חבילת ארדואן. עוד מסמר בארון של אטאטורק

עד היום אסור היה להשתמש באותיות X ו-Q בתכתובת רשמית בטורקיה. אמנם האותיות הללו אינן חלק מהאלפבית הטורקי (הנכתב באותיות לטיניות), אולם האיסור לא נבע מן הצורך לשמור על טוהר השפה. היה זה עוד אמצעי למנוע מהכורדים להשתמש בשפותיהם. בהיותן מרכיב בולט בתעתיק השפות הכורדיות, נאסרו האותיות בשימוש ואף לא הופיעו כלל בחלק גדול מהמקלדות הטורקיות. עתה, עם הכרזת "חבילת הדמוקרטיזציה" של ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן, מותר סוף סוף להשתמש בהן.

העץ של אטאטורק, שורש הבעיה של ארדואן

עוד חדשות בעולם :

ממשל משותק: "נגעלים מהפוליטיקאים"

שר החוץ של איראן: בנימין נתניהו שקרן

האתר שמרעיד את צרפת: "אני מכירה אנס"

'בדיקת DNA חדשה במשפט אמנדה נוקס'

החבילה, שנועדה בין השאר לשפר את סיכויי טורקיה להתקדם במגעיה עם האיחוד האירופי, מתירה את השימוש בשפות הכורדיות ובשפות מיעוט אחרות להוראה ואף לצורך התארגנות ותעמולה פוליטית, ומכריזה על הקמת מוסד להוראת הרוֹמַה, שפת הצוענים. כדי למנוע כפייה תבטל המדינה גם את חובת כל התלמידים להצהיר בבתי הספר היסודיים: "טורקי אני, חרוץ וישר דרך".

החבילה נועדה לשפר את סיכויי טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי. ארדואן(צילום: EPA)

לצד זה הוכרזו צעדים נוספים: מנזר שעד עתה הוחזק בידי המדינה יועבר חזרה לידי הנוצרים האשורים; שמה של האוניברסיטה בעיר נֶבְשהיר יוחלף ל"אוניברסיטת חג'י בּקטאש" לכבוד הקדוש הנערץ על העלווים בטורקיה שנולד בקרבתה; ותישקל החזרת אתרים לשמותיהם הלא-טורקיים. כך למשל, המחוז הנקרא "טוּנגֶ'לי" ייקרא שוב "דֶרְסים," כפי שנקרא לפני שדוכא בו באכזריות מרד כורדי בשנות השלושים.

המיעוטים המדוכאים יכולים לזקוף קומה

סדרה אחרת של תיקונים נוגעת לזכויות הלבוש והתפילה. חבישת כיסוי ראש, שהייתה אסורה על נשים במשרדי ממשלה ובמוסדות חינוך, תותר מעתה בכל מקום למעט בצבא ובמערכת המשפטית. כן יוטל עונש של שלוש שנות מאסר על כל המונע מאדם לקיים את פולחני דתו או מאלץ אותו לשנות מאורחות החיים הנובעים מאמונתו.

אלה הרפורמות שכבר הוכרז עליהן, וחשיבותן רבה בעיקר כדי לזקוף את קומתן של חלק מעדות המיעוט המדוכאות ולהחזיר להן זכויות שנגזלו מהן. רפורמות אחרות, שאינן קשורות למיעוטים, נדונו גם הן, אולם עדיין אין החלטה לגביהן. כך למשל מתלבטים קובעי המדיניות באשר לאחוז החסימה. כיום החסם בבחירות עומד על עשרה אחוזים. יש אפשרות שאחוז החסימה יוקטן, אך לצד זה תעבור המדינה לשיטת בחירות אזורית מצומצמת (דהיינו, חמישה נבחרים בכל אזור).

הכורדים כבר לא צריכים לומר בבתי הספר "טורקי אני, חרוץ וישר דרך"(צילום: AFP)

ברפורמות הללו יש פריצת דרך חשובה ועל כך מגיע לממשלה הטורקית אשראי רב. ממשלות טורקיות קודמות סירבו להעניק למיעוטים אפשרות להשתמש בשפתם, ועד שנות השמונים אפילו התעלמו כליל משונותם הלשונית והאתנית. הממשלה הזאת פותחת פתח ליצירת מערכת פוליטית אחרת שאינה מבוססת על כפיית זהות אלא על הצטרפות מרצון למסגרת פוליטית.

רפורמות קמצניות

וזהו אכן שורש העניין. מבחינת המערכת הפוליטית הכללית אין בחבילה הזאת בשורה מהפכנית, לפחות עד שיוחלט אם יש כוונה לשנות את מבנה המשטר ואת אחוז החסימה. עיקר השינוי הוא בזכויות המיעוטים, וגם כאן יש שיאמרו שהדברים נעשו בקמצנות. קהילות גדולות, כמו היוונים אורתודוכסים, לא קיבלו מאומה מנכסיהן הגדולים.

אף על פי שאת ההחלטה על חבילת הדמוקרטיזציה החדשה קיבל אדם אחד בלבד - ראש הממשלה ארדואן - היא מאזנת במשהו את המאזן הדמוקרטי שנפגם בחודשים האחרונים בהתייחסותו של ארדואן לתקשורת ולתנועת המחאה נגדו. אולם מבלי לבטל את משמעותן הדרמטית לעתיד המדינה, חשיבותן של הרפורמות עד לנקודה זו היא בכך שהן תוקעות עוד מסמר בארון הקבורה של הרפובליקה הטורקית הישנה.

עקרון החילוניות ספג מהלומה מסוימת עם התרת השימוש החופשי בכיסוי ראש(צילום: AFP)

הרפובליקה הטורקית שנוצרה בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי מוסטפא כמאל אטאטורק התבססה על כמה עקרונות, שהחשובים שבהם הם לאומיות טורקית בלעדית, חילוניות ודמוקרטיה. גם אם יש מרכיבים חשובים של דמוקרטיזציה בחבילה החדשה היא מטשטשת מאוד את שני העקרונות האחרים. הטורקיות הוחלפה ברב-תרבותיות ורב-לשוניות ולצד זה ספג גם עקרון החילוניות מהלומה מסוימת עם התרת השימוש החופשי בכיסוי ראש והדגשת חופש הדת.

הצעדים הללו עולים בקנה אחד עם שאיפתו של ארדואן להשתית את הרפובליקה "שלו" על יסודות אחרים. כאדם אדוק בדתו רואה ארדואן את הדת כמערכת היסודית המחברת בין אנשים.

בראש וראשונה מדובר באיסלאם, כמובן, אולם לצורך חיזוק החיבור האיסלאמי ברור לו שצריך לאפשר חופש פולחן והתארגנות גם למיעוטים דתיים אחרים. הטורקיות היא סיבה לגאווה אמנם, אולם אפשר לוותר על מקצתה כדי להשיג יעדים אחרים.

נותר רק לראות מה יחולל המהלך הזה כאשר תפוג האופוריה של ההכרזה. ייתכן אמנם שהחבילה תתקבל בברכה על ידי האירופים וחלק מן המיעוטים, ותוביל לדמוקרטיזציה רבה יותר. אולם סביר יותר שהמהלך יוביל להחרפת המתיחות עם חלק מן המיעוטים, העלווים ירגישו שראש הממשלה מנסה לקנות את לבם בצעד חסר משמעות כמו שינוי שם אוניברסיטה, היוונים יתרעמו על שלא קיבלו דבר, וייתכן אפילו שמיעוטים נוספים, שעד עתה לא שמענו את שמם, כמו הקבוצה הגדולה של לאזים במזרח טורקיה, יזקפו גם הם את ראשם וידרשו זכויות.

פרופ' דרור זאבי מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע