מה יקרה כשתקום מדינה פלסטינית
חמאס יתמתן, רמת החיים בישראל תעלה - ואולי המתנחלים יישארו בפלסטין. המשא ומתן לא נראה בדרך להשלמה, אבל מחקר ישראלי-פלסטיני-ירדני מקיף וראשון מסוגו מציג תמונה כמעט אוטופית
פריחה כלכלית, חינוך לשלום והורדת יוקר המחיה: אלו יהיו רק חלק מההשלכות שיהיו להקמתה של מדינה פלסטינית במסגרת הסכם עם ישראל - כך על פי מחקר בינלאומי שמתפרסם היום (ה'). העבודה על המחקר הראשון מסוגו כללה חוקרים ישראלים, פלסטינים וירדניים בעלי שם, אשר בחנו בסדרת מפגשים בשנה האחרונה, בכמה קבוצות עבודה, את ההשלכות של הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים המזרחית.
עוד בחדשות:
ארה"ב מקפיאה סיוע של מאות מיליונים לקהיר
החוקרים צופים כי המדינה הפלסטינית תהיה חילונית ודמוקרטית ובמסגרתה פתח וחמאס יעברו תהליך של פיוס ויהפכו למפלגות לגיטימיות, וכי המפלגה השלטת תיבחר בבחירות דמוקרטיות. עוד הם צופים כי תנועת חמאס תמתן את עמדותיה כלפי ישראל. המחקר מדגיש כי חמאס היא שחקן מפתח ובלעדיה לא יהיה ניתן להגיע להסכם שיחזיק מעמד לאורך זמן. החוקר הפלסטיני צופה שמתנחלים יוכלו להישאר ולגור בתוך המדינה הפלסטינית כתושבים.
בפן הכלכלי החוקרים מעריכים את מחיר הסכסוך הישראלי פלסטיני בכ-3 מיליון תיירים בשנה. המשמעות: גידול של 1.5% בתוצר התיירות של ישראל, ששווה 15 מיליארד שקל. שיתוף פעולה אזורי יסייע להולכה של גז טבעי לטובת האזור כולו ויוכל להביא להוזלה של רבע עד שליש ממחירי האנרגיה בישראל כיום, וכך תהיה גם השפעה ישירה על רמת החיים.
המחקר מסיק כי הקמת המדינה הפלסטינית תפתור את בעיית הפליטים מכיוון שתיתן להם מענה לשאיפותיהם הלאומיות. התהליך, כך מוסבר, יהיה דומה לזה שעברו היהודים בתפוצות עד להקמתה של מדינת ישראל ולאחריה. הם צופים כי מצבם של הפליטים הפלסטינים במדינות ערב ובאירופה ישתפר למעט אלו שבמחנות הפליטים בסוריה ובלבנון. החוקרים הירדנים תיארו במחקר אפשרות של קונפדרציה בין ירדן לפלסטין שתבוא לידי ביטוי ברוטציה שלטונית בין מלך ירדן למנהיג הפלסטיני.
תת-אלוף (מיל') אודי דקל, ראש יחידת המטה למו"מ בתקופת אנאפוליס, השתתף בפרויקט ומסביר כי נקודת הפתיחה של "היום שאחרי ההסכם"
היא החלק הייחודי והמעניין במחקר, שנערך בחסות ובמימון של האיחוד האירופי וקרן קונרד אדנאוור הגרמנית, בניהול המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה.
המסקנות אופטימיות למדי ואולי אף אופטימיות מדי. דקל טוען כי העניין החשוב אינו האופטימיות, אלא להציג מה נדרש מכלל השחקנים כדי שההסכם בכלל יחזיק מים. לדבריו, כל הזמן מבקרים את ישראל (על חוסר התקדמות במו"מ או על אי קיומו), אולם בסופו של דבר המחקר מציג תמונה שבה גם למדינות אירופה ולגופים הבינלאומיים יש תפקידים חשובים שיבטיחו את יציבות ההסכם - וכך גם מדינות ערב, שחייבות לתמוך באופן פעיל ולא רק לעמוד מהצד ולבקר. תוצאות המחקר יוצגו בהמשך בפני חברי קונגרס אמריקניים, הבנק העולמי ולשרים בממשלת ישראל.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
