הקצבאות לא מאפשרות מחיה בכבוד
חוקרי המוסד לביטוח לאומי מצאו שקצבאות הקיום מכסות רק כ-50% מההוצאות לשם מינימום מחיה בכבוד, "וזה עוד לפני הקיצוצים של 2013", לדברי סמנכ"ל המוסד. עוד עולה כי עוני ילדים נרחב מהעוני הכללי, פי 3 מבאירופה. נקודת האור: שיעור העוני של קשישים נמוך יותר
עוד חדשות בארץ:
מחברי הדו"ח דנו ב"מינימום הדרוש למחיה בכבוד". מאחר שבישראל לא קיימת הגדרה מוסכמת למונח הזה, מנהל המחקר במוסד לביטוח לאומי בחן אפשרויות שונות של הגדרת מינימום זה, שניתן למעשה להשוואה לקו העוני. החוקרים השתמשו בשלושה קווי עוני שונים ובשלושה מודלים של קווי עוני: קו העוני הישראלי (מתייחס למחצית מההכנסה החציונית נטו – ע"א), מדד SES של הבנק העולמי ומדד NRC של ועדה שהקים הקונגרס האמריקני בשנות ה-90.
בהמשך בחנו חוקרי הביטוח הלאומי עד כמה קצבאות הקיום שמעביר המוסד (הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה, קצבת ילדים וקצבת זקנה) מכסות את ההוצאות הדרושות למינימום למחיה בכבוד. המחקר בדק טיפוסים של 15 משפחות עם ילדים, ומצא כי בכל ההגדרות השונות משפחות בגיל העבודה עם ילד אחד עד חמישה ילדים מגיעות בעזרת הקצבאות (לא כולל הכנסות מעבודה – ע"א)
רק לכ-50% מההוצאות הדרושות למינימום של חיים בכבוד.
"קצבאות הקיום של המוסד לביטוח לאומי נמוכות מדי למשפחות עם ילדים, וזה עוד לפני הקיצוצים של 2013", אמר ל-ynet ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. "שלושת המודלים שבנינו למינימום הדרוש למחיה בכבוד מצביעים על תוצאה דומה: חסר גדול ברמת הקצבאות בהשוואה למינימום הדרוש להוצאות מחיה ובהשוואה לקו העוני", הוסיף. גוטליב הדגיש כי המחסור גדל ככל שהמשפחה גדולה יותר, אבל נכון גם לגבי משפחות עם ילד אחד "אם כי במידה פחותה", לדבריו. "לפי ממצאים אלה, הרשת החברתית שמדינת ישראל פרסה לא ממלאת את ייעודה עבור משפחות בגיל העבודה עם ילדים". עם זאת, ד"ר גוטליב ציין כי "ייעוד הקצבאות מושג בצורה טובה עבור קשישים".
ההשוואה שערכו מחברי הדו"ח מלמדת כי במדינות ה-OECD עוני של ילדים הוא נרחב יותר מהעוני הכללי וגבוה ממנו בכ-3%.
בישראל, הנמצאת בראש המדינות מבחינת ממדי העוני של נפשות וילדים, פער זה גדול הרבה יותר – שיעור העוני בקרב ילדים גבוה משיעור העוני הכללי באוכלוסייה בכ-10%. כלומר, הפער בין העוני הכללי לעוני ילדים בישראל גבוה פי שלושה מאשר אותו הפער במדינות ה-OECD. מנגד, נמצא כי שיעורי העוני של קשישים בהשוואה לכלל האוכלוסייה נמוכים יותר מאשר בממוצע מדינות ה-OECD.
לפי הדו"ח, המרכז את פעילות המוסד בתחומי הגמלאות והגבייה, את תמונת המצב הכלכלית-חברתית וסוגיות נבחרות במדיניות החברתית, במהלך 2012 שילם המוסד לביטוח לאומי תשלומי גמלאות בכסף ובעין (הכוונה בעיקר לקצבאות סיעוד – ע"א) בסכום של 66.85 מיליארד שקלים בהשוואה ל-62.66 מיליארד ב-2011. במוסד לביטוח לאומי אומרים שהגידול הריאלי בסך תשלומי המוסד הגיע ל-4.9% והוא נובע בעיקר מהגידול במספר המקבלים כמעט בכל הגמלאות שמשלם המוסד לתושבי ישראל ומעדכון הקצבאות. "את העלייה בהיקף הקצבאות יש לייחס לעלייה בתוחלת החיים, להזדקנות ולגידול באוכלוסייה", הסביר ד"ר גוטליב.
על-פי הדו"ח, תקבולי המוסד מגביית דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עלו ב-1.6% ב-2012 (לעומת 3.7% ב-2011) במונחים ריאליים. מהדו"ח עולה עוד כי ב-2012 הוצאות הרווחה הציבוריות היו כ-17 נקודות אחוז של התמ"ג.