הדור האבוד? בכיינים, אתם "דור הנוח"

איפה גר הכאב שלכם?

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

• פרויקט "הדור האבוד" בערוץ הדעות
  

בשביל להכניס אתכם לעניינים, ליקטנו כמה פסקאות מייצגות: "אנחנו הדור שיש לו הכל... יש לנו רק בעיה אחת, אין לו חלום. הוא נקטע איפשהו בתיכון, כשהסבירו לנו שהדבר הכי חשוב הוא לעבור את הבגרות..." (שלומית עצבה). "איך זה שאנחנו נחשבים ליותר מוצלחים אבל לא מצליחים? בא לי להגיד שאתם אשמים... שלחתם אותנו ללמוד באקדמיה, גידלתם אותנו בידיעה... שיש לנו רשת ביטחון מהעולם, שאותו אגב, אמרתם לנו לצאת לטרוף "(שני גבאי).

דור ה-Y היקר, מה כבר קרה?

התגובות שכתבתם, ואנחנו קראנו בעניין ובעצב, עסוקות בדיוק כמו נח, בהישרדות אישית. מתוך אותה תפיסת עולם צרה, הן עסוקות גם בבכיינות ובחיפוש אשמים. התגובות הנבונות והאחראיות יותר עסוקות גם בניסיון להציע פתרון (כלכלי, כן, כלכלי) למצוקה. לצערנו, לא מצאנו בהן אפילו תגובה אחת ממשפחת התגובות של אברהם.

"דור הנֹח", בבקשה קראו גם את ההפטרה

השבת באופן מיוחד, אל תסתפקו בקריאת הפרשה, קִראו גם את ההפטרה. ההפטרה של פרשת נח היא פרשת נחמה יפהפייה וחכמה, שבצדק נבחרה להיות גם ההפטרה של פרשות "ראה" ו"כי תצא". נדמה לנו שיש בה פתח לתקווה, ותשובה לא מקובלת למצוקות האנושיות (ישעיהו נ"ד): "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי, לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה': הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי: כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי... אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי".

דור ה-X של אריך פרום

אריך פרום היה פסיכואנליטיקאי אמיץ, שהעז לשאול לא רק מה הופך את החיים לבריאים, אלא גם מה הופך

אותם לראויים. פרום רצה לדבר על "דת" או "רוחניות", אבל ידע היטב שאין במילים הללו די, ואין בשפה מילה מתאימה להגדרה רחבה וגם מדויקת של ה"דבר" שאליו החיים אמורים להיות מכוונים.

"היסוד המאפיין הראשון הוא להתנסות בחיים כבעיה, כשאלה התובעת מענה. האדם הלא X... מרוצה, לפחות במודע ממציאות החיים כפי שהיא, והוא בוחר למצוא את משמעות החיים בעבודה, בהנאה או בשלטון או אפילו... בהתנהגות על פי מצפונו. לדידו, חיי העולם הזה מובנים הם".

אבל המוות, מה נעשה עם המוות?

אם ההנחיות של הנביא ישעיהו ואריך פרום כל כך נכונות, מדוע החברה המערבית ממשיכה לרדוף אחר

נוחות חומרית, וזונחת את העיסוק במשמעות? כי המוות, כי המוות... לפרום, וכמובן גם לפילוסופיה הדתית של המקרא (על כל גווניה), ברורה העִסקה המורכבת: בשביל להעריך נכון את משמעות החיים, בשביל לחיות אותם נכון וגם ליהנות מהם הנאה עמוקה, חייבים להכיר אותם כפי שהם, ולשם כך חייבים להכיר בסופיות שלהם. חייבים לחשוב ולהיות מודעים תדיר למוות הרובץ לפתחם.

ובבית המדרש של הטוקבקים

חשוב לנו לספר, כי לצד "הדור האבוד" חי גם דור מאוד מפוכח ואחראי. אולי לאט ובשקט, אבל בצמיחה מתמדת, קמות קבוצות של צעירים ישראלים שהחליטו לקחת אחריות על השאלות הנכונות, לעיין במקורות התרבות שלנו, להתבונן על המציאות, ולדרוש מעצמם לענות באופן קיומי על השאלה: מהם החיים הנכונים.

עוֹד אֶבְנְךָ וְנִבְנֵיתָ,

מֵעֲרֵמוֹת עֲפָרְךָ אֲחַיֶּה הַכְּתָלִים;

...וּבְרַפְּאִי אֶת-מִקְדַּשׁ יְיָ הֶהָרוּס –

אַרְחִיבָה יְרִיעוֹתָיו וְאֶקְרַע לוֹ חַלּוֹנָי,

וְהָדַף הָאוֹר חֶשְׁכַת צִלּוֹ הַפָּרוּשׂ".

שבת שלום!