ללא סיוע, בדרך לרחוב: אם חד-הורית וקריסת מערך הדיור הציבורי בישראל

"בעוד ימים ספורים אהיה ברחוב. כל החיים שלי אני נלחמת אבל האטימות והבירוקרטיה של משרד השיכון גמרו אותי".

דליה לוי (45) היא אם חד-הורית לשני ילדים, בהם מוטי בן ה-21, נכה שסובל מפיגור שכלי ומוכר בביטוח הלאומי בשיעור של 100%. זכאותה לדיור ציבורי נשללה בחודש האחרון והיא אמורה להסתפק כעת בקצבת מזונות הביטוח הלאומי (1,700 שקל בחודש) ובקצבת הנכות של בנה (2,000 שקל), בנוסף לסיוע מוקטן בשכר דירה. "הוא תלוי בי לחלוטין, וזה אומר לדאוג לו ולטפל בו לאורך כל היום. הבן הצעיר שלי לומד בחינוך מיוחד ולמרות זאת במשרד השיכון הפסיקו להעביר את הכסף".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

אורניום, סנקציות ואסד. מכשולים בדרך למו"מ

לפני כשלוש שנים, בתום מאבק ארוך, הוכרה לוי כזכאית לדירה בדיור הציבורי, אך בשל מחסור בדירות פנויות היא נאלצה להצטרף לתור המתארך - כ-2,400 משפחות ממתינות. על פי נוהלי המשרד, זכאים שממתינים לדירה מקבלים סיוע בשכר דירה ולוי אכן קיבלה מדי חודש כ-2,500 שקל. "זה הכסף שאיתו שרדנו", סיפרה, "ועכשיו המשרד לוקח מאיתנו גם את המעט הזה". במשרד השיכון הסבירו כי הזכאות נשללה בהתאם לכללים ומשום שבנה עבר את גיל 21. לפני כשנה וחצי, הוסיפו, הציע המשרד ללוי לקבל דירה ברמלה אך היא סירבה. לוי עצמה טוענת כי דבריה סולפו.

לוי ובנה. "משרד השיכון לוקח לי גם את המעט הזה"(צילום: מוטי קמחי)

מצבה של לוי הוא במידה רבה עדות לקריסה המתמשכת של מערך הדיור הציבורי, שתועדה בדו"חות מבקר המדינה והכנסת. על פי אותם דו"חות, סובל המערך ממחסור באלפי דירות לזכאים, מתחזוקה לקויה ומקריטריונים נוקשים שמותירים אלפי משפחות עניות מחוץ למעגליו. לוי, למשל, אמורה לפנות כעת את דירתה משום שהקריטריונים קובעים כי רק אם חד-הורית שלה שלושה ילדים או יותר תוכל לקבל דירה. "ניסיתי להסביר שאין לי הכנסות אחרות ושהכסף הזה (1,170 שקל כסיוע בשכר דירה) הוא כמו כוסות רוח למת, אבל במשרד השיכון התעקשו. שנים ארוכות ניסיתי להסתדר עם עבודות מזדמנות ובסוף קרסתי ונזרקנו לרחוב, עכשיו זה קורה שוב", סיפרה.

קבינט הדיור הלאומי קבע בחודש יוני כי "חוק הדיור הציבורי" שהוקפא במשך 15 שנה על ידי משרד האוצר ייכנס שוב לתוקפו. לפי החוק המקורי, כ-65 אלף דיירי הדיור הציבורי יוכלו לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים בהנחה של 90-50 אחוז. הכסף שייאסף ממכירת הדירות ישמש לרכישת דירות לזכאים חדשים. עם זאת, מצא דו"ח מבקר המדינה כי כ-2.5 מיליארד שקלים מכספי דירות שנמכרו שימשו למטרות אחרות.

כעת, במסגרת ההחלטה לחדש את החוק, מבקשים באוצר ובשיכון לעבור ממודל של מתן דירות לזכאים לשיטה של סיוע בשכר דירה. הכסף שיצטבר ממכירת הדירות יעבור לקרן מיוחדת שתממן את תחזוקתן, רכישה מועטה של דירות חדשות וכן סיוע מוגדל לזכאים. עד כה, לא עבר תיקון החקיקה הרלבנטי.

בארגונים חברתיים רבים מתנגדים נחרצות לשינוי וטוענים כי הוא יביא לקריסת מערך הדיור הציבורי. "הסיפור של דליה מגלם בתוכו את הכשלים החמורים שנובעים מבחירת המדינה לעבור למודל של סיוע בשכר דירה במקום מתן דיור ציבורי",

הסבירה ענת להב, פעילה בצוות דיור ציבורי, התארגנות פעילים חברתיים למען זכאי הדיור הציבורי, שמלווה את לוי. לדבריה, "הסיוע אינו יציב, גובהו אינו מעוגן בחקיקה והקריטריונים משתנים לעתים קרובות. במציאות כזו, מקבלות הסיוע מוצאות את עצמן ברחוב ברגע שילדיהן מגיעים לבגרות".

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "לוי אושרה, כחריג ולפנים משורת הדין, לקבלת דירה בשיכון הציבורי בעיר רמלה. בתאריך 3.4.12 הוצעה לה דירה ביישוב שאותה סירבה לקבל. הזכאות ניתנת לשנתיים ולאחר מכן נבחנת מחדש ועל פי הנתונים העדכניים. מאלה עולה כי לוי כיום היא אם לילד אחד מתחת לגיל 21 ובקשתה נדחתה שכן היא אינה עונה לגודל משפחה מזכה והכנסה מזכה. הוועדה לא מצאה מקום לחריגה מהכללים". במשרד הוסיפו כי "באפשרותה לערער על ההחלטה" וציינו כי גם בנה הבכור יכול להגיש בקשה לסיוע בדיור.