נאום רוחאני מוכיח: הסנקציות חונקות
נאומו של נשיא איראן באו"ם היה תצוגה של אדם שמהלך על חבל פוליטי דק. הוא נואש להשיג הקלה בסנקציות, אך חושש מהאייתולות בטהרן. פרשנות
נשיא איראן חסן רוחאני לחוץ. מנאומו הלילה (ד') בעצרת הכללית של האו"ם עולה בבירור עובדה אחת: הוא חייב להביא הישג בצורת הקלת הסנקציות על ארצו ומהר. הוא אמר זאת בכמה אופנים: הוא תקף את חוסר המוסריות של הסנקציות ואמר שהן פוגעות בעם ולא בהנהגה האיראנית, ודיבר בהרחבה על הצורך לעבור לדיאלוג בונה במקום לאיים באופציה צבאית, ובעיקר - שלא להמשיך בסנקציות.
עוד מהעצרת הכללית של האו"ם:
עובדות אלה, שמזדקרות כרמזור מתוך הנאום של רוחאני, נותנות מקום לתקווה שאולי הפעם איראן מוכנה באמת לנהל מו"מ פרגמטי ותכליתי. רוחאני פירט את שני העקרונות שעליהם לדעתו צריך להתבסס הפתרון הדיפלומטי לסוגיית הגרעין האיראני: העיקרון הראשון הוא שהעולם יקבל את טענת איראן שתוכנית הגרעין שלה היא לצרכים אזרחיים ולמטרות שלום. אולם, רוחאני לא הסביר מה איראן מוכנה לעשות כדי שהקהילה הבינלאומית אכן תקבל טענה זו כפשוטה. ייתכן שבדבריו אלה הוא מתכוון לכך שאיראן תסכים לפיקוח הדוק יותר כולל ביקורות פתע על תוכנית הגרעין שלה.
מתוך נאום רוחאני הלילה:
המרכיב השני שרוחאני דרש הוא שהקהילה הבינלאומית תכיר בזכותה של איראן להעשיר אורניום. הוא לא אמר לאיזו דרגת העשרה של אורניום ולא דיבר על כמויות ולא על צנטריפוגות. אבל, במערב ובעיקר בישראל מדברים על הפסקה מוחלטת של העשרת האורניום באיראן. גם מועצת הביטחון בכמה החלטות קבעה שהעשרת אורניום באיראן אינה קבילה.
כך שבעניין זה לא ברור כיצד רוחאני מתכוון או יכול לגשר על הפער, ואולי בכוונה הוא השאיר נקודה זו עמומה, כדי שלא לעורר את זעמם של השמרנים בטהרן וכדי שיוכל לשאת ולתת אחר כך עם המערב על נוסחה שתשאיר את הזאב האיראני שבע ואת הכבשים המערביות שמחות.
כששומעים את רוחאני, אסור לשכוח אפילו לרגע שהוא הולך על חבל פוליטי דק באיראן עצמה. אסור לו להרגיז את משמרות המהפכה, אסור לו להרגיז את האייתולות השמרניים שעליהם מתבסס המשטר, ואסור לו להכעיס או לחרוג מגבולות ההרשאה שנתן לו המנהיג העליון עלי חמינאי. לכן, הנאום שלו היה רצוף התקפות על ארצות הברית ועל גישתה האלימה לפתרון בעיות העולם, בעוד שלדבריו איראן היא בכלל "עוגן היציבות האזורי".
כך שרוב הנאום היה בעצם חזרה ורבלית על המאמר הפובליציסטי שפרסם רוחאני לפני כמה ימים ב"וושינגטון פוסט", ולא חידש הרבה. אולם, כאמור היה ברור מהנאום שעניין הסנקציות מנקודת ראות איראנית הוא חמור ביותר, ואולי זה מנוף שאובמה יכול, וייטיב לעשות, אם ישתמש בו.
לפנייה לכתב/ת 
