סין מחפשת את היהודי שהשאיר אוצר בשואה
הוא נמלט מגרמניה לשנגחאי בזמן השואה, והביא אתו אוצר של כאלפיים ספרים יהודיים. אבל אז איימו היפנים לפלוש - ואנגר נאלץ לשוב ולברוח. משפחת לין הסינית שמרה עליהם בקפדנות במלחמות ובמהפכות. עכשיו הם נאלצים לעבור דירה, ומתחננים: צאצאי משפחת אנגר, בואו לקחת את הספרים
מנהל אלמוני של בית ספר יהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, נמצא במרכזה של סאגה בת 70 שנה, זאת לאחר שהפקיד אוצר של כ-2,000 ספרים יהודיים למשמורת אצל משפחה סינית בתקופת השואה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
- מזכרת מצלם החתונה: "לא מאשים את היטלר"
- חשד: רבנים תכננו לחטוף ולענות סרבני גט
- גם לאחר מות החרדית-לשעבר: החסידים המשיכו לנקום
במשך 70 שנות מהפכות וסכנה שמרה משפחת לין משנגחאי על המצבור הנדיר, בנאמנות מעוררת הערצה, והם עדיין ממתינים לבעלים החוקיים. כעת, מדווח האתר אינגליש איסטדיי.קום, על בסיס דיווח ב"דיילי צ'יינה" – כי המשפחה איננה מסוגלת עוד להחזיק במצבור, לאחר שביתה - כמו גם השכונה כולה - מיועדת לפינוי ולהריסה. במאמץ אחרון הם מספרים את סיפורם כדי להשיב את הספרים לקארל אנגר (או אונגר).
משפחת לין פנתה למוזיאון היהודי בשנגחאי בבקשה לסייע באיתורו של האיש, וכעת נעשים מאמצים קדחתניים למצוא את קארל אנגר או מי מבני משפחתו. פאן לו, כלתו של לין דאוז'י - מי שקיבל את הספרים למשמורת בשנת 43 – מספרת השבוע כיצד היא ומשפחתה חיכו לקארל אנגר שיחזור לקחת את הספרים היקרים ללבו. פאן הוסיפה: "לא נוכל להמתין יותר, מאחר ואנחנו נאלצים לעבור בשבוע הבא. אנחנו רוצים למצוא לספרים את ביתם האידיאלי".
היפנים באים - הפליטים בסכנה
הסיפור מתחיל בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשגל יהודים שנמלטו מאימת השלטון הנאצי באירופה, הדרים אל שנגחאי. בין 25 אלף המהגרים שהציפו את העיר הסינית בין השנים 1933-1941, בתקווה להינצל מציפורניי הנאצים, היה גם ככל הנראה יהודי ממוצא גרמני בשם קארל אנגר או אונגר.
לין דאוז'י, מי שבביתו הופקדו הספרים, היה כך מתברר, עמית למקצוע. הוא ניהל את בית ספר מטעם "יוזמת פול" על דרך שנגחאי מזרח, וחלק מאלפי הילדים היהודים שהגיעו כפליטים - רכשו בו השכלה. אנגר, מי שניהל את בית הספר היהודי בעיר, נאלץ לשוב ולהימלט לאחר שהכוחות היפניים, בני בריתם של הנאצים, איימו לכבוש את העיר. רגע לפני שברח, העביר ללין ספרים באנגלית ובגרמנית, וביניהם ספרי תנ"ך ועברית לצד ספרות מקצועית בנושא חינוך ילדים.
"קארל אמר לחמי כי יחזור בשנית לקחת את ספריו", אומרת פאן, "אך הם מעולם לא חזרו להיפגש מאז, והספרים נשארו בביתנו, דרך כל הדרמות ההיסטוריות שהתרחשו מאז".
במהלך הפלישה היפנית שהתרחשה בין השנים 1937-1945, נמלטו בני משפחת לין כרבים אחרים אל העיר טייז'ו שבמחוז ז'יג'אנג, שם חברו לכוחות הסינים הלוחמים, אך את ההבטחה למנהל היהודי לא שכחו, ובנדודיהם לקחו עימם את 2,000 הספרים שהותיר מאחור.
הם שכרו מספר רב של סבלים שייקחו את הכבודה, ואלה נשאו את הספרים בקופסאות עץ. בית המשפחה המקורי בשנגחאי נחרב עד היסוד בהפצצות היפנים, אך הספרים שרדו את התופת יחד עם המשפחה הסינית.
הסינים שורפים - הספרים בסכנה
עם סיום המלחמה חזר לין לעירו ההרוסה, והתגורר עם משפחתו בחדר שגודלו כעשרה
מטרים מרובעים בלבד. אך הוא המשיך לשמור על המצבור היקר בשישה מדפי ספרים שהתקין במיוחד עבורם.
בכך לא תמו התלאות: בין השנים 1966-1971, שנות "המהפכה התרבותית" של מאו - הושמדו ספרים ויצירות אומנות בכל רחבי סין, ועל הפיקדון היקר שבה לרחף סכנה מוחשית. לדברי המשפחה, חיילי המהפכה כבר לקחו את המצבור ותכננו להיפטר ממנו בשריפה פומבית, אך מזג האוויר שכלל גשמים וסערות דחה את התוכנית, עד שביטל אותה לגמרי, והמצבור הושב לבעליו הזמניים.
בשנת 1981 נפטר לין בשנתו בביתו שבשנגחאי, והוא בן 93. ומשימת השמירה על הספרים הועברה לבני משפחתו, אשר המשיכו לדבוק בהם בציפייה לקיים את ההבטחה ולהחזירם אל קארל אנגר.
מכתב אחרי המלחמה
מאז ועד היום הוקדש חדר שלם במקום מגוריהם הנוכחי לאחסון הספרים, בשעה שבנה של פאן בן ה-16 לן עם הוריו באותו החדר. סאן לין, נכדו של דאוז'י, סיפר כי על מנת לשמור את הספרים בנו בני המשפחה תיבה מלוחות עץ שבה ציפו את המדפים, זאת בניסיון להגן על הספרים מלחות ונזקי זמן - כמו גם אכילתם על ידי מכרסמים.
"אביו של בעלי תמיד האמין שהמנהל היהודי יחזור, בגלל שכך אמר", מספרת פאן, "ועד למותו לפני כשבע שנים גם בעלי – בנו - חזר על אותן המילים בדיוק". פאן ציינה כי במשך שנים השתוקקה למצוא את המנהל היהודי האבוד, אך הקשיים ליצור קשר עם מוסדות יהודיים שיסיעו בעניין, עיכבו את החיפוש.
לפני כחודשיים מצאה פאן מכתב ששלח אנגר מגרמניה אל בני הזוג לין. התאריך שעל המכתב: ספטמבר 1947. "הגענו בשלום ואנחנו שמחים להתאחד מחדש עם קרובי משפחתנו", כותבים קארל ופולה אנגר. פאן, מאושרת מהתגלית, מיהרה לבקש מחברים שינסחו עבורה מכתב בגרמנית, ושלחה אותו לכתובת המופיעה על המעטפה שמצאה. אך לדבריה, "המכתב הוחזר", והיא עדיין תוהה, שמא "הוא הלך לעולמו?"
במהלך אריזות לסוף-שבוע, נמצאה באקראי גלויה במגירה אחורית שלא נפתחה מעולם,
בשולחן כתיבה השייך לאבי המשפחה - ואף היא מקארל ופולה אנגר, ובה איחולים לקראת השנה האזרחית החדשה של 1947. לגלויה צורפה גם תמונתם של בני הזוג.
צ'ן ג'יאן המשמש כאוצר במוזיאון היהודי בשנגחאי, ציין כי כבר יצר קשר עם קונסול גרמניה בשנגחאי, וולפגנג רוהר,שהבטיח לסייע באיתורם של קרובי משפחתו של מנהל בית הספר קארל אנגר, באמצעות בדיקה של מאגרי מרשם האוכלוסין הגרמני.
בינתיים, הועבר האוסף שנותר ללא בית אל הספרייה המחוזית לאכסון זמני. "אני משוכנעת שאנגר יימצא בקרוב", פאן אופטימית, "והנטל של משפחת לין יוסר מכתפיי אחרי שאחזיר את הספרים היקרים לבעליהם".
לפנייה לכתב/ת 
