הבור השחור שממתין לחברת טבע
המהלך המכאיב של פיטורים עליו הודיעה יצרנית התרופות הישראלית, יכול להצליח רק אם הוא משולב בתוכנית מקיפה לחזרה מהירה לצמיחה. אחרת, מדובר בבור ללא תחתית, שעלול לשאוב את החברה כולה
טבע לא ראשונה ולא אחרונה בקרב חברות רב-לאומיות המנסה להתייעל על ידי פיטורי עובדים . מהלך מכאיב כזה יכול להצליח רק אם הוא משולב בתוכנית אסטרטגית מקיפה לחזרה מהירה לצמיחה ולרווחיות. אם לא, פיטורים הופכים לסוג של בור שחור ללא תחתית שאליו נשאבת בסופו של דבר החברה כולה.
- טבע תפטר מאות עובדים בישראל עד סוף 2014
- פיטורי ענק בטבע: "איבדה את הישראליוּת"
- למרות הפיטורים - טבע לא תשיב מענקים
יש לנו בארץ לא מעט דוגמאות של חברות שבחרו "לפתור" את בעיותיהן - בעיות ניהול, חובות, טכנולוגיה, שיווק - באמצעות פיטורים. סיבוב פיטורים ראשון גרר סיבוב פיטורים שני שגרר את השלילי וחוזר חלילה. עם כל סיבוב נחלשה החברה עד ששבקה חיים – או נותרה כצל חיוור של עצמה.
הצורך בהתייעלות נובע בדרך כלל מעיוורון: מנהלי החברות לא רואים ולא רוצים לראות את הסכנות באופק. ממשיכים לנוח על זרי דפנה. מבחינה זו, הבה נקווה שטבע לא תלך בדרכה של נוקיה הפינית, גם היא חברת מופת טכנולוגית למשך שנים רבות.
נוקיה, שהייתה מושא קנאה לישראלים רבים, לא ידעה לפענח את מגמות שוק הטלפונים הניידים וזילזלה במתחריה. כשהתעוררה מהתרדמה, היה כבר מאוחר מדי: אפל, סמסונג וענקי תקשורת סיניים וקוריאניים תפסו נתחי שוק גדולים וזרקו את נוקיה לשוליים. הנהלתה הוחלפה, רבע (!) מכוח העבודה פוטר – אך דבר לא הועיל. בסוף נמכרה החברה למייקרוסופט בעשירית ממחירה בשיא.
רק סופר-ענקים שורדים
האם טבע התעוררה בזמן? האם ההודעה של טבע על הפיטורים ועל השינויים הארגוניים אכן מקדמת את פני הרעה ולא מאחרת את הרכבת? עדיין קשה לשפוט. הדירקטוריון וההנהלה של טבע מתמקדים לעת עתה ב"התייעלות," התמקדות שאינה משדרת ביטחון מוצק בעתידה.
כי הבעיה של טבע אינה איך לקטון אלא איך להמשיך לגדול. הצטמקות לאורך זמן פשוט אינה אופציה לטבע: חברות פרמצבטיקה או שגדלות או שנבלעות בבטנן של חברות עוד יותר גדולות וחזקות.
לכאורה, השוק של טבע ענק: במעבר מתרופות מקור לתרופות חיקוי – שבהן מתמחה טבע – יכולה מערכת הרפואה הציבורית העולמית לחסוך סכומי עתק ללא פגיעה ברמת הבריאות. אך דווקא משום כך התחרות בענף נעשית חריפה וקשה משנה לשנה, שולי הרווחיות נשחקים, ורק הענקים שורדים. למעשה, שורדים רק סופר-ענקים.
חולשתה הנוכחית של טבע נובעת גם מהיעדר סל מספק של תרופות עצמיות – תרופות פטנט היכולות לפצות על האובדן הבלתי נמנע של בלעדיות על תרופת הדגל הישראלית שלה. למרות הדיבורים וההבטחות, טבע לא התחברה כראוי עם מכוני מחקר ישראליים בתחומי הכימיה והפרמצבטיקה. נראה בעליל שלא הושם בהתפתחותה דגש מספיק על חדשנות ועל מקוריות.
העובדים ישלמו את המחיר
טבע צברה בשנות האלפיים עשרות מיליארדי שקלים רווחים לא מחולקים, המכונים "רווחים כלואים." אלו רווחים שלא שולם עליהם מס מכוחו של החוק לעידוד השקעות, בתנאי שיושקעו בארץ. הלכה למעשה, כשלושה רבעים מבעיית הטבות המס לחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל נוגעים לטבע.
בין טבע לרשות המסים מתנהלים כעת בירורים ודיונים על שומות מס במיליארדים והאוצר מקווה לגבות סכומים משמעותיים. עם זאת, אין ולא יכולה להיות דרך חוקית לאלץ את טבע לשלם בדיעבד מסים על רווחי העבר – אם אכן יתברר שפעלה לפי לשון החוק. דרך חוקית, לא. לחץ ציבורי, כן.
לא בטוח שכוונות הפיטורים בטבע יתממשו כלשונן ולא ברור אילו מעובדיה ייפגעו. אך כבר עתה ברור שבטבע לא יהיה ממי לבקש "להכניס יד לכיס." זו חברה ללא גרעין שליטה, ללא בעלים פרטיים, אשר מניותיה מפוזרות ברחבי העולם והארץ בין מיליוני משקיעים.
טבע, חברה בע"מ בלי טייקונים, בלי פירמידה, הנשלטת אך ורק על ידי מנהלים, שימשה בעבר עדות לעדיפותו של מודל הבעלות והשליטה האמריקאי הבלתי אישי וה"שטוח" על פני המודל הישראלי של תאגיד רב-שכבתי עם בעל שליטה. עתה היתרון הזה מתחיל להיראות כחסרון – שאת מחירו עלולים לשלם עובדי טבע.
הטור התפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"