גם העלייה למונדיאל לא מאחדת את בוסניה

אם יש דבר אחד שבדרך כלל אפשר להיות בטוחים שיאחד את האומה, זהו ניצחון על מגרש הכדורגל. אבל לא כך הם פני הדברים בבוסניה, שם - לא יהיה זה מוגזם להגיד - מוסלמים בלבד חגגו ביומיים האחרונים את העפלתה ההיסטורית של נבחרת הכדורגל המקומית למונדיאל, שייערך בקיץ הקרוב בברזיל. החגיגות האלה אולי הוציאו עשרות אלפים לרחובות, אולם הן גם הוכיחו טוב מכל שאפילו הצלחה ספורטיבית אינה יכולה לגשר על הפילוג האתני העמוק במדינה, זכר למלחמות יוגוסלביה של שנות ה-90.

עוד חדשות מהעולם :

• הזמנתם אסלה? המסעדה שעוצבה כשירותים
• שנת 2013: 30 מיליון עבדים בעולם, חצי בהודו
• רצח אביו: 'דרש שאתפלל ולא אראה הנבחרת'
• בהסעה, מול החברים לכיתה. כך גירשו צוענייה
  

בוסניה-הרצגובינה עלתה למונדיאל לראשונה בהיסטוריה בזכות ניצחון חוץ 0:1 על ליטא ביום שלישי בלילה. היה זה סיומו של מסע ספורטיבי אדיר עבור הבוסנים: רק לפני עשר שנים הם נחשבו לנבחרת מהדרג הרביעי של אירופה, אולם בארבע השנים האחרונות הגיעו פעמיים עד לפלייאוף על העלייה לגביע העולם ולאליפות אירופה - הישג אדיר למדינה קטנה של פחות מ-4 מיליון תושבים. השנה השלימו את המשימה: בתום טורניר כמעט מושלם הם הקדימו את נבחרת יוון החזקה, ועלו למונדיאל מהמקום הראשון בבית המוקדמות. בפעם הראשונה, הם יהיו על הבמה המרכזית של הכדורגל העולמי.

נבחרת בוסניה חוגגת בליטא. כמעט כל השחקנים מוסלמים(צילום: AP)

צפו בגול שלקח את בוסניה למונדיאל:

אלא שהחגיגה הלאומית הבוסנית התמקדה בעיקר בבירה סראייבו, שם מרוכזת האוכלוסייה המוסלמית ("בוסניאקים", זהו כינוי המוסלמים בבוסניה) של המדינה. שתי הקהילות האתניות האחרות בבוסניה - הסרבים והקרואטים - נוטים לתמוך בנבחרות הלאומיות של סרביה ושל קרואטיה, שלא הצליחו להעפיל לגביע העולם הקרוב. לקרואטיה תהיה הזדמנות אחרונה לעשות זאת בחודש הבא במשחקי הפלייאוף, אחרי שסיימה במקום השני בבית המוקדמות שלה.

"כמו כל דבר אחר בבוסניה, הכדורגל מושפע מהפוליטיקה הלאומנית-האתנית", הסבירה טניה טופיץ', פרשנית פוליטית. "אין שום תחום בבוסניה ששלוש הקהילות שמרכיבות את אוכלוסיית המדינה מסכימות לגביו, החל בזהות המדינה שלהם עצמם". לדבריה, הניצחון לא נחגג בשום עיר המיושבת בעיקרה על-ידי בוסנים-סרבים או בוסנים-קרואטים.

החגיגות נשארו באזור סראייבו וכמה ערים מוסלמיות

כינונה של בוסניה במבנה הנוכחי שלה הוא הפּשרה שהוליד הסכם דייטון, שאפשר את סיום מלחמת בוסניה העקובה מדם שבה נהרגו בשנים 1992-1995 יותר ממאה אלף בני אדם. ההסכם קבע את מאזן הכוחות בין שלושת העמים החיים במדינה - הבוסניאקים המוסלמים, הקרואטים והסרבים. לשם כך הוא הפך את בוסניה למדינה ש"מתהדרת" בגופי ממשל סבוכים יותר מבכל מקום אחר על פני האדמה.

"אין לי רגש לנבחרת. גם לא למדינה"

בוסניה (או בשמה הרשמי "בוסניה-הרצגובינה") מורכבת משתי מדיניות אוטונומיות למחצה (האחת בוסניאקית-קרואטית - "הפדרציה של בוסניה והרצגובינה", והשנייה סרבית - "רפובליקה סרפסקה"). לכל אחת מהן יש נשיא משלה, ממשלה משלה ופרלמנט משלה. מעל כל אלה יש למדינת-העל בוסניה-הרצגובינה פרלמנט משותף, ממשלה אחת ומועצה של שלושה נשיאים שונים, כדי לתת ייצוג לכל שלוש הקבוצות האתניות המרכזיות. אפילו התאחדות הכדורגל של בוסניה-הרצגובינה נאלצה לבחור שלושה נשיאים שונים, כדי לאפשר לכולם לחיות בשלום עם ניהול הכדורגל המקומי.

העיתונות הבוסניאקית חגגה: "נוסעים לברזיל!". אבל מי נוסע?(צילום: AP)

צפו בחגיגות העלייה למונדיאל בסראייבו:

הקצאת התפקידים השלטוניים לשלוש הקבוצות האתניות בבוסניה נקבעת לפי מכסות, התואמות את גודלן של הקבוצות הללו באוכלוסייה. מפקד האוכלוסין האחרון בבוסניה נערך ב-1991, ערב התפרקות יוגוסלביה, וחלוקת המכסות ב-1995 נקבעה לפי תוצאות אותו מפקד. אם להישען על הנתונים אז, 43.5% מאוכלוסיית בוסניה (שמנתה אז 4.4 מיליון איש) הצהירו על עצמם כמוסלמים, 31.2% הצהירו על עצמם כסרבים ו-17.4% הצהירו על עצמם כקרואטים. בימים אלה משלימה בוסניה את מפקד האוכלוסין הראשון זה 22 שנה, שיחשוף את השינויים הדמוגרפיים שעברו

על בוסניה מאז תחילת המלחמה ואחריה, והוא עשוי לשנות משמעותית את מאזן הכוחות הפוליטי במדינה, מה שהופך אותו לטעון במיוחד. כשברקע המתח הזה והחשש של כל אחת מהקבוצות האתניות לאבד מכוחה, גם הישג ענקי של נבחרת הכדורגל לא יכול לייצר אחדות לאומית מזויפת.

רוב השחקנים בנבחרת הכדורגל של בוסניה הם מוסלמים, ומעטים מאוד מביניהם הם בני הקבוצות האתניות האחרות. לכן, רוב הסרבים והקרואטים בבוסניה רואים בנבחרת בוסניה נבחרת "מוסלמית". גם התגובה של התקשורת הבוסנית להעפלת הנבחרת למונדיאל הדגישה את הפילוג. היומון Avaz היוצא לאור בסראייבו עיטר את העמוד הראשי שלו בכותרת חגיגית: "הנבחרת הזאת הגשימה את חלומם של הבוסניאקים - אנחנו נוסעים לברזיל!". "בוסניאקים", נזכיר, הוא שמם של המוסלמים בבוסניה, ולא של אזרחי בוסניה כולם.

מנגד, ערוץ הטלוויזיה הרשמי של הסרבים-הבוסנים, RTRS, אפילו לא טרח לשדר תמונות ממשחק העלייה של בוסניה בליטא, ובמקום זאת העדיף לשדר את משחק מוקדמות המונדיאל של סרביה במקדוניה. לא הפריעה לערוץ העובדה שסרביה איבדה סיכוי לעלות למונדיאל עוד הרבה לפני המשחק הזה. ניצחונה של נבחרת בוסניה הוזכר בחטף ב-RTRS, מבלי להזכיר את החגיגות שהתקיימו בכמה אזורים ברחבי המדינה.

אוהדי נבחרת בוסניה. הקרואטים מחכים לפלייאוף(צילום: AFP)

מפקד האוכלוסין שעשוי לשנות את פניה של המדינה(צילום: רויטרס)

בסראייבו, אלפים יצאו לרחובות, הניפו את דגלי בוסניה וחגגו עד השעות הקטנות של הלילה. הם ערכו קבלת פנים חגיגית לשחקנים הבוסנים

ששבו מליטא. "בוסניה, בוסניה!" שרו האוהדים ועצרו את התנועה בעיר תוך שרבים מהם מניפים כובעים כחולים-צהובים, צבעי הנבחרת הלאומית. עשרות אלפים יצאו לחגוג גם ברחובות בערים אחרות עם ריכוזי אוכלוסייה מוסלמית גדולים כמו טוזלה, זניקה, ביהאץ' ומוסטר.

ליובומיר פטרוביץ', אזרח בוסני-סרבי מהעיירה הצפונית פרניאבור, נותר לעומתם אדיש למשמע הבשורה על העלייה הבוסנית למונדיאל. הוא סיפר כי הוא אוהד את נבחרת סרביה. "זה כאילו הלב שלי אומר לי לעשות זאת. אין לי שום רגש לנבחרת בוסניה או למדינה עצמה". פרו צ'קורה, בוסני-קרואטי מהעיירה ליבנו שבבוסניה, אמר כי יחגוג רק אם קרואטיה תנצח במשחק הפלייאוף שמצפה לה ותעלה גם היא לגביע העולם. "שתעלה למונדיאל, שלא תעלה למונדיאל - לא ממש אכפת לי מבוסניה".