השר ארדן: ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה
בראיון לאולפן ynet אמר השר להגנת העורף כי "מיגון מפני רעידת אדמה חשוב כמו כריות אוויר ברכב". אך למרות ההערכות על 7,000 הרוגים ונזק רב ברעידה חזקה, בדיקת ynet מגלה כי מחצית מהמסקנות מתרגיל פיקוד העורף לפני כשנה טרם יושמו
תרחיש שגובש בוועדת ההיגוי הבין משרדית לרעידות אדמה מציג תסריט שבמסגרתו יהיו בישראל 28,600 בניינים הרוסים או עם נזק כבד, 290 אלף בניינים עם נזק קל עד בינוני, 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים בינוני עד קשה, 9,500 לכודים, ו-170 אלף חסרי קורת גג, במקרה של רעידת אדמה חזקה בשיעור של 7 בסולם ריכטר בסמיכות לשבר הסורי-אפריקני. ואם זה לא מרתיע אתכם, מבדיקת ynet עולה כי שנה אחרי תרגיל "מפנה 6" של פיקוד העורף, לא יושמו לפחות מחצית מהמסקנות. השר להגנת העורף גלעד ארדן הודה: "בהחלט במקומות המסוכנים ובעלי הסיכונים המדינה עדיין לא סיפקה מענה מיטבי".
בשבוע שעבר התרחשו כמה רעידות אדמה בצפון ישראל והנושא עלה שוב לכותרות, ודומה כי תמונת המצב מטרידה. במסקנות התרגיל מאוקטובר 2012 נרשמו פערים מדאיגים בין הקיים לבין הרצוי. בין היתר, נכתב כי יש צורך דחוף במערכת הרתעה לרעידת אדמה וצונאמי, משום ש"האסון עלול להפוך לקטסטרופה ללא מערכת התרעה". כמו כן, הועלה נושא מיגון הדיור והאוכלוסייה, שהוגדר כ"פתרון אידיאלי בראייה מרחיקת לכת", עמידות מתקנים חיוניים לצורך רציפות תפקודית ושיתוף פעולה בינלאומי לקבלת סיוע באסון טבע גדול.
"המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולעודד קבלנים לתוכניות למיגון, ומצד שני לא מן הנמנע שייקבע יעד שבו האזרחים יצטרכו לבחור בין אופציות למיגון. מיגון מפני רעידת אדמה לא פחות חשוב מכריות אוויר ברכב", אמר השר ארדן בראיון לאולפן ynet.
ומה קורה בפועל? במשרד העורף בוחנים תוכנית מתאר ארצית חלופית לתמ"א 38 המקרטעת, שתכלול פריסת סנסורים שיוכלו להתריע על רעידה. עלות הפרויקט כ-15 מיליון שקל והוא עדיין מוגדר "בפיתוח", עד להשלמת הפריסה בבקעת הירדן. בפיקוד העורף מחכים לסיום הפריסה כדי לחבר את הבקעה למערכת. למרות הזמן שחלף, לא ידע השר להגנת העורף לענות על השאלה היכן עומדת התוכנית. אתמול שאלה על העניין ח"כ קארין אלהרר את השר ארדן, אך הוא לא ידע על מה מדובר.
השר להגנת העורף התייחס באולפן ynet גם לסוגיה הבוערת ואמר כי המספרים שהוצגו נקבעו לפני שנים על ידי מומחים. הוא ציין כי לא ניתן יהיה לתת מענה מיידי למי שייפגעו ברעידת אדמה, ולכן יש צורך בהיערכות מסוג אחר. "לוקח יותר מיממה או שתי יממות עד שמגיעים לפינוי נפגעים", אמר ארדן. "את כוח החילוץ צריך לבנות ברמה המקומית, כמו משמר אזרחי, כי לא ניתן יהיה להגיע בעת ובעונה אחת לכל המקומות שבהם ייפגעו אנשים. שום מדינה בעולם לא יכולה להיות במצב של מוכנות מלאה, זו עלות של מאות מיליונים. אנחנו צריכים לתת מענה, התהליך הזה קורה יותר טוב מבעבר".
לגבי העיכוב בהתקנת הסנסורים אמר ארדן כי לא מדובר בפתרון פלא: "הסנסורים מלמדים אותנו על מה שקורה בפועל או בדיעבד. הם לא יודעים לצפות מתי תתרחש רעידת אדמה. צוות בראשותי מנסה לבדוק איך לצמצם פערים".
בפיקוד העורף מודים כי העבודה בעניין נמשכת במגבלות של תקציב, ומגדירים את רמת המוכנות סבירה. "תרחיש הייחוס המרכזי שאליו אנו נערכים הוא מלחמתי והשני הוא אסון טבע", אומר קצין בפיקוד העורף. "שניהם חיים תחת אילוץ תקציבי ואף במתח ביניהם. לדוגמה, מיגון מירי טילים למפעל חומרים מסוכנים הסמוך לאוכלוסייה זה לא אותו מיגון לאותו מפעל מרעידות אדמה".
לדבריו, הפעולות שכן הובלו בפיקוד העורף בהובלת האלוף אייל אייזנברג בנושא רעידות אדמה, כללו השלמת נפה סדירה (היקף מקביל לחטיבה) עם אלפי לוחמי חילוץ והצלה, שיכולים לפעול כמערך בכל זירה "תוך 30 דקות". בנוסף, מתאמנות יחידות החילוץ וההצלה כיחידת עילית עם תוספת יכולת הטסת כלים מהירה לכל נקודה בארץ שבה יתרחש אסון, הסברה לאזרח על מנת שידע כיצד להגיב לרעידת אדמה ושיפור יכולת קליטת הסיוע הבין-לאומי, שתתבטא בתרגיל שיתקיים בחודש הבא בנמל אשדוד ובנתב"ג.
על אף המגבלות, מגלה הקצין הבכיר, פותחו יכולות חדשות על ידי פיקוד העורף בכל הקשור לרעידת אדמה המונית: איסוף מודיעין מעל אזור מוכה אסון על ידי מל"טים של חיל האוויר, סייר במטוס קטן או מסוקי משטרה, ותוכנית "אופציות", שדומה לתרחישים שנקבעו מראש לכל פיגוע לאומני, בכל נקודה בגזרות הלחימה. התוכניות קובעות היכן יפעל כל כוח ואיך, כולל בתת-תרחיש שחודד לאחרונה – גלי צונאמי מהכנרת לעבר יישובים וכבישים סביב הימה.
"יש לנו כיום פקודה מבצעית ברמה המטכ"לית לקבלת לוחמים בהיקפים נרחבים, כולל מגדודים שבתעסוקות, ובלוחות זמן קצרים, לטובת פיקוד העורף באסון גדול", הסביר הקצין, שסירב לנקוב במספר, אך לפי ההערכות מדובר בגדודים שלמים שיוסטו ממשימותיהם לאזור מוכה אסון. "זהו אירוע לאומי וצה"ל יפעיל את זרועותיו ומלוא עוצמתו מקצה לקצה, כולל חיל הים והאוויר".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
