הריבית הראשונה של פלוג: נשארת על 1%
החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית בגובהה הנוכחי משקפת את מדיניות בנק ישראל, שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד שקבעה הממשלה מחד, ומצד שני לתמוך בצמיחה. הערכה: אם לא יחול שינוי משמעותי במצב המשק, צפוי הבנק להשאיר את הריבית ללא שינוי במשך חודשים ארוכים
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') כצפוי להשאיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי, ברמה של 1%. זאת לאחר שבסוף החודש שעבר הפחיתה הוועדה את הריבית ב-0.25%. זוהי החלטת הריבית הראשונה המתקבלת בבנק לאחר מינויה של ד"ר קרנית פלוג לתפקיד הנגידה.
החלטת הריבית הקודמת התקבלה תוך חילוקי דעות בין חברי הוועדה, והוכרעה בסופו של דבר על חודו של קול אחד בהצבעה. מאז חודש אוקטובר 2011 הפחית בנק ישראל את הריבית במשק 9 פעמים, בשיעור מצטבר של 2.25%.
ההחלטה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי משקפת את מדיניות בנק ישראל, שנועדה מצד אחד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%), ומצד שני לתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. המשך הפחתת הריבית היה משפיע על שני יעדים עיקריים אלה בכיוונים מנוגדים: מצד אחד הוא היה מעודד את היצוא ואת הפעילות הכלכלית במשק, אולם במקביל הוא היה עלול לגרום גם להתגברות האינפלציה.
השארת הריבית ללא שינוי נובעת גם מהחשש של חברי הוועדה המוניטרית מההשפעה השלילית של ריבית נמוכה על מחירי הדירות. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית הפריים, מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.
יחד עם זאת, אי הפחתת הריבית תומכת לכאורה בחיזוק השקל, שפוגע ביצואנים. זאת בשל העובדה שהפחתת הריבית הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים ומקטינה לכן את הביקושים למטבע המקומי. אולם כבר בדיון הריבית הקודם ציינו כמה מחברי הוועדה כי ההשפעה של הריבית שקובע בנק ישראל על שער החליפין של השקל נמוכה כעת מזו שהייתה לה בעבר.
ההערכה כעת היא שאם לא יחול שינוי משמעותי במצב המשק, צפוי בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי במשך חודשים ארוכים. רמתה הנוכחית של ריבית בנק ישראל גבוהה אומנם ב-0.5% מנקודת השפל שאליה ירדה הריבית בחודש אפריל 2009. אולם אז היה המשק בשיאו של המשבר הכלכלי הגלובלי, וכיום הוא רחוק מאותה מציאות עגומה מרחק רב.
תגובות
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר בתגובה: "הירידה החדה בייצוא, לצד הפעילות הכלכלית המתונה בזירה המקומית תומכים בשמירת שער ריבית השקל ברמת ה-1%, אולם בנק ישראל נדרש לעשות יותר לעידוד הייצוא והפעילות המקומית. נדרש עוד זמן עד שמהלך הפחתות הריבית האחרון שביצע בנק ישראל בחודשים האחרונים יבוא לידי מיצוי, דבר התומך בעמדת ההמתנה ואי השינוי".
רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב: "מדיניות הפחתת הריבית הגיעה לידי מיצוי; צפויה עלייה באבטלה. המדיניות המוניטרית לא מספיקה כדי להתמודד עם אתגרי המשק; על המדינה לתמוך בעסקים הקטנים ובעצמאים כדי למנוע גידול באבטלה".
יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון: "ההחלטה נכונה ומתבקשת שכן הפחתת ריבית שנייה ברצף הייתה מקטינה את גמישות הפעולה העתידית של בנק ישראל ומייצרת תחושה לא רצויה של פאניקה לא ברורה אשר אינה נתמכת בנתונים הכלכליים".
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי: "אנחנו מאמינים שהסיכוי לשינוי בריבית הוא עדיין כלפי מטה, והמדדים הצפויים בחודשים הקרובים להערכתנו רק יתמכו בכך".