מצרי חסיד אומות עולם, משפחתו: "לא תודה"
ד"ר מוחמד הלמי הציל יהודים בשואה והיה הערבי הראשון לזכות בהכרה מיד ושם, אך משפחתו מוותרת על הכבוד: "לא מעוניינים בהכרה עקב יחסי ישראל-מצרים. אם מדינה אחרת הייתה מציעה את הכבוד הזה אז בשמחה"
עוד חדשות בעולם :
ההתנצלות לארדואן דווקא עשתה טוב לישראל
פארק מים ומשחקי מחשב: כיף בצפון קוריאה?
איך פיג'מה מאוירת כבשים הפלילה שודד?
זהב עולמי: איזו מדינה מובילה בגרעין ובפטל?
"אנחנו לא מעוניינים בהכרה עקב היחסים בין ישראל למצרים. אם מדינה אחרת הייתה מציעה את הכבוד הזה, היינו מקבלים זאת בשמחה", אמרה מרוואט חסן, אשתו של בן אחיינו של הלמי, לסוכנות הידיעות AP. "הלמי לא בחר בלאום, גזע או דת מסוימים בשביל לעזור. הוא טיפל בחולים בלי קשר למי שהם היו", אמרה חסן בת ה-66 מקהיר וסיפרה שהיא ובעלה נהגו לבקר לעתים קרובות את הלמי בגרמניה.
הלמי נולד בחרטום ב-1901 להורים מצריים. הוא הגיע לברלין בהיותו בן 21 כדי ללמוד רפואה. לאחר שסיים את לימודיו, עבד כאסיסטנט בבית חולים מקומי ובו זכה להכרה רבה מצד המנחים שלו. מכיוון שהוא לא נמנה עם הגזע הארי, הוא נחשב, על פי חוקי הגזע הנאציים, ל"חמי" (צאצא של חם, בנו השני של נח המקראי) וקידומו המקצועי נבלם. עובדה זו, ועמדתו הביקורתית הגלויה כלפי ראשי המשטר הנאצי, הגיעו לאוזני אנשי הגסטפו וב-1937 הוא פוטר מבית החולים, נאסרה עליו עבודה בבית חולים ציבורי כלשהו ואף נאסר עליו להינשא לארוסתו הגרמנייה. ב-1939 נעצר הלמי עם אזרחים מצריים נוספים, אך הוא שוחרר לאחר כשנה בשל בעיות בריאותיות.
כאשר החלו השילוחים של יהודים מברלין, הייתה זקוקה אנה גוטמן בורוס בת ה-21, חברת משפחתו של הלמי, למקום מחבוא. הוא העניק לה מחסה בבקתה שהייתה בבעלותו ברובע בוך בברלין, וזו שימשה לה מקלט בטוח עד תום המלחמה. לפי מחקר שערכו אנשי "יד ושם", דאג הלמי להעבירה למקומות בטוחים יותר בעתות סכנה וכשהיה תחת חקירה משטרתית.
לאחר המלחמה התחתן הלמי, אך הוא ורעייתו אמי לא הביאו ילדים לעולם. "הם לא רצו שיהיו להם ילדים מחשש למלחמות", סיפרה קרובת משפחתו מקהיר. "הם לא רצו שילדיהם יהיו עדים לזוועות המלחמה".
הלמי הסתיר גם את ג'ורג' וג'ולי וור, אמה של אנה גוטמן בורוס ואת בעלה מנישואיה השניים, ואת סבתה ססיליה רודניק. הוא סיפק למסתתרים שירותים רפואיים וצייד אותם בתרופות, ודאג שרודניק תוסתר בביתה של שטורמן, גרמנייה שהוכרה כחסידת אומות עולם לצד הלמי. האחרונה הסתירה את הסבתא בביתה במשך יותר משנה וחלקה עמה את מזונה הדל.
מיד ושם נמסר בתגובה: "אנו מצטערים על כך ומקווים שיבוא יום שהרגש האנושי יגבר על הפוליטי". לאחרונה פנה יד ושם לשגרירות מצרים בישראל כדי שתסייע לחפש את קרובי משפחתו של ד"ר חלמי בקהיר.