טורפדו ולוחמים בכפכפים: צפו בתרגיל צוללות
כחצי מיליארד דולר עולה צוללת של חיל הים, שנושאת לוחמים למשימות עלומות במרחק אלפי ק"מ מישראל. מה הקשר בין שמירה על שקט לדיוק של הטילים? מה עושים כשחייל צריך ניתוח באמצע משימה? ומי היחיד שזוכה להתקלח מדי יום? ynet קיבל הצצה נדירה וגילה גם מה צריך לעשות כדי לעשן מאות מטרים מתחת לפני הים
אלא שמחוץ לחיל רק מעטים יודעים על פעילות מסוג זה. בעוד שהציבור התרגל ללמוד מהתקשורת ולו במעט על פועלן של סיירת מטכ"ל ושייטת 13 למשל, היחידה הקרבית האחרונה בצבא שנותרה ותיוותר בצללים, היא שייטת הצוללות. "זה מבאס קצת לשבת עם חברים מיחידות אחרות, לשמוע איך הם מתלהבים לספר על מה שהם עושים בצבא, אבל אתה חייב לשתוק או לצחוק כשהם תוהים איך זה יהיה לפעול מעבר לגבול", מודה ויקטור, לוחם צעיר בצוללת.
השבוע הצטרף ynet לתרגיל של היחידה. בעומק של בערך שני מגדלי עזריאלי העומדים אחד על השני, וליווה את הלוחמים שהתבקשו לפגוע במטרה בלב ים בזמן שהם מתחבטים בבעיות שנראות טריוויאליות על היבשה: איך מעשנים, איך מסתדרים עם המחסור במים, איך שומרים על כושר ומה עושים כנדרש טיפול רפואי, אבל משמעות החזרה לחוף היא ביטול תרגיל וכסף רב שיירד לטמיון.
מי בכלל צריך צוללת?
מלכתחילה, לא כולם במערכת הביטחון רצו צוללות בצה"ל. הכלים המפלצתיים שסייעו להכריע את מלחמות העולם במאה הקודמת, ונקלטו בישראל ב-1959, לא גררו קונסנזוס תמידי אצל מקבלי ההחלטות. גם כיום - בעידן שבו מרבית שעות
הטיסה בחיל האוויר מתבצעות על ידי מטוסי ביון לא מאוישים שחלקם יכולים להגיע לאיראן או סודאן, וכשבמחיר צוללת אחת (כחצי מיליארד דולר) ניתן לרכוש כמה גדודי טנקים או כמה מטוסי קרב – נמשך הוויכוח על גודלו של חיל הים כחיל משלים ולא מכריע.
בחודשים הקרובים תיקלט בחיל צוללת רביעית מגרמניה, ועד 2017 יתקבלו שתי צוללות נוספות. עד אז, מפקד צוללת אח"י תקומה שאליה הצטרפנו מכין תשובה מוחצת למקטרגים, עם רמז עבה על המשמעות האסטרטגית של הכלים. "אני מזמין אותם לראות את ההישגים המבצעיים שלנו, מה הבאנו ומה עשינו", אומר סא"ל גל, קצין חייכן וחד. "אסור להתבלבל מהשקט שהצינור הזה מקרין".
שתיקת הטורפדו
החלק הרגיש ביותר בתרגיל - הירידה למצולות אחרי היציאה מהנמל - מלווה ברצף בלתי נגמר של פקודות מסודרות, שנקראות בקול על ידי כל חייל וקצין בהתאם לתפקידו. גם הטונציה מחייבת: דיווח על לחיצת מתג, שחרור שסתום או הסטת הגה, בטון לא מדויק, תגרום למפקד האחראי לדרוש לחזור שוב על הדיווח. בעומק של כמה מאות מטרים, כשמעטפת הברזל של הצוללת מתכווצת בגלל לחץ אטמוספרי, השקט יכול להטעות.
אחרי שמכלי הענק התרוקנו מאוויר והתמלאו תוך דקות במאות טונות של מים, וגרמו לצוללת לשקוע כמשקולת ענקית, כבים האורות במרכז ידע קרב (מי"ק), הלב המבצעי של הצוללת. המשימה מתחילה. המטרה: איתור והשמדה של שתי ספינות
כל כמה דקות עובר חייל וסורק עם פנס את התקרה עמוסת החיווטים, השעונים והשסתומים, כדי לוודא שאין דליפה. את המתח שמקרינים מסכי הפלזמות השחורים אפשר לחתוך עם חוד המחוגה של ליאור הנווט, שלא מסיר את עיניו מהמפה שעל שולחנו.
ללא מכ"ם, העיניים של הצוללת הן האוזניים של מפעילי הסונאר, "הסונאריסטים", שמסוגלים לפענח את גלי הקול של כל עצם במים, לפי מרחק, טווח וסוג. לשם ההשוואה, זה כמו שאדם יזהה בעיניים עצומות את כל סוגי ודגמי כלי הרכב בעולם, מקטנועים ועד טרקטורים, לפי שמיעת המנוע בלבד.
כדי לא להפריע לסונאריסטים, הצוללת לא זזה והלוחמים מעבירים ביניהם פקודות ודיווחים הכרחיים בלבד. אפילו המזגן כבה. כשהמטרות מזוהות, מפקד הצוללת מפליל אותן כאויב, וקצין הנשק מספק את פתרון ההשמדה: טילי טורפדו קטלניים ושקטים, שמגיעים למטרה בתרגיל בפרק הזמן המצופה, שנראה לצופה מן הצד כנצח.
גל, המפקד, מקשה ומתרגל כשל של הטורפדו במהלך שיוטו. כחלופה משוגר אמצעי מסוג אחר, פחות חשאי, ושעון התקיפה מתקתק מחדש, בספירה לאחור. סימון הטיל שעל הפלזמה השחורה מתקרב למטרה, עד שפוגע בה, הפעם במדויק.
לוחמים במכנסיים קצרים
החלק הזה באימון, או במצב אמת, מהווה רק את קצה הפעילות של לוחמי הצוללות. הדרך למשימה ארוכה, מייגעת, רצופת הפתעות ודילמות קשות, לפעמים של חיים ומוות. "אנחנו מאוד עצמאיים, לפעמים נשארים זמן רב בלי קשר עם המפקדה שבחוף, אוטונומיים לקבל החלטות בעצמנו", מספר סגן מפקד הצוללת, סרן בן. "כבר קרה שלקצין נקטעה האצבע מטריקת דלת במהלך משימה ממושכת, או שחייל חלה, וגם מקרה שבו נאלצנו לבשר ללוחם במהלך משימה רחוקה על מות אביו. הסברנו לו את משמעויות העברתו לחוף, והוא העדיף להשלים המשימה ונעדר מהלוויית אביו.
"קרו מקרים גם של תקלות מכאניות חמורות, כמו נזילות מורכבות, והמפקד החליט להמשיך בכל זאת. למשימות ארוכות אנחנו מוציאים רופא. יש לו חדר ניתוחים קטן בצוללת, וסמכות לקבוע האם חייל פגוע מחייב פינוי. היה לנו כבר מצב שחייל חטף אפנדיציט באמצע משימה ונאלצנו לחזור".
ליתר ביטחון, לפני יציאה למשימות הלוחמים נבדקים על ידי רופא, כולל בדיקות שיניים, כדי למנוע כמה שאפשר בעיות במהלך ההפלגה. "למעשה יש בצוללת עוד צוללת. לכל אלמנט יש חלקי חילוף, ומערכות גיבוי כפולות ומשולשות", מזכיר סרן בן.
החיסכון באנרגיה והימנעות מסיכון מורגשת בכל פינה: הטבח הוא היחיד שמורשה להתקלח מדי יום -מטעמים תברואתיים - והבישולים הם על כיריים חשמליות כדי למנוע פליטת פחמן דו-חמצני לחלל הסגור מהבערת אש. "המקלחות קצרות מאוד, 2-3 דקות, ובאישור מפקד בלבד", מסביר סגן מפקד הצוללת. "לכן בפעילות מבצעית תמיד אנחנו על בגדים אזרחיים - מכנסיים קצרים, טי שירטס וסנדלים - כדי להזיע כמה שפחות ולהקטין הצורך במקלחת ובכביסה. רק באימונים אנחנו על מדים. כדי לחסוך במים, את כלי האוכל שוטפים קודם בברז שפולט מי ים".
בסיטואציה המפתיעה הזאת - לוחמי צה"ל מול שטח אויב, אלפי ק"מ מישראל, על בגדי ספורט - נעוצה גם משמעת השקט: כל דריכה בנעל הצבאית על רצפת הצוללת יכולה להרעיש עולמות עבור הסונאריסט.
סליחה, מותר לעשן?
לוח הזמנים בתרגיל לא פשוט עבור הלוחמים. באימון הם יכולים לזכות ל-4-3 שעות שינה ביממה, ובמהלך מבצע הם עלולים להידרש להישאר ערים 48 שעות ברציפות.
חוץ מזה, בחלק משעות הפנאי הם עוברים הסמכות על מערכות נוספות. "קצינים פה יודעים בעל פה מהו תפקידו של כל אחד מ-3,000 השסתומים בצוללת", מתגאה סרן עזרא, הקצין הטכני.
את עשרות החיילים משמשים שלושה תאי שירותים, רק באחד מהם אפשר לעשות "הכול". ולמרות שיאי הטכנולוגיה שבמערכות הצוללת, בשולחן הניווט עדיין משתמשים במפה, מחוגה, סרגל ועיפרון.
יש בצוללת גם שק"ם וחדר כושר קטן עם מתח, אופניים ומשקולות, ויש דרך לדעת בכל זאת מה שקורה בארץ: מדי יום מלקט מוצב הבקרה של חיל הים בקריה ידיעות חדשותיות ושולח אותן לאלחוטן של הצוללת כמברק, כך שהלוחמים יכולים להתעדכן בחדשות, תוצאות ספורט והתוצאות בתוכניות ריאליטי. "כבר קרה שהאלחוטן שתל ידיעות מפוברקות כמו מתקפת ארבה על כל המדינה כדי לצחוק על החבר'ה", מספר ויקטור.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
