הצבעה - שתעורר שוב את הוויכוח הסוער בחברה הישראלית המשוסעת.
סוגיה רגישה אחרת היא החוק שמקדם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שמקשה על הפלת ממשלה, ובין היתר שואף לבטל למעשה את מוסד הצעות האי-אמון השבועיות. בעקבות מאבק עיקש וחריף של האופוזיציה שונו חלק מסעיפי החוק, אולם נותרה בעינה העלאת אחוז החסימה לארבעה אחוזים, שתקשה על כניסת מפלגות קטנות - מה שנתפש כרדיפת הערבים. הקרב הממושך צפוי להתנהל בתחילה בוועדת חוק, חוקה ומשפט בראשות דוד רותם מישראל ביתנו. חברי האופוזיציה לא מתכוונים לוותר ואף פנו לראש הממשלה כדי שיתערב בנושא.
עוד חומר נפץ ביחסי יהודים-ערבים הוא מתווה פראוור, שאותו קידם וגיבש השר לשעבר בני בגין, ונועד להסדיר את היישובים הבדואים הלא מוכרים בנגב. עד כה אושר החוק בעניין בקריאה ראשונה, ועורר מהומה גדולה במליאה, שבשיאה שפך אחמד טיבי כוס מים על ההצעה. המתנגדים משמאל טוענים שרבבות יגורשו מבתיהם בלי פיצוי הולם, המתנגדים מימין מוחים על הסדרת התיישבות לא חוקית - ובכל מקרה נראה שהסקנדל במליאה הוא רק ההתחלה.
אבל לא רק חקיקה. במהלך המושב הקרוב סביר שנראה את תחילת הקרב על הנשיאות לבחירת מחליפו של הנשיא שמעון פרס בקיץ הבא. כמה שמות בולטים מוזכרים: יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין מהליכוד, ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר מהעבודה, שכבר עורך שיחות בנושא, יו"ר כנסת נוספת בעברה - דליה איציק, והשר לשעבר לשעבר דוד לוי, ששמו נקשר למועמדות מטעם ישראל ביתנו, אך לא הצהיר עדיין שהוא מעוניין בתפקיד. לקראת סוף המושב יצטרך יו"ר הכנסת להודיע מתי הוא מקיים את ההצבעה לבחירת הנשיא.
אולמרט יעיד בפרשת הולילנד
פרשת הולילנד לא תיגמר כנראה בקרוב, אבל ממש מיד אחרי החגים, כבר ביום ראשון, יגיע רגע חשוב במשפט. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הנאשם בשוחד, יעלה להעיד באולמו של שופט המחוזי בתל אביב דוד רוזן. החקירה הראשית תארך כנראה יום אחד, לאחר מכן צפויה הפרקליטות לחקור אותו נגדית במשך יומיים נוספים. בהמשך תעלה להעיד שולה זקן, ראש לשכתו של אולמרט במשך שנים, הנאשמת אף היא.
המשפט נמצא בעיצומה של פרשת ההגנה. עד כה העידו קרוב ל-100 עדי תביעה ושישה נאשמים. עד המדינה שמואל דכנר שהלך לעולמו באמצע עדותו, לא הספיק להיחקר נגדית על ידי כלל הסנגורים, בהם אלה של אולמרט וזקן. עובדה זו מקשה על הפרקליטות ומותירה בספק את השאלה אם ניתן להכריע לגבי אשמתם גם ללא החקירה הנגדית של איש המפתח. פסק דין בתיק הסבוך שבו עוד שורת נאשמים צפוי מתישהו במחצית הראשונה של 2014.
אולמרט ממתין גם להכרעה בבית המשפט העליון בערעור המדינה על זיכויו מהאישומים נגדו בפרשות "ראשונטורס" ו"מעטפות הכסף" של טלנסקי. הכרעה חשובה נוספת וקרובה בירושלים, בבית משפט השלום, תהיה בתיקו של ח"כ אביגדור ליברמן. במשפט בפרשת השגריר בבלרוס הוא הואשם במרמה והפרת אמונים. זיכוי במשפט יסלול את חזרתו המהירה של ליברמן למשרת שר החוץ, וכל החלטה עשויה להשפיע על הזירה הפוליטית - שם גם נדרשת הכרעה לגבי המשך השותפות בין הליכוד לישראל ביתנו.
המסתננים - לאן?
ממש בקרוב צפויה להתכנס ועדת האיתור שתבחר את מחליפו של פרקליט המדינה משה לדור. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין רמז באחרונה כי מחליפו של לדור, שמסיים את תפקידו בדצמבר, יגיע מתוך המערכת. כמועמדים משמעותיים הוזכרו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים עו"ד שי ניצן, פרקליט מחוז דרום עו"ד שלמה למברגר ואחיו עו"ד יהושע למברגר, שסיים באחרונה את תפקידו כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. האחים סיכמו ביניהם כי רק אחד מהם יתמודד לתפקיד.
לאחר שבג"ץ פסל את התיקון לחוק המסתננים, שאיפשר לכלוא מסתננים לתקופה של עד שלוש שנים ללא משפט, תבקש הממשלה לחוקק חוק במסגרת שאיפתה להמשיך במגמת עצירת תופעת ההסתננות. וינשטיין, שאישר את התיקון לחוק, ילווה את החקיקה המחודשת ויצטרך לדאוג שתהיה אפקטיבית ומבלי שתספוג תבוסה נוספת בבג"ץ. עד גיבוש "החוק המרוכך" תצטרך המדינה לשחרר בשלושת החודשים הקרובים יותר מ-1,800 מבקשי מקלט כלואים, כפי שנפסק.
הנשים שולטות
הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו ב-22 באוקטובר ב-191 רשויות. 5,469,041 בעלי זכות יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית ולבחור את נציגיהם. נראה שמערכת הבחירות הנוכחית תיזכר גם הודות למספרן חסר התקדים של נשים המועמדות לבחירה למועצות הערים ולראשות הערים (יותר מ-40). לאחר הבחירות יתבקשו שופטי העליון להכריע בעתידם של ראשי ערים שמתמודדים מול כתבי אישום. עד כה מנע בג"ץ מראש העיר רמת גן צבי בר להתמודד לקדנציה נוספת ואף הדיח את ראש העיר רמת השרון וראש העיר נצרת עילית, אך מנגד לא קבע הלכה ברורה, כשאיפשר להם להתמודד בבחירות.
מעט אחר כך, בנובמבר ייערכו הפריימריז לראשות מפלגת העבודה. אם יצליח יצחק (בוזי') הרצוג להדיח את שלי יחימוביץ', הרי שמפלגת העבודה שוב תעבור טלטלה אידיאולוגית. יחימוביץ' פוסלת ישיבה בממשלת נתניהו, הרצוג מאמין כי מקומה של העבודה במקום שבו ניתן להשפיע על המתרחש. ליחימוביץ' כוחות משמעותיים במפלגה, ופעיליה הם גם חייליה - חדורי אמונה ונאמנים. מנגד ניצבים ותיקי המפלגה הזועמים, עם עופר עיני וכוחותיו. הרצוג אסף סביבו את איתן כבל ואראל מרגלית, ואופי המפלגה מונח על הכף.
אחרי רציחות הילדים - ההתנהלות תיבדק?
על רקע מעשי הרצח האחרונים בתוך המשפחה, משרד הרווחה יצטרך לבחון בצורה נוקבת את תחום איתור הילדים בסיכון ולקבל החלטות בדבר מדיניות עתידית בנושא. השר מאיר כהן הודיע ביוני על הקמת ועדה לבחינת מדיניות רשויות הרווחה בשאלת הוצאת ילדים בסיכון מבתיהם. הוועדה תגיש את המסקנות על רקע טענות קשות של ארגונים חברתיים, עובדים סוציאלים, אימהות ואבות גרושים. לנוכח שתי פרשות הרצח האחרונות של ילדים, נראה כי תישקל שוב הקמת ועדות בדיקה שיחקרו את התנהלות המשרד ושלוחותיו במקרים דומים.
החופשה תצא לחופשה?
בחודשים הקרובים עתידות להתקבל במשרד החינוך מספר החלטות שיעצבו את שנת הלימודים הבאה. מיד לאחר החגים אמורה הוועדה לצמצום בגרויות במשרד החינוך להגיש מסקנותיה. שר החינוך שי פירון שואף לצמצם משמעותית את הבגרויות לארבע (אנגלית, מתמטיקה, שפה ומקצוע בחירה אחד), ומורים להיסטוריה ולספרות למשל הביעו תרעומת. לא ברור עדיין אם התחליף יהיה מבחנים פנימיים, מבחנים ארציים או עבודות גמר.
עוד נושא חשוב על הפרק הוא התאמת לוח החופשות לימי החופשה של ההורים. ה"גשר" בין יום כיפור לסוכות - תוצאה של הקיצור הקצר בחופש הגדול - עורר זעם בקרב הורים. פירון התחייב לשינויים במתווה שגובש בימי השר הקודם סער, אך הוסיף כי מדובר בשינוי שייקח זמן. עם זאת, גורם במשרד החינוך אמר השבוע כי החלטה עשויה להתקבל בחודשים הקרובים.
גם אופי בחינות המיצ"ב דורש הכרעה. לפני כחודש וחצי הוקפאו בהחלטה דרמטית הבחינות החיצוניות, ושר החינוך הורה על הקמת ועדה שאמורה להמליץ על מתווה "מעודן" לבחינה, שייושם באופן הדרגתי החל משנת הלימודים הבאה. המלצותיה עתידות להתקבל עד חודש מרס.
גם באשר לבחינת הפסיכומטרי התבטא פירון לא פעם בחודשים האחרונים. "אני לא אומר לבטל את הבחינה", אמר באחד הכנסים שהשתתף בהם, "אבל יש למצוא פתרון שבו ילד שמסיים כיתה י"ב יקבל את כל הכלים לעשות אותה. הוא לא צריך לעשות עוד שנה קורסים וההורים לא צריכים לשלם על זה". אולי אחרי החגים יהיה ברור יותר מהן האפשרויות לשינוי בעניין זה.
חיסון חי-מוחלש בדרך לכולם?
אחרי החגים יצטרכו להחליט במשרד הבריאות אם להחזיר את החיסון החי-מוחלש נגד פוליו לשגרת החיסונים. החיסון הוצא ב-2005 לאחר שנקבע כי הסיכונים הקיימים בו עולים על התועלת. ב-2002 הוכרזה ישראל כנקייה מפוליו ולפי המלצות ארגון הבריאות העולמי המדינה עברה לחסן רק בחיסון המומת הניתן בזריקה בדומה למדינות מערביות אחרות. התפשטות הנגיף בחודשים האחרונים הבהירה למשרד הבריאות שהמאבק עדיין לא תם. בזכות שיעור ההתחסנות הגבוה
בחיסון המומת עדיין אין חולים בפוליו, אבל הנגיף יכול לעבור בין בני אדם מחוסנים ואולי אף להגיע לאדם שאינו מחוסן ולתקוף אותו.
משרד הבריאות שוקל להוסיף את החיסון החי-מוחלש יחד עם החיסון המומת ולא להחליף ביניהם, מכיוון שהחיסון המומת מקטין משמעותית את הסיכון לפתח תופעות לוואי קשות. עם זאת, משרד הבריאות ייאלץ להתמודד עם התנגדות של הורים שמפקפקפים בנחיצות ובבטיחות החיסון הניתן בטיפות.
בעוד כחודשיים צפויה הוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית בראשות השרה יעל גרמן להגיש את מסקנותיה. הוועדה דנה באפשרות של הכנסת שירותי רפואה פרטיים לתוך המערכת הציבורית, כפל ביטוחי הבריאות, ביטול התפקיד הכפול של משרד הבריאות כרגולטור ובעלים של בתי חולים, ובתיירות המרפא.
בהכנת הכתבה השתתפו אביאל מגנזי, מורן אזולאי, עומרי אפרים, שחר חי, נעמה כהן פרידמן, ירון קלנר ואטילה שומפלבי.
לפנייה לכתב/ת 
