נתניהו לא מבין את שפת רוחאני ואובמה
נאומי נשיאי איראן וארה"ב באו"ם מעידים כי לא חייבים להגדיר את כולם על פי אוהב או אויב. למערב נמאס ממלחמות והוא דורש שהצדדים ינסו לפתור את הבעיות לבד ורק אחר כך יבואו להתלונן, אבל בישראל שולטת השפה הישנה
הלנו אתה אם לצרינו, שואל יהושע את האיש הניצב מולו עם חרב, לא הרחק מחומות יריחו, שעומדת סגורה ומסוגרת בפני בני ישראל. אין אפשרות שלישית, אין דרך ביניים, אין אופציה לנייטרליות בשפתו של כובש הארץ, וגם אין מצב לשינויים באורחות החיים. רק הכוח מדבר, ולכן צריך לברר מייד של מי הכוח הזה ולהמשיך הלאה, לכיבוש הבא.
פסגת העולם, כותרות נוספות
רוחאני בעצרת האו"ם: "השלום בהישג יד"
- נאום רוחאני מוכיח: הסנקציות חונקות / רון בן ישי
- נשיא איראן: מגנה פשעי הנאצים נגד היהודים
- אובמה לטהרן באו"ם: מעוּדד, אך לא די במילים
אלפי שנים חלפו ולשאלה, לפחות על פי מנתבי הדיפלומטיה הישראלית, עדיין אין תחליף. הלנו אתה, כלומר - האם אתה תומך בנו ללא כל סייג שהוא, עד כדי התלהבות מוחלטת ממדיניות החיסולים הממוקדים שלנו ויישוב בית המכפלה, או לצרינו - כלומר, מעז לחשוב שאולי אנחנו אפעס קצת אחראים לחוסר יציבות מסוים במזרח התיכון, או שעלינו חס וחלילה לשאת ולתת עם אויבים, או שייתכן והפרנו פה ושם זכויות אדם, או שנדמה לך שאיננו היחידים שצדקת דרכם מאירה כשמש.
במקרה זה, כמקובל בדיפלומטיה הישראלית תחת שלטון הימין, נשפוך עליך את מררתנו. נזכיר לך את השואה ואת עברך הקולוניאליסטי הרחוק, נביא אותה בהפוכה ובדרמטיות עם חזון השלום של נביאי ישראל פלוס האמירה שאין אמונה בגויים, ניאנח לעצמנו שעם לבדד ישכון ונזמין את השגריר שלך לבירור מעמיק. על שרפרף נמוך, כדי שכולם יידעו מי פה הבוס.
והנה, ביום בהיר אחד, דקה אחרי שהוא שב מחופשתו במלון "בראשית" במצפה רמון, נאלץ ראש הממשלה לגלות שבזמן שנמנם, העולם השתנה: חרחורי מלחמה יצאו מן האופנה בבת אחת עם תוכניות להעניש קולקטיבית את מי שבעליל הם צרינו, ומי שהיה פעם ממשיך דרכו של המן הרשע ועמלק המודרני גם יחד מבוקש כעת ללחיצות יד, ראיונות עומק ב-CNN ומינגלינג תרבותי בעצרת האו"ם. זוועה.
הצרה הגדולה של ישראל ביום שאחרי נאומי חסן רוחאני וברק אובמה בעצרת האו"ם היא חוסר היכולת המוחלט שלה לדבר בשפה החדשה והאופנתית, האופטימית ושוחרת הטוב שבקעה אמש מן האוזניות של נציגי כל העולם, במקור או בתרגום. האמת, היא לא כל כך חדשה. מי שעצם עיניים בעת נאומו של רוחאני יכול היה לדמיין שהאיש בשמלה עם כובע הרב על ראשו אינו אלא היפי מזדקן מהסיקסטיז שמטיף לפיס אנד לאב. ומי שהקשיב רוב קשב לאובמה לא שמע את המפקד העליון של העולם החופשי, כי אם מין סופר נני קצת מודאגת שמזהה מוקדים של צרות ותיכף הולכת למסמס אותן בדיאלוג פורה עם עושי הצרות, בלי להצביע על אשמים. ואם לא די בכך, בא המן בכבודו ובעצמו ואמר שהשואה אכן התרחשה ואכן היתה פשע של הנאצים כלפי היהודים! ובדקנו: זה לא תעלול של המתרגם!
אבל מה יעשה בנימין נתניהו – ועמו הדיפלומטיה הישראלית עם נימוסי הרוטוויילר שלה, בשפה החדשה הזאת, ואיך יבלע את העלבון והבושה, את הסטת המוקד מסדר היום הלוחמני שלו אל עבר ניסיונות פיוס ופירוז והסדרים? מה יעשה ואינו יודע כלל לדבר בשפה כזאת, שאין בה איום ויש בה תקווה, ושלאיש מדובריה, מאנג'לה מרקל ועד למשלחת מיקרונזיה באו"ם, אין כוונות להתקיף אף אחד?
צביעות, זועק נתניהו.צביעות וציניות - והאמת, ייתכן שהוא צודק לגמרי. ייתכן שכל זה רוח וצלצולים ובמסתרים צומחות עוד ועוד סרכזות, וממעמקי השמלה של הצורר עוד תישלף סכין מעוקלת ותיתקע בגב העולם החופשי, וגם הצורר הסורי הקטן ממנו עוד יכה בבני עמו עד יום נקם ושילם, וכזכור - אין אמונה בגויים. זו ודאי אפשרות שאין לבטל אותה – אבל היא לא היחידה.
כי מנגד קיימת האפשרות שהשפה החדשה היא ביטוי לתודעה ציבורית כלל-מערבית שדי, נמאס כבר. שאי אפשר להמשיך ולשלוח חיילים ומשאבים למלחמות של אחרים. שלפחות חלק מן הסכסוכים העקובים מדם, לא משנה מאיזו עדה, צריכים להיפתר בדיאלוג כי ככה יותר בריא לכולם וגם יותר זול ולא מעיק על התקציב. ושהשאלה, האם לנו אתה אם לצרינו, ראויה לתשובה שלישית: לא זה ולא זה, לכו תפתרו את הבעיות שלכם ואחרי זה נדבר, בסדר?
להתאים את הנאום למציאות
ולכן, למרבה צערו של נתניהו ולמגינת לבם הגדולה עוד יותר של אביגדור ליברמן ושות', עד לנאומו הצפוי בעצרת צריך נתניהו ללמוד שפה חדשה. במקום "העולם כולו נגדנו", יש לומר כעת "אנו מקבלים את
חילוקי הדעות שלנו עם ידידינו כחלק מתהליך של בירור עמדות". במקום "אין אמונה בגויים" צריך להוציא מגוגל פסוק מהקוראן שמתאים לברית החדשה שמתאימה לתנ"ך. ובמקום "אנחנו מושיטים יד לשלום" – פשוט להושיט אותה.
בתחילת דרכו הפוליטית כבר הוכיח נתניהו שהוא לומד שפות במהירות, כשצריך ואם זה משרת את האינטרסים האישיים שלו. כך המיר את לשונו של משיווק רהיטים בלשונו המשכנעת מאוד של שגריר ישראל באו"ם, והיה מבוקש לראיונות עומק ולמינגלינג תרבותי. אין ספק שהוא עדיין יכול לנשום עמוק, לקלל קצת ולאמץ את הלשון הזו עד שיתברר מה עומד מאחוריה. אין ספק שהוא צריך, למען האינטרס האישי של כל אחד ואחד מיושבי הארץ הזאת, שבינינו? גם להם כבר נמאס ממלחמות.
לפנייה לכתב/ת 
