הלוחמת שעברה קורס קצינים עם מטכ"ליסטים
חניכות בודדות משלימות את הכשרת הקצינים הכי קרבית שיש - רובאי 12. אור קצב סיפרה בחרמון אחרי "שבוע מלחמה": "ידעתי שלוותר זו לא אופציה"
שלוש-ארבע שעות שינה בלילה, על האדמה, בחמישה ימי "לחימה" שהתחילו בדרום והסתיימו בכיבוש החרמון. כך נראה השבוע הקשה ביותר של הלוחמים הכי קרביים בצה"ל, במסלול הכשרת הקצינים, שהיה הפעם תובעני ומורכב יותר ממחזורים קודמים. החניכים לא ידעו על המשימות הצפויות, חלקם הקטן אף סיים את השבוע על האלונקה או ברכבי הפינוי. אחת מאלו שנשארו על הרגליים היא אור קצב, מהבנות המעטות שעברו את ההכשרה המקיפה - רובאי 12.
עוד על צבא ב-ynet
מקקים וחלזונות ליד האוכל. תברואה בצה"ל
"המחסל של ג'עברי". זהו המל"ט שהתרסק
בשבועות הקרובים יקבלו הצוערים מיחידות צה"ל השונות את סיכת המ"מ בטקס המסורתי בבה"ד 1. בקורס היוקרתי בלטה סמלת (בקרוב סג"מ) קצב, בת 21 מהר אדר שבאזור ירושלים. היא עזרה לחבריה הצוערים גם בשעות האחרונות של השבוע שמכונה "סדנת ברבור שחור", בהסתערות הלילית על מוצב "ישראלי" שבפסגת החרמון, מוצב שנכבש לפני 40 שנה בדיוק על-ידי הסורים במלחמת יום כיפור. היא הפכה לאחת מהבודדות שיכולות להיקרא "הלוחמת הקרבית ביותר בצה"ל".
"כשרואים אותי עם תגיות של גדוד גפן (הגדוד הקרבי בבה"ד 1 - י"ז) אנשים באמת מופתעים ואומרים לי 'כל הכבוד'", אומרת אור, לוחמת בגדוד קרקל. "זה באמת השיא שאפשר להגיע אליו, אבל אני לא רואה בזה משהו גדול. את המשפחה שלי זה בכלל לא הפתיע, גם שתי האחיות הגדולות היו קצינות".
לפי כללי השילוב הראוי בצבא, בקורס מסוג זה ניתנת אפשרות גם לחיילות לשרת לצד חיילים. הצבא מחויב לאפשר לחניכה לעבור קורס לצד חניכה אחת נוספת לפחות - אחרת, היא נאלצת לחכות ארבעה חודשים, בתקווה שבמחזור הבא תהיה מי שתצטרף.
מהלך שילוב הבנות בקורס הקצינים התובעני התחיל לפני כשלוש שנים וכבר הוליד מפקדות פלוגה.
כיום יש מועמדת פוטנציאלית לתפקיד מפקדת הגדוד הראשונה של קרקל, בעוד כשנתיים. בקורס הנוכחי, כמו בקורסי הקצינים הקודמים שבהם כבר שירתו צוערות מקרקל, אפשר לספור על יד אחת את הצוערות.
"אור והצוערות האחרות הגיעו להישגים בולטים, והוכיחו יכולות שלא נופלות מהצוערים האחרים בקורס", שיבח את פועלן מפקד הפלוגה, סרן סהר פוגל. קצב לא נבהלה לעבור את חודשי הקורס כתף אל כתף לצד לוחמים מגדודים שונים כמו גולני וצנחנים, אך גם מיחידות מובחרות כמו פלוגות הסיור של חטיבות הרגלים (הפלס"רים), דובדבן, סיירת מטכ"ל ושייטת 13.
"מההתחלה, עוד לפני שנת השירות שעשיתי במחנות העולים לפני הגיוס, ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת", היא סיפרה ל-ynet בחרמון. "לפני הקק"צ הוא נשמע לי בלתי אפשרי לעבור, גם בשביל בנים אך בעיקר עבור בנות, בטח ובטח באתגרים הפיזיים, לצעוד למשל 30 ק"מ באופן מבצעי, אבל ברגע שנכנסתי לזה, כבר לא שמתי לב שזה עובר. היו לי רגעים קשים אבל ידעתי שלוותר זו לא אופציה".
רגע קשה מאוד עבורה היה בשבוע ניווטים בצפון, כאשר "באמצע הלילה נתקלתי בסבך גדול, במהלך טיפוס לבדי של הר גבוה, וידעתי שיש שלוש אופציות: להמשיך לטפס למרות הסבך, לבקש פינוי או לרדת חזרה למטה. בחרתי באפשרות הראשונה כמובן".
בשבועות השטח אור קיבלה יחד עם הצוערת השנייה לצוות פינה במתחם שבו ישנו הצוערים: "יש לנו את השיטות שלנו לשמור על ההיגיינה ועל צלם נשי, וגם על פרטיות.
בהתחלה זה נראה מוזר לצוערים שיש איתם באותה הרמה בנות, אבל בהמשך זה הפך לשולי. אני עזרתי להם והם לי, וזה הפך לטבעי. מצוערים שהגיעו מיחידות עילית למדתי דברים רבים, כמו שיטות, נורמות וטכניקות שאיישם עם חייליי לעתיד".
בקרוב יוחלט אם אור תשוב לגזרת גבול מצרים מיד לאחר הקורס, או שתפתח מחזור ותפקד על טירוני הגדוד המעורב (בנים-בנות) עד לסיום מסלולם בגזרה הנפיצה, אפשרות שהיא מעדיפה. המניות של "קרקל" עלו בשנה האחרונה בעקבות שורה של היתקלויות מוצלחות בגבול מצרים - בשיאן חיסול אחד המחבלים שניסו לחדור לישראל ליד הר חריף, בתקרית שבה נהרג לוחם התותחנים נתנאל יהלומי ז"ל. "סדנת ברבור שחור עזרה לי להבין שבביטחון שוטף כמו במלחמה מה שאתה מתכנן הוא לא מה שיקרה בדיוק, כי גם לאויב יש הפתעות".
לפנייה לכתב/ת 
