הרגע בו הפך זכרו של הרב יוסף לקרקס / טור
איך שלא נהפוך את זה, נסכים או לא נסכים לדרכו, המר"ן הינו דמות פוליטית. את דקת הדומיה הזו אסור היה לקיים במגרש כדורגל
"דקת הדומיה לרב עובדיה יוסף עברה בשקט", נכתב באתר אחד. באתר שני טענו כי "דקת הדומיה הפכה ל-10 שניות של ביזיון". בפועל אלה היו 30 שניות, פלוס-מינוס, של לחץ אטומי, חשש אמיתי מהתפרצות יצרים, שנעצרו על ידי השופט לירן ליאני ברגע שהחלו צעקות מהיציעים.
עוד ב-ynet ספורט:
- עומרי כספי ניצח את גל מקל
- צפו: אוטובוס הפועל ת"א נרגם באבנים
- שערוריה בשחייה: דגל ישראל הועלם
- ניצחון דרמטי למכבי ת"א על מכבי חיפה
ייתכן וליאני מנע מהומה גדולה שהייתה מתלקחת אם היו נשלמות להן 60 השניות. אבל הוא לא מנע את הקרקס הפוליטי שנוצר על גבו וזכרו של הרב עובדיה יוסף. שימוש ציני וסרקסטי של בית"ר ירושלים בשמו של אחת הדמויות המשפיעות במדינה, על מנת לקבל עוד כמה נקודות זכות אצל האוהדים.
איך שלא נהפוך את זה, נסכים או לא נסכים לדרכו, המר"ן הינו דמות פוליטית. את דקת הדומיה הזו אסור היה לקיים במגרש כדורגל - מקום בו מעולם לא ביקר, מעולם לא הכיר בו ועצם מהותו, המשחק בשבת, היה בניגוד גמור לתורתו ואמונתו.
שלושה שבועות אחרי?
בנובמבר 2007, עת ערכה מכבי חיפה דקת דומיה לזכרו של יצחק רבין המנוח ביום ה-12 להירצחו, שרקו אוהדי בית"ר ירושלים בוז שהרעיד מדינה שלמה. הקבוצה אמנם ספגה עונש של שני משחקי רדיוס, הדיון הציבורי סביב המעשה והעונש הפכו לנושא השיחה המרכזי באותו שבוע, אך לא בכך זה הסתיים.
פעולה אחת, בלתי רשמית אך כזו שהוטעמה דה-פקטו, התרחשה מאז: לא נערכו יותר דקות דומיה לזכרו של יצחק רבין במגרשי הכדורגל. הובן
גם ארקדי גאידמק, הבעלים דאז של בית"ר, ניסה להגן על השורקים כשאמר: "זה היה חוסר אחריות לציין את זכרו של רבין. זה לא היה המקום המתאים: זה היה משחק כדורגל ולא הפגנה פוליטית". 6 שנים אחרי התנערות מדקת דומיה פוליטית, ערכה בית"ר ירושלים דקת דומיה פוליטית.
ואם כבר, מדוע עכשיו, שלושה שבועות אחרי? בית"ר אמנם לא שיחקה במגרשה הביתי, אך אם זה היה כל כך חשוב לה, מדוע לא ביקשה מהקבוצה המארחת לערוך דקת דומיה בשבת שאחרי מותו של הרב? ואולי במחזור לאחריו? לא. דווקא עכשיו, דווקא מול הפועל ת"א, אולי במטרה מכוונת ליצור מתח פוליטי שרק בזכות האיפוק של האוהדים בטדי והמשרוקית של לירן ליאני, לא יצא מכלל שליטה.
ואולי זו עוד פעולה שמטרתה להתקרב ולהתחנף לקהל הדתי-מסורתי של בית"ר. עוד פעולה בשרשרת ספינים וטיעונים של הקבוצה, שממשיכים ליצור מצב של כפייה דתית בספורט ומרחיקים את הציבור החילוני ממגרש הכדורגל, ואת השבת מהכדורגל עצמו?
אבל אל תענו על זה. כי זו סוגיה פוליטית. סוגיה פוליטית שיצרה דקת הדומיה לזכרו של הרב עובדיה יוסף. ספק אם היה כבוד המר"ן מקבל בשאט נפש שימוש נלוז וציני שכזה בשמו.
לפנייה לכתב/ת 
