"כישוף למתחילים": קסם על ים האופל

קובץ הסיפורים החדש של קלי לינק "כישוף למתחילים" עלול להטעות. לכאורה, נודף ממנו ניחוח חזק של ספרות נוער בוגר (Young Adults), אבל ככל שנוברים בתוכו, עולים ממנו גם ניחוחות אחרים המכניעים את הניחוח הראשוני, ואי אפשר לתת כותרת חצי הוגנת לכל סימפוניית הריחות הזו - ובכלל, פתאום יש תחושה שהסיפור הקצר מתקמבק. למרות שבעצם הוא מעולם לא התאדה. רק מקרה קלאסי של ביצה ותרנגולת (זה לא מוכר הרבה - אז אין טעם להוציא - אבל אין מה לקנות - לכן זה לא מוכר הרבה).

ביקורות של עמיחי שלו בערוץ הספרים :

• בננה יושימוטו: מלנכוליה כדרך חיים
• "ציפורים צהובות ": להיחלם, לחזור ולכתוב
• "פשע, אימה ויופי": ניו יורק של קולום מק'קאן
  

לינק בקובץ הזה מייצרת עולם בו החיתוך הקטלני לגילאים ולקבוצות מסחריות לא קיים. הדוגמה הספרותית המובהקת לכך, הקופצת כמעט אינסטנקטיבית, היא רואלד דאל (יש סופרת גרמנייה נפלאה שעדיין לא תורגמה לעברית בשם קירסטן ריינהרדט שגם עושה דבר דומה). עבור הקורא מדובר בכניסה לעולם חלופי, נונסנסי לפעמים, שמזלזל בחוקים מתוך אידיאולוגיה, וזה מה שהופך אותו לכה אותנטי: חוסר החוקיות, והשלת הצורך בקודקס של היגיון כדי להתנהל ולהבין את העולם, ובעיקר - כדי להינות ממנו, הוא מאוד משכנע.

"כישוף למתחילים". הכל בסיפור הוא די טבעי

בוא והראה לי את דלת הקסמים

יחד עם זאת, לברוא עולם קסום ומרתק לא צריך להיות המהות עצמה של מעשה הכתיבה, ולא יכול להוות תחליף לדמויות מעניינות או לתנועה דרמטית או לסדקים במציאות - לכל מה שהופך סיפור קצר לכזה שמשאיר אותך מיובש או מעורער. לעתים הקסם לא עובד בקובץ הזה, כמו בסיפור "עור-חתול". אמנם בניית העולם שם היא מרשימה ומיוחדת - מכשפה שבוראת ילדים מתוך חומרים הפזורים סביבה - ולאחר שהיא מתה, ילדיה יוצאים למסע חניכה בנבכי העולם, הרחק מאמם. אבל הסיפור מתעייף בדרך. אין לו מספיק דלק והוא הופך מהר מאוד לתפל. 

כך גם בסיפורים כמו "חיות אבן" ו"הגירושים הגדולים" שנועדו לקוראים בוגרים בלבד. הסיפורים כתובים באופן חד, אבל עולה מהם נימה אלגורית גדולה מדי ששוטפת את הכל. הלשון המיוחדת של לינק לא תמיד עוזרת לטקסט, ודומה כי אין לה יותר מדי מה לומר או להוסיף על "תלאות החיים" או על "מצב האדם". שום דבר כזה לא בוער בה, שום אופקים רעננים, שום זווית מיוחדת, וכל שנותר הוא הלשון שיוצרת עולם מאוד מיוחד - אבל מוגבל מבחינות ספרותיות מסוימות.

"דברים מוזרים קורים". לקח מקומות אפלים במובהק

בניגוד לאלו, בסיפור "כמה תוכניות מגירה נגד זומבים", הכל מתחבר בצורה הרמונית. הסיפור הזה מזכיר בעוצמתו ובאפלוליותו את הסיפורים הטובים יותר ב"דברים מוזרים קורים", הקובץ הקודם של לינק שתורגם לעברית, שלקח את הקורא למקומות יותר בוגרים במובהק, יותר אפלים, ואפילו מעוותים במידת מה. ב"זומבים" מסופר על אסיר משוחרר שגנב, כבמעשה שטות, ציור של פיקסו. הוא מכיר בחורה צעירה ומגיע לביתה, בעוד שיש לו אובססיה בלתי מוסברת לזומבים. תוך כדי שהם מתוודעים אחד לשנייה, הוא מספר לה על זומבים, על קרחונים, על אבא שלו שעובר בקרוב ניתוח לב פתוח באוסטרליה, וגם נזכר בחלומותיו מן העבר.

מדובר בסיפור קסום ומלא חן, ובעל אווירה מיוחדת. האופן בו הוא מסופר,

והצורה בה הוא משתלב העולם המאגי חסר החוקיות, ועם הריאליזם הפשוט, שנשזרים יחדיו בצורה הרמונית - וכן התפנית העלילתית הלא שגרתית והאמיצה שמתרחשת בסופו - כל אלו מצליחים להפתיע את הקורא, בניגוד לכל הציפיות האפשריות שנבנות במוחו לאורך הקריאה.

לינק מנסה לאחוז בעולם התום בכל דרך אפשרית, גם במקרים בהם התום כבר מזמן לא נוכח. יחד עם זאת היא יודעת איך לשחזר אותו ולהמציא אותו מחדש, לא בצורה אוטופית או אידילית, אלא דווקא בצורה אפלה,חסרת ציניות או חספוס.

בסיפור הנושא את שם הקובץ נכתב: "יש משהו חלומי באופן שבו היא מכינה את הכריך, כאילו בעצם היא מכינה משהו שהוא בכלל לא כריך; כאילו היא מכינה משהו הרבה יותר משמעותי ומסתורי. או כאילו הוא יתעורר מחר בבוקר ויבין שאין כזה דבר כריכים". המילים האלו מיטיבות להגדיר במדויק את התחושה העולה מהקובץ הזה: סיפורים שאתה מסיים לקרוא אותם ומגלה שהם בכלל לא היו סיפורים. חלקם היו מצגי שווא, חלקם בעלי פירוטכניקה חלולה. ולמרות שהם אולי לא היו סיפורים במובן המוכר של המושג - בהחלט היו בהם רגעי קסם נדירים.

"כישוף למתחילים", מאת קלי לינק. מאנגלית: דבי אילון, 331 עמ', הוצאת בבל.