גם ספרד משחררת אסירים עם "דם על הידיים"
הם רצחו מאות בפעולות טרור ועכשיו חלקם יוצא לחופשי. ספרד, כמו ישראל, משחררת מהכלא אסירים - מהמחתרת הבאסקית - והציבור מתקשה לעכל את הגזירה: "הם רצחו את אבא שלי כשהייתי רק בת 15. עכשיו אנחנו צריכים לראות כיצד הרוצחים האלה משתחררים עם חיוך". בין כלא עופר למדריד
אלפים הפגינו מול כלא עופר, אך הם לא היו היחידים שמחו על שחרור אסירים עם "דם על הידיים": "הם רצחו את אבא שלי כשהייתי בת 15 בלבד. עכשיו אנחנו צריכים לראות כיצד הרוצחים האלה יוצאים לחופשי, מחייכים. אני לא רוצה נקמה, אבל אני גם לא רוצה שהם ייהנו ממה שהם גנבו מאיתנו". הציטוט הזה לא שייך לישראלית ששכלה את אביה ומוחה על השחרור הקרוב של 26 אסירים פלסטינים. הוא שייך למאיטה אראלוס מספרד.
שוחררה מחבלת שנידונה ל-3,828 שנות מאסר
עוד חדשות בעולם :
מגפת פוליו בסוריה: "22 ילדים משותקים"
מצרים: התחפש לאישה כדי לרגל אחר הצבא
סין: 'התאונה בעיר האסורה - פיגוע התאבדות'
שופט בטקסס: הגבלות על הפלות אינן חוקיות
אראלוס הפגינה שלשום (יום א') במדריד ביחד עם אלפי בני אדם במחאה על שחרורם מהכלא של חברים במחתרת הבאסקית אט"א (ETA) שהורשעו בביצוע פעולות טרור שגבו את חייהם של עשרות בני אדם. שחרורם של האסירים הבאסקים התאפשר בעקבות פסיקה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג שחייבה את ממשלת ספרד לשחרר את האסירים באופן מיידי.
אלפונסו סאנצ'ז, בן 47, גם השתתף בהפגנת הענק בבירה הספרדית. בשנת 1985 הוא נפצע בפיגוע טרור שביצעה אט"א. "כל מה שאני רוצה זה שיאכפו את החוק ויכבדו אותו ושנכבד את זכרם וכבודם של הקורבנות", הוא אמר בראיון לסוכנות הידיעות AP. מפגין אחר סיפר: "הייתי קורבן של טרור ומוות של קרוב משפחתי. אני כאן כדי למחות נגד הפוליטיקאים ספאטרו (ראש הממשלה הקודם) ורובאלבה (שר הפנים לשעבר), הבוגדים הגדולים ביותר בתולדות ספרד".
ביה"ד האירופי לזכויות אדם נגד הממשלה במדריד
במקרה של שחרור האסירים הבאסקים, ממשלת ספרד כיבדה את החוק וצייתה להוראת בית הדין בשטרסבורג. אלא שקודם לכן היא לא עשתה זאת ונאלצה לשמוע את בית הדין נוזף בה על כך. מי שיחפש הסבר פשוט לדילמת האסירים הבאסקים ימצא אותו בסיפורה של אינס דל ריו פראדה.
פראדה בת ה-55 נידונה בשנת 1987 ל-3,828 שנות מאסר בגין מעורבותה ב-23 מקרי רצח ופיגועי תופת שבהם נרצחו 24 בני אדם. שנתיים לאחר מכן, ב-1989, היא החלה לרצות את עונש המאסר שנגזר עליה. על פי החוק בספרד, עונש המאסר המקסימלי הוא 30 שנה וכשפראדה ערערה על העונש וביקשה לקצר אותו, בתי המשפט במדינה "התחכמו" והחליטו בשנת 2006 שקיצור העונש יהיה לסך תקופת המאסר שנגזרה עליה (3,828 שנים) ולא לתקופת המאסר המקסימלית שנקבעה בחוק.
נידונה ל-3,828 שנות מאסר. אינס דל ריו פראדה
בכך סגרו בתי המשפט בפני פראדה את האפשרות להשתחרר בשנת 2008 עבור התנהגות טובה וקבעו שהיא תרצה את עונש המאסר המקסימלי - 30 שנה. אלא שבית הדין האירופי לזכויות אדם חשב שהרשויות הספרדיות הפרו את זכויותיה של האסירה הבאסקית והורה לשחרר אותה מהכלא.
זעקת הימין בישראל ובספרד
בישראל, המתנגדים הגדולים לעסקת שחרור האסירים הפלסטינים נמצאים ברובם בקשת הימנית של המפה הפוליטית. יו"ר מפלגת "הבית היהודי" נפתלי בנט היה זה שהוביל את זעקת הימין, ובמפלגתו טענו כי "שחרור המחבלים בתמורה לזכות המפוקפקת של ציפי לבני להיפגש עם עריקאת חמור ביותר". אולם, למעט הזכות להשמיע את מחאתם, מפלגות וארגוני הימין לא יכלו לעשות דבר שיעצור החלטה שהתקבלה ברוב קולות בממשלה.
גם בימין בספרד התקשו לקבל את רוע הגזירה שהגיעה משטרסבורג ומחו בקול על שחרורם מהכלא של חברי המחתרת הבאסקית אף שהורשעו ברצח ובפעולות טרור. ראש הממשלה מריאנו ראחוי, מנהיג המפלגה העממית (PP) השמרנית, היה ה"שופר" של מחנה המתנגדים. "אני בכלל לא אוהב את הפסיקה הזו. אני חושב שהיא לא הוגנת ושגויה", אמר ראחוי, שטען שפסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם היא התוצאה הגרועה ביותר שהתקבלה משום שהמשמעות שלה היא שבסביבות 100 אסירים אחרים נוספים, בהם טרוריסטים מורשעים, אנסים ורוצחים שנמצאים באותו מצב של פראדה, ייצאו בקרוב לחופשי.
"הפסיקה משפילה את הקורבנות", אמר אסטבן גונזלס פונס, חבר בכיר במפלגת PP שמכהן בתפקיד חבר פרלמנט. גם פונס היה בין המשתתפים בהפגנת הענק במדריד נגד שחרור האסירים הבאסקים. "אנחנו מקווים שאירופה תראה עד כמה הפסיקה הזו פוגעת בספרד", הוא אמר.
600 חברי ETA כלואים בספרד
בבתי הסוהר בספרד יושבים כיום כ-600 אסירים מהמחתרת הבאסקית. 61 מהם קיבלו שחרור מוקדם, אולם השינוי שנעשה בחוק ב-2006 הותיר אותם מאחורי סורג ובריח וכעת נראה שעניינם יעלה מחדש לדיון בבתי המשפט והם עשויים להשתחרר מהכלא בדומה לפראדה.
נפתלי בנט והבית היהודי ביקשו למנוע בחוק שחרור מחבלים, אך הצעתם נפלה בוועדת השרים לענייני חקיקה ברוב של שמונה מול חמישה.
"תודה על המחווה, אבל למה בלילה?"
האסיר הוותיק ברשימה הוא עיסא עבד רבו, שהורשע ברצח רויטל סרי ורון לוי ליד מנזר כרמיזן מדרום לירושלים, באוקטובר 1984. אסירים ותיקים אחרים ברשימה הם מוסטפה וזיאד גנימאת, שהורשעו ב-1985 ברצח מאיר בן יאיר ומיכל כהן, ביער משואה בעמק האלה, ליד בית שמש.
בקרב הפלסטינים מברכים אמנם על המחווה הישראלית ושחרור האסירים, שמספרם הסופי יעמוד על 104, אולם מותחים ביקורת על הדרך שבה הכול נעשה.
כשהצד המשחרר לא רוצה לראות "תמונת ניצחון"
התשובה לשאלות נמצאת בירושלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו לא רוצים שהעולם יראה תמונות של אסירים חוגגים באוטובוסים שלוקחים אותם מבתי הסוהר הישראליים והם לא רוצים שהעולם יראה תמונות של אלפי פלסטינים חוגגים בקבלת הפנים שתיערך לאסירים במוקטעה ברמאללה בנוכחות ההנהגה הפלסטינית והנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן).
גם בספרד לא רוצים לראות "תמונות ניצחון" של האסירים הבאסקים שיוצאים לחופשי. רבים ממשתתפי הפגנת הענק קראו למפלגת השלטון בהנהגת ראש הממשלה ראחוי להתעלם מפסיקת בית הדין האירופי ו"להשאיר את המחבלים בכלא". אלא שהרכבת כבר יצאה מן התחנה והמפגינים ותומכיהם מן הימין ייאלצו לבלוע את הגלולה המרה.
המחתרת הבאסקית, שקוראת לכינון מולדת באסקית בשטחים משני צדי הגבול בין ספרד לצרפת, נחלשה רבות בשנים האחרונות בשל פעילויות זרועות הביטחון בשתי המדינות. שיתופי הפעולה בין הרשויות בפריז ובמדריד הביאו למאות מעצרים, שפגעו קשות בהנהגה ובארגון של אט"א. כמו כן, נתפסו מצבורי נשק רבים.
באוקטובר 2011 הודיעה המחתרת הבאסקית על הפסקת פעילותה החמושה, שנמשכה ארבעה עשורים והביאה למותם של יותר מ-800 בני אדם. בהודעתו קרא הארגון לממשלות ספרד וצרפת לפתוח ב"תהליך הידברות ישיר". אט"א השתמשה בעבר ב"הפסקות אש קבועות", כביכול, כהזדמנות להתארגן ולהתחמש מחדש. ההבדל הפעם הוא הזניחה, לפחות לכאורה, של כלל הפעילות החמושה.
באסקים רבים היו רוצים לראות את "מפלגת העם" השלטת של ראש הממשלה ראחוי מציעה לאט"א גזר, אולם היא מסרבת לעשות כן ותומכת במדיניות של "ניצחון או כלום" ודורשת מהמחתרת הבאסקית להודות בתבוסתה. "או שיפרקו את עצמם, ימסרו את כלי הנשק שלהם, יתנצלו ויכירו בנזק שגרמו או ששלטון החוק יפרק אותם ויותיר אותם כארגון לא פעיל עם ראשי תיבות בלבד", אמר שר הפנים הספרדי פרננדס דיאז.