בית ישראלי זורק בחודש מזון בשווי 350 שקל
היום מתקיים יום המזון הבינלאומי שנועד להגביר את המודעות לעוני ולרעב בעולם. המחסור במזון נובע מסיבות סביבתיות, סחף חקלאי ושינויים במזג האוויר בעולם אך גם מהעובדה שהצרכנים קונים הרבה יותר מזון ממה שהם צורכים בפועל. הישראלים, לדוגמא, זורקים לפח כ-40% מהמזון שהם צורכים
משפחה בישראל זורקת בכל חודש מזון ראוי למאכל בשווי 350 שקל. כך לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה לקראת יום המזון הבינלאומי שחל היום (ד'). הערכה זאת נותרה יציבה בשנתיים האחרונות.
ביס מסוכן: מזהמים את העולם בשביל סטייק
ירקות אורגניים הם בריאים יותר? אז זהו, שלא
זהירות, כספית: כל סכנות המתכת הרעילה
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם קבע כבר לפני 34 שנה את קיומו של יום המזון, במטרה להגביר את המודעות לרעב ולעוני בעולם. אם בעבר היה נדמה כי סכנת מחסור במזון בעולם המערבי היא רחוקה, הרי שכעת השילוב של פגעי הסביבה יחד עם תרבות צריכת השפע מקרבים את הסכנה אל מעבר לפינה.
נעמה אשור, ראש אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, טוענת כי לפי נתוני המשרד 40%-50% מהאשפה בישראל מורכבת ממזון כשחלקים רבים ממנה ראויים למאכל. "גם התאריך המצויין על גבי המוצרים לפקיעת תוקף הוא מוקדם מדי", היא אומרת. למשרד להגנת הסביבה אין יכולת אמיתית לשנות את שינוי תאריך פקיעת התוקף, ולכן הוא מתמקד בחינוך הציבור לצרכנות נבונה וירוקה, או במילים פשוטות - לקנות פחות ורק את מה שצריך.
״בעודנו נלחמים על הורדת יוקר המחייה, מתברר כי השימוש במוצרי מזון בישראל הוא בלתי מבוקר ובמקרים רבים ישנה צריכה מיותרת", אמר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ. "המזון הזול והבריא ביותר הוא המזון שלא צרכנו. הצרכנים צריכים לקנות לפי רשימה שהכינו מראש ולא לפי הקמפיין שראו יום קודם לכן. כך הם יגנו יותר על בריאות המשפחה שלהם, על הסביבה שלהם ועל הכיס שלהם".
30%-40% מהמזון הולך לאיבוד בתהליך הייצור
לצריכה המיותרת יש השלכות סביבתיות קשות. הייצור התעשייתי המוגבר של המזון מביא לפליטה רבה יותר של גזי חממה לאוויר כחלק מתהליכי היצור.
הבזבוז האנרגטי הוא לא רק בקצה הצרכני, אלא גם בצד של יצרני המזון. מחקר חדש של מכון דשא ומשרד החקלאות שהוצג השבוע בוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה, מלמד כי קצב הסחף של שטחי קרקע בישראל מעמיד בסכנה את ענף החקלאות וכפועל יוצא גם את ייצור המזון.
91% משטחי החקלאות בסכנת סחיפה. כלומר, הרוב המוחלט של הגידולים החקלאיים המיוצרים נמצאים בסכנה ובסופו של דבר לא מבשילים לכדי תוצר בעיקר בשל פגעי מזג אוויר. ד"ר אמנון ליכטר מהמחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני, אומר כי "הנתונים כיום מראים כי כ-30%-40% מהמזון הולך לאיבוד, מנתון זה ניתן לגזור שיש אובדן של 3.3 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני ו-14 מיליארד דונם של אדמה חקלאית מעובדת. מדי שנה יש ייצור חקלאי עולמי של 6.6 ג'יגה טון, לפי נתונים אלו קיים איבוד של כ-1.3 ג'יגה טון תוצרת חקלאית".
"גידול וייצור מזון מבוסס על משאבי טבע בסיסיים כגון מים, קרקע, אוויר ואנרגיה. מפני שכל אלו משאבים שנמצאים במחסור, גם מזון הוא משאב במחסור", אומר פרופ' עדי וולפסון, מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית על שם סמי שמעון. "אם נוסיף לאלו את שינויי האקלים הקיצוניים שפוקדים בשנים האחרונות את העולם לצד זיהום של קרקעות ומקורות מים מחד, ואת תרבות הצריכה הבזבזנית של החברה המודרנית והזיהום הכרוך בייצור מזון מאידך, הרי שיכולת הייצור של מזון בעולם הולכת וקטנה ומחירי המזון צפויים רק לעלות".
לפנייה לכתב/ת 
