שתף קטע נבחר
 

היום: דיון בבג"ץ בעתירה נגד ייצוא הגז

בעתירה דורשים הח"כים שלי יחימוביץ, רובי ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן להביא לדיון וחקיקה בכנסת את החלטת הממשלה לייצוא 40% מעתודות הגז הישראלי. תשובת המדינה: "כל ממשלה רשאית לנקוט בדרך הנראית לה"

בג"ץ ידון היום (א') בעתירה נגד החלטת הממשלה לאשר ייצוא של 40% מעתודות הגז הטבעי של ישראל. בעתירה שהגישו נגד ההחלטה טוענים ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה), ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), אדם טבע ודין, התנועה לאיכות השלטון והמרכז האקדמי למשפט ועסקים והפורום הישראלי לאנרגיה כי "החלטת הממשלה ענפית-משקית, בעלת השלכות כלכליות-חברתיות רחבות, בין-דוריות חסרות תקדים שאין בסמכותה לקבל ללא הליך חקיקה סדור, שקוף ופתוח בכנסת ישראל".

 

העתירה נגד ייצוא הגז תידון בהרכב מורחב

הממשלה הסכימה לדיון בבג"ץ על ייצוא הגז

היועמ"ש לכנסת: יש לאשר ייצוא הגז בחקיקה

 

החלטת המדינה בדבר כמות הייצוא של הגז התקבלה לאחר שוועדת צמח קבעה כי ניתן לייצא עד 53% מכמות הגז הישראלי, כאשר היתר יוקצה לשימוש מקומי. מסקנת הוועדה היא כי זו הכמות שיש להשאיר בישראל על מנת לספק את צרכי הגז של המשק המקומי ב-25 השנים הבאות.

 

מסקנות הוועדה פורסמו באוגוסט 2012, ורק ביוני האחרון התיר השר סילבן שלום את פרסום הפרוטוקולים של הוועדה. ב-23 ביוני השנה, החליטה הממשלה כי ייצוא הגז יוגבל לעד 40% מהכמות כשה-60% הנותרים יישארו לשימוש השוק המקומי.

 

המתנגדים להחלטה, ברובם, טוענים כי אם אכן ההחלטה לייצא 40% מכמות הגז תצא אל הפועל, ייתכן כי באופן אבסורדי תיאלץ המדינה לאחר תקופה מסויימת לייבא גז במחיר גבוה בהרבה מזה שמכרה.

 

העתירה עצמה היא על עצם חוקיותה של החלטת הממשלה ובה דרישה להעביר את הדיון לכנסת. העתירה אינה עוסקת בטיעונים להגדלת או הקטנת כמות הגז לייצוא.

 

האם ההחלטה על כמות הגז לייצוא תעבור לכנסת? הפגנה נגד החלטת הממשלה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
האם ההחלטה על כמות הגז לייצוא תעבור לכנסת? הפגנה נגד החלטת הממשלה(צילום: גיל יוחנן)

 

"החלטה בהיקף של 3 תקציבי מדינה"

"ממשלת ישראל לקחה על עצמה קבלת החלטה בעלת חשיבות כלכלית אדירה והיסטורית לעתיד המדינה, תוך התעלמות מהחובה לעגנה בהליך חקיקה מוסדר וראוי", אומרת יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, הנמנה, כאמור, על העותרים.

 

לדבריה, "הליך חקיקה דורש דיון ציבורי מעמיק בעובדות ונתונים רבים, וחשיפתם של מכלול השיקולים והאיזונים לאור השמש, כשם שראוי להליך קבלת ההחלטות בנושא. הממשלה, בלחצם של בעלי ההון, בחרה להימנע ממסלול זה על מנת להתחמק מאותו דיון ציבורי. בג"ץ יתבקש לבחון האם ראוי שהחלטת ענק כזו, בהיקף של 3 תקציבי מדינה, תאושר ללא מעורבות הכנסת וללא הדיון הציבורי הנוקב הנגזר מהליך החקיקה".

 

תגובת המדינה לעתירה, שאורכה יותר מ-50 עמודים, גורסת כי אין כל בסיס לעתירה ובהחלטת הממשלה לא נפל כל פגם משפטי. "ככל שהדבר נוגע למדיניות ההפרטה והמעבר לשוק תחרותי חופשי במסגרת המדיניות הכלכלית... הרי רשאית כל ממשלה לנקוט במדיניות הנראית לה, כל עוד זו אינה נוגדת את הדין".

 

לאחר הגשתה ביקשו גם "אמון הציבור ו"ישראל יקרה לנו" להצטרף לעתירה.

 


פורסם לראשונה 19/10/2013 22:13

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים