יהודייה ליברלית עם רקע אקדמי: מיהי יו"ר הפד החדשה?
בהחלטה היסטורית, יודיע היום אובמה שג'נט ילן תהיה האישה הראשונה שתעמוד בראש הבנק המרכזי של ארה"ב ותשפיע על כלכלת העולם כולו. היכן רכשה את השכלתה, מה ניסיונה ומה אומרים עליה מתנגדיה ותומכיה? פרופיל
אחרי שלארי סאמרס הסיר את מועמדתו לתפקיד , הבחירה בג'נט ילן לעמוד בראש הבנק המרכזי של ארצות הברית (הפדרל ריזרב) היתה צפויה למדי. ילן כיהנה כסגנית של היו"ר בן ברננקי בשנתיים האחרונות, והנשיא אובמה, שצפוי להודיע הערב (ד') רשמית על בחירתו בה, קיבל לאחרונה מכתב חתום על ידי 350 כלכלנים אמריקנים בכירים המפצירים בו לבחור בילן.
אמנם נראה שאובמה נדחק במידת מה לפינה: ילן לא היתה המועמדת המועדפת עליו מלכתחילה, בין היתר מכיוון שאת המשבר הכלכלי של 2008 היא בילתה מחוץ למעגל יועצי הממשל הכלכליים, ולא צברה לשיטתו את הניסיון הדרוש והקרוב מספיק להתמודדות עם האתגר.
עם זאת, אובמה אוהב לקבל החלטות היסטוריות, וגם כאן מדובר באחת כזאת: ילן תהיה האישה הראשונה בהיסטוריה הארוכה של ארצות הברית שתוביל את הפדרל ריזרב, וימלאו לה 71 עם תום הכהונה הראשונה שלה בת ארבע השנים. לאחרונה היא העידה על עצמה, כי היא נמצאת "בשיאה של קריירה מאוחרת".
השכלה וניסיון מהאוניברסיטאות המובילות בעולם
ילן (67), בת למשפחה יהודית-אמריקאית בדומה לברננקי ולסאמרס, נולדה בברוקלין לאב רופא. היא מביאה איתה רקע אקדמי חזק, עם קשרים מהותיים לשתיים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם: את הדוקטורט שלה קיבלה מאוניברסיטת ייל ב-1971, ומשם המשיכה להיות מרצה בהארוורד עד 1976.
את תפקידה הראשון בפדרל ריזרב היא מילאה ככלכלנית במועצת הנגידים של הבנק בשנים 1977-1978, אז חזרה לאקדמיה. בשנים 1994-1997 חזרה לתפקידה הקודם במועצת הנגידים ומ-1997 עד 1999, בזמן כהונתו של ביל קלינטון כנשיא האמריקני, היא שימשה כיו"ר ועדת היועצים הכלכליים של הבית הלבן.
ב-2004 החלה בתפקידה כנשיאת הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו וחלשה על כל מערב-ארצות הברית. באופן טבעי, היא שיחקה תפקיד מוביל בצעדי הבנק לבניית התוכנית המוניטרית העתידית שלו, תוך ניסיון לשכנע את המשקיעים לקבל שיעורי ריבית נמוכים.
ילן היא לא הכלכלנית היחידה במשפחתה. היא התחתנה עם הכלכלן זוכה פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, פרוספור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה. בנם של הזוג, רוברט, הלך בעקבות הוריו. הוא חצה את האוקיינוס האטלנטי וכעת הוא עוזר פרופסור באוניברסיטת וואריק באנגליה.
וול סטריט תחשוש מהעמדות הליברליות של ילן?
השווקים הפיננסיים העדיפו אותה באופן כללי על פני סאמרס, משום שהגישה שלה היתה דומה לזו של ברננקי. הכלכלנים שתמכו בה במכתב ששלחו לאובמה, ציינו את האזהרה המוקדמת שנתנה באשר למשבר משכנתאות הסאב-פריים ב-2008, את אופן ההנהגה הדמוקרטי שלה ואת "המחויבות שלה לצמיחה בשוק העבודה".
מתנגדיה, אגב, ניהלו נגדה מסע הכפשה בשל היותה אישה למרות הרקורד המעולה שלה. חלק מהמאבק מקורו בכך שהיא דמוקרטית בעלת עמדות ליברליות, עניין בעייתי מבחינת וול סטריט השמרנית.
המשקיעים סבורים כי היא תמשיך במאמצים יוצאי הדופן של ברננקי לעודד את הכלכלה האמריקאית למשך תקופה ארוכה יותר ממה שסאמרס היה עושה. הסיבה לכך היא שהגישה של ילן נחשבת לחוצה פחות ביחס לאינפלציה והיא מתעדפת את שיפור התעסוקה על ידי שמירה על ריבית נמוכה לטווח ארוך. ההערכה בשוק היא שהמדיניות שלה תמשיך באותו קו כמו ברננקי והאמריקאים לא יזכו לראות שינויים מרחיקי לכת בהחלטות הבנק המרכזי.
תצטרך לעבור בסנאט
בחירת מועמדי הנשיא ליו"ר הפרדל רזרב, המקבילה האמריקנית של בנק ישראל, היא הליך סולידי של כלכלנים מהשורה הראשונה. נשיא ארצות הברית בוחר את נגיד הבנק הפדרלי האמריקני ואת סגנו לתקופה של ארבע שנים, אבל הסנאט צריך לאשר את המועמד בהליך שימוע, שעלול לבלום תיאורטית את המועמדות על-ידי המיעוט בסנאט בהליך של פיליבסטר (נאומים מתמשכים המונעים הצבעה על מהלך ואישורו).
בפועל, מעשה שכזה לא קרה מאז נחקק "חוק הבנקאות 1935", המעניק ליו"ר חבר המנהלים של הפדרל רזרב שליטה במערכת הבנק המרכזי של ארצות הברית. הוא האיש הביצועי של מועצת המנהלים, שחבריה נבחרים על ידי הנשיא ל-14 שנים, אבל צריכים לקבל אישור של הסנאט.
לפנייה לכתב/ת 
