אמה של פלוג: מקווה שתתגבר על מה שצריך
111 ימים נאלצה קרנית פלוג להמתין עד שראש הממשלה ושר האוצר בחרו בה לתפקיד הנגידה. לדורותה, אמה, אין ספק כי היא ראויה לתפקיד הבכיר. "רק מקווה שהיא תדע גם ליהנות קצת. המינוי - תעודת הערכה"
"אני מקווה שהיא תוכל להתגבר על מה שצריך להתגבר ושתצליח בעבודה". כך אמרה בצהריים (יום א') ל-ynet דורותה פלוג, אמה של נגידת בנק ישראל החדשה קרנית פלוג. פלוג האם רמזה בדבריה לזמן הרב שעבר עד שנבחרה בתה לתפקיד, תקופה שבמהלכה נבחרו שני מועמדים שלאחר מכן נאלצו להסיר את מועמדותם. "אני מאד מקווה שבמצב הלא פשוט שבו הכלכלה נמצאת, היא תדע מה לעשות", הוסיפה האם.
נגידה בכותרות - כתבות נוספות
- נתניהו ולפיד החליטו: פלוג - הנגידה הבאה
- פישר: "מינוי ראוי, לפלוג יש כושר מנהיגות"
- "אני חושבת שהוכחתי שאני מתאימה להיות נגידה"
- קרנית פלוג מציגה: הדו"חות שעיצבנו את נתניהו
פלוג האם הוסיפה כי "המינוי הוא בהחלט תעודת הערכה על עבודתה. בשעה הזו אני מאד נרגשת, זו בהחלט תחושה טובה. כיום היא עובדת הרבה מאוד שעות ואני בטוחה שהיא תמשיך לעבוד הרבה. אני רק מקווה שהיא תדע גם קצת ליהנות מהעבודה. אני מאמינה שהיא האדם המתאים ביותר לתפקיד". ענת פלוג לוין, אחותה של הנגידה הנכנסת, הוסיפה: "אנחנו שמחים ומאוד גאים היום, זה יום מאוד מרגש. בוודאי שחשבנו שהיא מתאימה לתפקיד הזה, אבל אני לא כלכלנית כדי לשפוט. הרי הכלכלן מספר אחד (סטנלי פישר) חשב שהיא מתאימה, ואם הוא חשב אז בוודאי שאני חושבת כמוהו".
בראיון שהעניקה לפני כחודש לעיתונאי סבר פלוצקר מ"ידיעות אחרונות" אמרה פלוג: "אני לא מבינה למה ראש הממשלה פסל אותי. מה הייתה הסיבה? זו חידה בעיניי". ונתניהו לא היה לבד. בשבוע שעבר בראיון לחדשות 2 נשאל שר האוצר לפיד על ההתנגדות של נתניהו לפלוג. "אף אחד לא ממש מתנגד", אמר לפיד. "הרי גם כל דבר שאני אגיד עכשיו זה סתם יעליב אותה לשווא. היא אישה מצוינת, הייתי איתה עכשיו בקרן המטבע העולמית, היא אדם ראוי, היא עושה עבודה טובה. היא לא תהיה נגידה. יש הרבה אנשים שלא יהיו נגיד".
ד"ר פלוג (58) עלתה לארץ כשהייתה בת שלוש מפולין. אביה, נוח פלוג ז"ל, עמד במשך שנים בראש ארגון הגג של ניצולי השואה. בראיון ל"ידיעות אחרונות" אמרה פלוג כי "ראש הממשלה הזמין אותי לשיחה בתחילת התהליך. דיברנו על נושאים כלכליים. התרשמתי שאין לו בעיה כלשהי עם העמדות המקצועיות שלי. אני לא מקבלת את הטענה שהוא פסל אותי בגלל מאמר או מחקר כזה או אחר." בהמשך הראיון היא לא פסלה את האפשרות שלא הייתה בין המועמדים מפני שהיא אישה. "אולי. פסילתי לתפקיד הנגידה העלתה אצלי את התהייה שמה יש כאן מניע מגדרי", היא אמרה.
"עד אז לא נתקלתי במה שמכונה 'תקרת זכוכית' בהתקדמותי המקצועית. תמיד ידעתי שנשים נושאות בנטל כבד יותר מגברים, בגלל כפל התפקידים כאם וכאשת קריירה, אבל האמנתי שיש בכוחן לשלב ולאזן בין המחויבויות. אצלי הדברים היו מאוד מאוזנים בזכות בן זוגי. רק בחודשיים האחרונים, כשנוכחתי בעוצמת ההתנגדות למינויי לנגידת הבנק, עלתה בי המחשבה שאולי פסילתי קשורה - גם - להיותי אישה."
מצטיינת בכלכלה
בשנת 1980 השלימה בהצטיינות את לימודי התואר השני בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים וחמש שנים מאוחר יותר השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. עוד לפני שקיבלה את תואר הד"ר היא הצטרפה לקרן המטבע הבינלאומית, שם עבדה ככלכלנית. בשנת 1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקות המחקר של בנק ישראל, בנושאי מקרו כלכלה ושוק העבודה - ביניהם שכר המינימום, קליטה העלייה והעוני.בשנים 1996-1994 לקחה הפסקה מבנק ישראל ועברה לעבוד ככלכלנית בבנק האינטר-אמריקני לפיתוח. ב-1997 היא שבה לבנק ישראל ומונתה לסגנית מנהל המחקר. ביוני 2001 היא קודמה למנהלת המחלקה ולחברה בהנהלת בנק ישראל.
במהלך עבודתה כיהנה פלוג בכמה ועדות ממשלתיות וציבוריות - בהן הוועדה להגברת התחרותיות, הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, הוועדה לתקציב הביטחון, הוועדה לאיתנות פיננסית של הביטוח הלאומי ועוד.
באפריל 2011 היא קודמה לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל. "בראש היעדים שלי בתפקיד אסייע לנגיד לעבור את תהליך קבלת ההחלטות במסגרת חוק בנק ישראל החדש", היא אמרה אז. ביולי השנה עם פרישתו של הנגיד סטנלי פישר והפארסה במינוי המחליף כיהנה פלוג כנגידת בנק ישראל בפועל. פישר, לפני פרישתו, המליץ כי היא תחליף אותו בתפקיד. פלוג נשואה ואם לשני ילדים.
הדו"חות שעצבנו את נתניהו
ההערכה להתנגדות של נתניהו למינוי פלוג נבעה מדו"חות שהנפיקה מחלקת המחקר שבראשה עמדה אז פלוג, שבאותה תקופה היו רוויים בביקורת על מדיניות משרד האוצר שבראשו עמד נתניהו. אותם דוחות פגעו בניסיונותיו של נתניהו לייחס את הישגיה החיוביים של כלכלת ישראל החל משנת 2004 למדיניותו כשר אוצר.
למשל, בדו"ח בנק ישראל לשנת 2004 שפורסם ב-2005, הראתה מחלקת המחקר בראשותה של פלוג כי כלכלת ישראל, שהייתה שקועה במיתון מאז שנת 2000, חזרה לצמוח בשנת 2004. נתניהו - שקידם כשר אוצר תכנית מקיפה של קיצוצים בתקציב, הפרטות והפחתות מס בשנת 2003 - ייחס את החזרה לצמיחה למדיניותו כשר.
מחלקת המחקר של בנק ישראל לא הסתפקה בכך, ואף ציינה בדו"ח כי גם הירידה בהיקף הגירעון של הממשלה אינה כולה בזכות הצעדים של שר האוצר דאז נתניהו. הדו"ח ייחס את הירידה בגירעון הן לקיצוצים בתקציב והן לגידול בצמיחה כתוצאה מהשיפור במצב הביטחוני ובהיקף הסחר העולמי. "כל אלה", ציינו כלכלני מחלקת המחקר, "אפשרו לעמוד ביעד הגירעון למרות ההפחתה המשמעותית של שיעורי המס".
ביולי 2007 פרסמה פלוג יחד עם חבר מחלקת המחקר דאז מישל סטרבצ'ינסקי, מחקר שבו טענו השניים כי שני שלישים מהצמיחה בישראל עד 2006 מוסברים על ידי התפתחויות חיצוניות למדיניות הממשלה, כמו היקף הסחר העולמי והמצב הביטחוני, ורק שליש ממנה מיוחס למדיניות המיסוי והתקציב.
סטרבצ'ינסקי אמר לאחרונה כי בשנות כהונתו של נתניהו כשר אוצר אכן הייתה מתיחות בין מחלקת המחקר ללשכת שר האוצר, סביב הפרסומים של בנק ישראל. "זו הייתה תקופה של קיצוצים ומחלקת המחקר הייתה הראשונה שחשפה את הגידול בעוני והראתה שמדיניות הממשלה הייתה אחראית לו. אני לא חושב שנתניהו הופתע מהנתונים אבל הפרסום בהחלט היה 'בומבה' בשבילו והגיעו טלפונים ממשרד האוצר וממשרד ראש הממשלה עם שאלות בנוגע לנתונים".
לפנייה לכתב/ת 
