שתף קטע נבחר

 

זוכה הנובל: "אריה ורשל לא קיבל קביעות"

שעות לאחר ההודעה על זכייתו בפרס נובל בכימיה, שירטטה שיחה עם מיכאל לוויט את המסלול שעבר המחקר הישראלי בארבעים השנה האחרונות. כך הובילה דחיית הקביעות לבריחת המוחות שזכו בפרס הגדול בעולם

אם חיפשתם דוגמה חדה ומובהקת למושג בריחת המוחות מישראל, נראה שלא תמצאו טובה יותר מפרס הנובל בכימיה שהוענק היום לשלושה חוקרים, שניים מהם ישראלים-אמריקנים. פרופ' מיכאל לוויט, אחד הזוכים, מעביר את זמנו בין רחובות וקליפורניה. בראיון לגלי צה"ל סיפר שהמחקר פורץ הדרך בוצע במשך שמונה שנים, בין 1967 ל-1975, שלוש מתוכן בישראל. הוא נשאל מדוע העדיפו החוקרים להמשיך את המחקר בחו"ל והשיב: "זה מסובך, אריה ורשל באיזשהו שלב לא קיבל קביעות שם".

 

 

עוד בערוץ החדשות של ynet:

מבחן הגיאוגרפיה של בן גוריון לגדעון סער

מדעי הרוח: כמה שווים יצירתיות וביקורתיות?

 

לוויט, בריטי-ישראלי המכהן כפרופסור לביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד, הוא אחד משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2013 על מחקרם בפיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות. יחד איתו זכו שותפו אריה ורשל, ישראלי-אמריקני ובוגר מכון ויצמן, כיום באוניברסיטת דרום קליפורניה. מלבדם, זכה בפרס מרטין קרפלוס, אמריקני-אוסטרי מהאוניברסיטאות שטרסבורג והרווארד.

 

פרופ' מיכאל לוויט, זוכה פרס נובל בכימיה, בראיון מ-1979

פרופ' מיכאל לוויט, זוכה פרס נובל בכימיה, בראיון מ-1979

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

ראיון עם עם זוכה פרס נובל מיכאל לוויט    (צילום: רויטרס)

ראיון עם עם זוכה פרס נובל מיכאל לוויט    (צילום: רויטרס)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הטלפון בביתו צלצל בשעה 2:10 בלילה (שעון קליפורניה). "לא בדיוק עניתי ואחרי שנייה עניתי וזהו - אז הם הודיעו, הוועדה הודיעה ומאוד שמחתי לשמוע", אמר ל-ynet. "יש אנשים שעושים מאמצים לקבל פרס נובל. אני לא עשיתי כלום. יש לי חברים בשבדיה אבל לא חיפשתי את הדבר הזה. בהתחלה זה שוק, ואחר כך אתה מנסה לעכל ואז מגיע נשיא אוניברסיטת סטנפורד וכולם בעצם חוטפים אותך. הנשיא נכנס ושאל איפה השמפניה. אין לי שמפניה, אז שתינו כוס יין לבן".

 

לדבריו, "אני מרגיש צורך לדבר עם כולם ולהודות להם. כמדען אני נתמך על ידי משלמי מיסים ולהם אני חייב. כל מה שאני עושה בעבודה זה כיף חיים. כל הזמן כמו משחקי ילדים. הסיפוק שמקבלים מהעבודה הוא לא יתואר, ובניגוד למרבית המדענים שהפכו למנהלים, אני ממשיך לעבוד כמו סטודנט. זה מה שהכי מעניין אותי - להמשיך לעבוד".

לוויט ורעייתו רינה (צילום: AP) (צילום: AP)
לוויט ורעייתו רינה(צילום: AP)

ורשל ורעייתו תמי (צילום: AP) (צילום: AP)
ורשל ורעייתו תמי(צילום: AP)
 

 (צילום: ויקיפדיה, דובר צה"ל, EPA) (צילום: ויקיפדיה, דובר צה
(צילום: ויקיפדיה, דובר צה"ל, EPA)

לוויט (66) נולד בפרטוריה בדרום אפריקה וכשהיה בן 15 היגרה משפחתו לאנגליה. בגיל 21 הגיע לישראל כדי לעשות דוקטורט. הוא שירת תקופה בצה"ל וכאן הכיר את רעייתו רינה, אמנית ופסלת, שאיתה חזר לאנגליה, שם קיבל תואר גם מקיימברידג'. ב-79' חזר לישראל, התגורר ברחובות וכיהן כפרופסור במכון ויצמן. ב-86' הוא נסע לקליפורניה ומאז הוא מחלק את חייו בין ארה"ב לישראל. 

 

פרופ' אריה ורשל, זוכה פרס נובל בכימיה, בראיון מ-2009

פרופ' אריה ורשל, זוכה פרס נובל בכימיה, בראיון מ-2009

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

קיבוץ שדה נחום, בו גדל פרופ' ורשל    (צילום: עידו בקר)

קיבוץ שדה נחום, בו גדל פרופ' ורשל    (צילום: עידו בקר)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בתחילת הדרך, סיפר לוויט, "עבדנו תחת המדען הישראלי שניאור ליפסון. הוא היה המדריך לדוקטורט של אריה ורשל. כשהגעתי לארץ כולם חשבו שאני מתנדב. הגעתי לשנה, כיוון שלא היה לי מקום לדוקטורט בקיימברידג'. הציעו לי לנסוע לישראל ללמוד אצל ליפסון ולחזור כעבור שנה".

 

הוא הכיר את רינה, התחתן עמה ולשניים נולדו שלושה ילדים - דני (44), ראובן (41) ואדם (37) - ששניים מהם חיים כיום

בארץ ואחד בארצות הברית. "רינה נמצאת רוב הזמן בישראל עם הילדים ואני נודד במטוס בין סן פרנסיסקו וישראל. האמת היא שאין לי בעיה לשבת במטוסים הרבה שעות. יש לי כושר ריכוז, אני פותח מחשב ויכול לכתוב תוכניות או מאמרים".

 

הבשורה על הזכייה, הוסיף, שינתה מעט את תוכניותיו. "תכננתי לטייל עם האשה בפטגוניה. במקום זה נצטרך להגיע לשבדיה", הסביר. "הנובל זה הכרה וזה כיף לקבל, וזה טוב לאוניברסיטה, זה טוב לישראל וזה טוב למדע שלנו. הרבה שנים הרגשנו בשוליים, אבל אני רוצה שהחיים ימשיכו כמו שהם - אשה שאוהבת, ילדים, עבודה וטיולים. זה מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי".

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים