נשות הכותל דורשות: שותפות בניהול הרחבה השוויונית

"נשות הכותל" דורשות שותפות בניהול הרחבה השוויונית שעתידה לקום בכותל המערבי וכן תקציבי מדינה שווים בהיקפם לאלה של הרחבה הקיימת, זאת כתנאי לפשרה אפשרית מצדן, שבמסגרתה יוותרו על דרישתן להתפלל כמנהגן בעזרת הנשים.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

• הקרע החרדי מעמיק: הליטאים נגד הליטאים
  

בפגישה עם מזכיר הממשלה, אביחי מנדנבליט, ראש הוועדה שמונתה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשאת ולתת עם "נשות הכותל", דרשו עוד חברות הנהלת הארגון כי עד להקמת האתר המתוכנן,  שייקרא "עזרת ישראל", הן יורשו לקיים את התפילה המסורתית החודשית ברחבה הקיימת – כולל קריאה בספר תורה, הנאסרת עליהן כיום. 

עוד ברשימת ברשימת התנאים המקדימים של נשות הכותל: האתר השוויוני, "עזרת ישראל", יהיה פתוח ללא הפסקה, יוכל להכיל לפחות 500 איש, יהיה במגע פיזי עם הכותל עצמו וגובהו יהיה כשל הרחבה הקיימת. לשתיהן תהיה גם כניסה אחת בחינם, וללא צורך בתיאום מראש.

על פי דרישת הנשים, בגוף המנהל את האתר יהיו חברים "בעלי עניין והשכלה רלוונטית המעוניינים בקיום אתר תפילה פלורליסטי", כולל 50% נשים ושליש מעמותת "נשות הכותל". אותו גוף ינהל גם הרחבה העליונה באתר הקיים כך שיהיה "ממלכתי ופתוח לכל". סמכות רב הכותל והקרן למורשת הכותל יוגבל, איפוא, לרחבת התפילה המופרדת בלבד. "לא יהיו מגבלות ברחבה העליונה של הכותל המערבי על קיום אירועים מעורבים".

חלק מהחברות פרשו

יו"ר נשות הכותל, ענת הופמן, סיפרה כי להחלטה הדרמטית של הארגון לזנוח את דרך המאבק של 25 השנים האחרונות,

ולהיכנס למשא ומתן שסופו בפשרה, קדמו דיונים קשים בהנהלה, והדבר אף הביא לפרישת חלק מהחברות, שלא הסכימו לוותר על הדרישה להתפלל כמנהגן בעזרת הנשים הקיימת.

עם זאת, אמרה הופמן כי לדעתה האומץ והתעוזה הנדרשים לשינוי כיוון זה ולשותפות בתהליך שאותו מובילה הממשלה, גדולים לא פחות מזה שנדרש מהן רבע מאה, כאשר דרשו לממש את זכותן לחופש דת גם במחיר של רדיפות ומעצרים.

"התנאים שאנחנו מציבות הם בבחינת מהפכה עבור כל העם היהודי. רק אם הבנייה תושלם ברוח זו, ותכלול את כל דרישותינו, היא תהווה פריצת דרך במאבק לשוויון בתפילה בכותל, ונסכים להתפלל שם", אמרה הופמן.

לדברי הופמן, אמנם חלק מהחברות סירבו להשתתף במשא ומתן, אבל העובדה שרוב נשות הארגון, הגיעו מאוחדות כמעט עד לקו הגמר – אורתודוכסיות, קונסרבטיביות, רפורמיות ולא מזוהות – היא בעיניה בגדר "נס". "אנחנו ארגון חזק מספיק כדי לדרוש מכל העולם להשתנות - וגם אנחנו נהיה מוכנות להשתנות", סיכמה הופמן.

בשם האתר השוויוני תיכלל המילה "כותל"

"המדינה, באמצעות משרד החינוך, משרד התיירות וגופים רלוונטיים נוספים, תפנה לעזרת כלל ישראל מבקרים מחו"ל, סיורי בתי ספר, סיורים של חיילי צה"ל, טקסים רשמיים וכיוצא בזה. ביקורים ממלכתיים מחו"ל, בהם מתקיים ביקור באגן הקדוש, יכללו ביקור ב'עזרת כלל ישראל'", דרשו עוד נשות הכותל כחלק מהתנאים המקדימים להסכם הפשרה.

"נשות הכותל" דורשות כי יחס המדינה לאתר החדש יהיה שוויוני בכל התייחסות רשמית, ובשמו תיכלל המילה "כותל". עוד דורש הארגון כי "המדינה תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להפוך את 'עזרת כלל-ישראל' לאתר מוכר וידוע, ולהפוך את התפילה שם לחוויה מכובדת ולנורמה מקובלת ורצויה".

בנוסף, ביקש ארגון הנשים כי "תותר כניסתן של כיסאות נכים ממונעים בשבת וחג; באתר הכותל המערבי בכללותו יקבע שלט אודות שחרור הכותל על ידי הצנחנים; ועדת מנדלבליט תיקח על עצמה לטפל בפעילות של רב הכותל ומנהיגים חרדים המארגנים הפגנות כנגד נשות הכותל ולמנוע אותה וזאת החל מרגע זה".

כשלושה חודשים לאחר הפסיקה התקדימית

לפני שלושה שבועות, פרסם ynet לראשונה את החלטת הנהלת "נשות הכותל" להסכים לפשרה. על פי ההסכם המסתמן, עזרות הנשים והגברים המוכרות כיום יהיו היחידות שבהן יישמרו "מנהג המקום" (בפרשנות השמרנית שלו) וההפרדה בין המינים.

לעומת זאת, ברחבה העליונה ייערכו טקסים ממלכתיים (כמו השבעת חיילי צה"ל וקבלת פנים של הסוכנות היהודית לעולים חדשים) במתכונת מעורבת, וב"קשת רובינזון" (המשכו של הכותל המערבי לכיוון דרום) - תוכשר רחבה לתפילה שוויונית.

מדובר בפעם הראשונה ב-25 שנות פעילות "נשות הכותל" שבה הן מביעות הסכמה עקרונית לוויתור על תפילה ברחבה המרכזית, בתמורה לשוויון מלא באתר חלופי – זאת חודשים ספורים בלבד לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפסיקה תקדימית, כי הן דווקא רשאיות לקיים את כל מנהגיהן בעזרת הנשים הקיימת.

גורם שהשפיע רבות על ההחלטה, הוא לחץ כבד שהפעילו בשבועות האחרונים הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים בארצות הברית על נציגיהם בארץ - לקבלת הפשרה, זאת בעקבות הבנות שהושגו בינם לבין יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי – שליח נוסף של ראש הממשלה לטיפול במשבר.

גם הקמת "עזרת ישראל", שאותה יזם השר נפתלי בנט, תרמה לא מעט למהלך. בבסיס פסיקת בית המשפט המחוזי שהתירה ל"נשות הכותל" להתפלל כמנהגן ברחבה המרכזית, עמדה קביעת השופט, משה סובל, כי המדינה לא העמידה לרשותן אתר חלופי ראוי לתפילה. כעת, משהוקמה כזו, חששו בארגון כי בג"צ יהפוך את החלטת המחוזי – סיבה נוספת לחתור לפשרה.