בחירתו של בנאדו / "הכל מקצועי"
במכבי חיפה דיברו בקיץ על אליפות. בפועל, הפער ממכבי ת"א רק גדל. ההחתמה של ראיוס הייתה אמורה לפתור את הבעיות העיקריות, אבל התברר שהוא וקטן לא יכולים לשחק יחד במרכז. עכשיו המאמן יצטרך להחליט מה עושים. השאלה אם זה לא מאוחר מדי
בדיוק לפני שלושה חודשים מכבי חיפה פתחה עונה. זו הייתה מסיבת עיתונאים חגיגית במיוחד, הרי לא בכל קיץ מסמנים את שנת המאה של המועדון. אריק בנאדו, כיאה למעמד ולציון הדרך, קבע: "המטרה השנה היא אליפות". לבנאדו, לפחות לפי ההיגיון שלו, היה על מה להסתמך באמירה הזו. בעונה שעברה חיפה שלו טיפסה בטבלה בקצב טוב והאשמה בנוגע למרחק ממכבי ת"א הוטחה, בצדק, בראובן עטר. נמשיך באותה דרך ונהיה בסדר, חשב בטח בנאדו. היום הוא אולי חושב אחרת.
עוד ב-ynet ספורט:
- אוהדי בית"ר לא לומדים לקח, ילדי רעננה ב"קו האש"
- תשע נשמות: גיא לוזון וליאז' לא עוצרים
- משחק הבית האחרון של הנבחרת - באצטדיון ר"ג
בנאדו באמת הוביל את חיפה להצלחה בעונה שעברה, בזה אין ספק. הוא רשם רצף של 11 משחקים ללא הפסד ולקח את הקבוצה מתחתית הבור עד למקום השני. אבל לחיפה עדיין היו בעיות. היא עדיין הייתה רחוקה ממכבי ת"א. גם אם נחשב את אחוזי צבירת הנקודות של חיפה בתקופת בנאדו על פני עונה שלמה היא הייתה מסיימת במקום השני. ובכלל, חיפה נשענה הרבה על מומנטום חילוף המאמן. אף קבוצה לא מסוגלת לשחק ברמה הגבוהה ביותר שלה במשך עונה שלמה.
לכן, כדי לזכות באליפות - מטרה שבחיפה הציבו בעצמם - יעקב שחר ובנאדו היו חייבים לשדרג את הנקודות הבעייתיות בקבוצה שלהם. והיו שלוש עיקריות:
1. חוץ מחן עזרא לחיפה לא היה אף שחקן יצירתי שיכול ליצור לבדו מצב מכלום. עזרא עצמו היה אחראי ל־23 מתוך 62 השערים של חיפה (9 שערים, 14 בישולים). כשההתקפה נתקעה עזרא היה המושיע הפוטנציאלי היחיד.
2. הקישור המרכזי, שהורכב משלושה שחקנים, עשה עבודה טובה בחילוצי כדור ובשליטה בקצב, אבל לא היווה סכנה אמיתית במשחק ההתקפה. שמונה שחקנים שיחקו במרכז
הקישור של חיפה – קטן, בוקולי, גולסה, ידין, עטא, תמיר כהן, צעירי ודמאו - וכולם יחד הבקיעו שישה שערים. מהראן ראדי לבדו הבקיע יותר. גם ערן זהבי, בחצי עונה. אפילו שלישיית הקישור של הפועל ת"א, קבוצה שהסתמכה רק על החלוצים שלה, מצאה את הרשת יותר פעמים.
3. חוסר בחלוץ ברמה הגבוהה ביותר (יחסית לישראל כמובן). מתחילת העונה כולם מדברים על עניין החלוץ, אבל כיוון שלא נעשה דבר, בואו נשמור אותו דווקא לסוף.
את שתי הנקודות הראשונות בחיפה ניסו לשפר עם שחקן אחד בשם רובן ראיוס, שאמור גם ליצור וגם להוסיף מחץ התקפי במרכז. רק דבר אחד לא לקחו שם בחשבון: שילוב בין ראיוס ליניב קטן יכול להוביל לאסון.
מגרמניה לקריית אליעזר
לפני גמר ליגת האלופות האחרון, נשאל מאמן גרמניה יואכים לב, לגבי שילוב בנבחרת של שני הברומטרים של הפיינאליסטיות, בסטיאן שוויינשטייגר מבאיירן מינכן ואילקאי גנדוגאן מדורטמונד. לב הסביר שיש ביניהם תחרות כיוון שהוא לא יכול להרכיב אותם יחד. "שניהם יודעים לנהל את המשחק מאחור", הסביר לב, "הם אולי עושים זאת הכי טוב בעולם, אבל אז מי ילך קדימה?".
זה ההסבר הטוב ביותר לבעיה בקישור מרכזי שכולל את קטן וראיוס יחד. הסגנון של שניהם דומה. הם לא נעים קדימה אלא הולכים אחורה כדי להתחיל התקפות בעצמם ולנהל את המשחק. קשרים התקפיים שבפועל, כשהכדור ברגלי חבריהם, נמצאים לפעמים קרוב יותר להגנה שלהם. מה שקורה במצב כזה הוא שהחלוץ המרכזי - אבוחצירה, אנדלובו או תורג'מן - נמצא רחוק מדי מהשחקנים היצירתיים בקישור, וכדי לקבל כדור הוא חייב לרדת למטה, רחוק מהרחבה. המשחק הופך ללא מסוכן.
התמונה הזו מתבהרת כשמסתכלים על המיקום הממוצע של שחקני חיפה במגרש. נגד מכבי ת"א, לדוגמה, המיקום הממוצע של קטן וראיוס היה בתוך עיגול האמצע, וזה של אנדלובו ממש מעליהם, רחוק מהשער. השילוב של קטן וראיוס לפני קשר אחורי אחד נראה על פניו התקפי, אבל בפועל, בגלל שאופי השחקנים האלה (וגם של עזרא) הוא ליזום מאחור, ההתקפה נתקעת. מהצד השני, ההגנתי, השילוב הזה מוביל לירידה באגרסיביות וביכולת התיקול. בשלושת המשחקים האחרונים שלה, לדוגמה, חיפה הפסידה ברוב הקרבות האוויריים שלה במרכז השדה.
נכון שעברו רק ארבעה משחקים, אבל המספרים מדברים בינתיים בעד עצמם. בדקות של קטן וראיוס יחד על המגרש מאזן השערים של חיפה בליגה בינתיים הוא 5:1 לרעתה. כשרק אחד מהם משחק - ובדרך כלל זה ראיוס כי קטן לא סיים 90 דקות באף משחק העונה - המאזן עומד על 2:4 לטובתה. מדהים.
ניסיון השילוב הכושל הזה הוא הגורם המרכזי לפתיחה הרעה של חיפה. שלשום, בסכנין, קטן כבר ירד לספסל. זה אולי בגלל רצון לזעזע, ואולי מפני שבנאדו הבין את הבעייתיות
אלכס פרגוסון אמר פעם שבכדורגל לא תמיד אפשר לחזור לאחור. שברגע שקבוצה השתנתה אין הבטחה שחזרה למה שעבד בעבר יצליח. וזה מה שראינו בסכנין, משחק שהבליט את הנקודות במכבי חיפה הדורשות שדרוג מהעונה שעברה. שוב, ולפחות עד שאייל גולסה ייכנס לכושר, אין שחקן שיוצא עם הכדור ממרכז המגרש. שוב אין שחקן, חוץ מעזרא עם ניסיון ריאלי להציל את המולדת. אם ייצא לכם לצפות בשידור חוזר של המשחק, שימו לב איך התקפה אחרי התקפה שחקני חיפה מסתדרים במין קשת מחוץ לרחבה, כמו קבוצת כדורסל שכוללת רק גארדים. התקפות ארוכות שבהן אין אף אחד שעושה תנועה פנימה. התוצאה הסטטיסטית היא כמובן מספר גדול של ניסיונות הפגזה מרחוק.
את הבעיות האלה היה אפשר לפתור לפני סגירת מועד ההעברות. חלוץ ברמה גבוהה היה גם נותן יותר תנועה וגם מנצל את מספר ההזדמנויות הלא גדול. שחקן יצירתי לכנף ימין היה מסדר עוד מיני־עזרא (אולי מצטערים עכשיו שסלליך שוחרר). אבל את כל ביצי השדרוג שמו בחיפה בסל קטן־ראיוס.
מה הלאה
לבנאדו יש עכשיו שתי אפשרויות. הראשונה היא לנסות לשחק עם ראיוס או קטן באגף באופן קבוע. בעונה שעברה, בניצחון הגדול בטדי, בנאדו הצליח להדביק את קטן לאגף ימין וזה היה אחד המפתחות הבולטים בניצחון. לא בטוח שהוא יכול לעשות את זה במשך עונה שלמה. האפשרות השנייה היא פשוט לבחור באחד מהם. אכן, לא פשוטה היא בחירתו של בנאדו.
סביר להניח שלאט לאט חיפה תחזור לעצמה. קשה להאמין שיהיה פה עוד מקרה ראובן עטר. גולסה יתרום באמצע, בוקולי וידין ישחקו תפקיד מרכזי, עזרא יביא נקודות עם הברקות (גם העונה הוא כבר אחראי לשלושה מחמשת השערים) והחלוצים יתחדדו. חיפה, בגדול, לא תהיה רחוקה ממה שהייתה בעונה שעברה.
אבל אין לה כרגע כלים להרבה יותר מזה. היא יכולה להיות קבוצה טובה כמו בשנה שעברה, וגם תהיה כזו. אבל לאורך עונה שלמה, ובלי אותו שדרוג נדרש, שהיה אמור להיות ראיוס, זה פשוט לא מספיק כדי להתמודד עם מכבי ת"א.
המדור "הכל מקצועי" מתפרסם בימי שני
רוצים לדבר על כדורגל? עקבו אחרי אורי קופר בטוויטר
לתגובות והצעות אפשר גם במייל: ori-c@yedioth.co.il