החרפת הסנקציות? "איראן על סף קריסה"
במכוני מחקר מעריכים כי הסנקציות עושות את שלהן: מצבה הפיננסי של איראן קשה יותר מזה שמציגים, ותוך חודשים ספורים היא עלולה לאבד את המטבע הזר שלה. אנשי עסקים במדינה כבר מתקשים לבצע עסקאות
איראן קרובה למצב שבו לא יישארו לה יתרות מטבע חוץ לייבוא: לפני תשעה חודשים נותרו לה יתרות מטבע חוץ בסך 90 מיליארד דולר, כך על פי קרן המטבע הבינלאומית והעיתון וול סטריט ג'ורנל. מומחים חיצוניים מעריכים שנותרו לה כעת לא יותר מ-70 מיליארד דולר.
דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:
ארה"ב: איראן גרעינית - נזק קיומי לישראל
משמרות המהפכה נגד שיחת רוחאני-אובמה
מרק דודוביץ העומד בראש מכון המחקר "הקרן להגנת הדמוקרטיה", טוען כי לאיראן נותרו על הנייר 50 מיליארד דולר, אבל בפועל יש לה גישה למטבע הזר בסך 15 מיליארד דולר בלבד, שיספיקו לייבוא מוצרים חיונים לשלושה חודשים בלבד.
בכל מקרה, איראן נמצאת במרחק חודשים ספורים מאובדן גישה למטבע זר, דבר המסביר את המאמץ העצום של הנשיא רוחאני באישור עלי חמינאי, לקדם הסכם עם ארה"ב והמערב.
בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו טען באוזני הנשיא אובמה ובכירי הממשל כי יש להחריף את הסנקציות נגד איראן כיוון שרק קריסה כלכלית שלה תביא אותה לוותר על תוכנית הגרעין, בבית הלבן חוששים כי הגברת הלחץ הכלכלי בשלב זה עלולה להחליש את הנשיא רוחאני ולחזק את תומכי הקו הקשוח בטהרן. אלה טוענים שארה"ב לא תעשה בכל מקרה עסקה עם משטר האייתוללות.
גם העיתון "ניו יורק טיימס" כותב על המצוקה הקשה של איראן במטבע זר בעקבות הסנקציות הנושכות של ממשל אובמה. העיתון פרסם ראיונות עם אנשי עסקים איראנים מיואשים, וציטט כלכלנים מהמערב המאמינים שרגע המשבר קרוב הרבה יותר ממה שהעריכו בעבר, במרחק של כמה חודשים. אמצעי התקשורת האיראניים מדווחים שהממשלה חייבת מיליאדי דולרים לקבלנים, לבנקים ולעיריות ברחבי המדינה. נוכח הסנקציות הצטמצמו למחצית הרווחים ממכירת נפט. אלה מהווים 80 אחוז מהכנסות הממשלה.
מחקר שערכה חברת "רוביני גלובל אקונומיקס" שבסיסה בניו יורק יחד עם הקרן להגנת הדמוקרטיה שבסיסה בוושינגטון, המטבע הזר של איראן הצטמצם בקיץ האחרון ל-80 מיליארד דולר. אבל שלושה רבעים מהסכום הזה מופקדים בחשבונות של צד שלישי במדינות שקונות נפט מאיראן. בגלל החרפת חוקי הסנקציות של ארה"ב שנכנסו לתוקף בחודש פברואר, ניתן להשתמש בכסף לקניית מוצרים רק ממדינות אלו, אבל לא להחזיר את החובות לאיראן.
אפילו הגישה לסכום הנותר בסך 20 מיליארד דולר הפכה סבוכה בכלל החרם שהושת על איראן על ידי "סוויפט קוד", החברה שבסיסיה בבריסל. זו מבצעת את תנועת העברת הכספים האלקטרונית בין הבנקים ברחבי העולם. מרק דודוביץ אמר ל"ניו יורק טיימס" כי מסיבה זו הכסף האיראני תקוע במדינות שונות והיא אינה מסוגלת להחזירו לתחומה.
התוצאה: אנשי עסקים איראנים אינם מסוגלים לבצע עסקאות באמצעות הבנקים והם נאלצים להעביר מזוודות כסף בעזרת חלפני רחוב לבנקים מפוקפקים ברחבי העולם. ההליך לא רק יקר, כיוון שהמתווכים גובים תשלומים, אלא גם מסוכן, כיוון שהכסף מהווה יעד של גנבים.
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי עובדי ממשלה בדרגים נמוכים ואנשי עסקים באיראן חושבים שהמצב קשה יותר מזה שמציגים, ויש המעריכים כי הכלכלה האיראנית מצויה על סף התמוטטות.
Read this article in English