בצאת הכוכבים / עונת ה-NBA נפתחת

עונת ה-NBA תיפתח הלילה כשכבר ערב המשחקים הראשון יספק מספר מפגשים מרתקים כמו הדרבי של לוס אנג'לס והקרב בין האלופה, מיאמי היט למי שרבים רואים כאחת מהקבוצות המסוגלות לסכן אותה, שיקאגו. רגע לפני שזה מתחיל, יאיר קטן ואורן רוזנשטיין התווכחו ביניהם על כמה נושאים מרכזיים בליגה הטובה בעולם.

קווין דוראנט וראסל ווסטברוק יכולים לקחת את אוקלהומה סיטי לאליפות?

רוזנשטיין: אני לא חושב שהצמד דוראנט-ווסטברוק מספיק טוב כדי לקחת קבוצה לאליפות. הם יגיעו גבוה כמובן, כמו כל שנה, אבל קבלת ההחלטות של ווסטברוק לא מתאימה עבור כינור שני בקבוצה אלופה, למרות שהוא שחקן מיוחד ואתלט מדהים. אוקלהומה לא עשתה בקיץ משהו יוצא דופן, ולכן לא יקרה לה בחורף משהו יוצא דופן.

קווין דוראנט, אוקלהומה(צילום: AP)

קטן: הכי קל לומר שמאז עזיבתו של ג'יימס הארדן, תקרת הזכוכית השקופה הפכה לברורה עבור הת'אנדר, והיא לא תוכל

לפרוץ דרכה. אבל צריך לזכור עד כמה שני הסופרסטארים צעירים, ושהם מגיעים אחרי עוד שנה בה צברו ניסיון. החיזוק היה הימור - ראיין גומז שחוזר מגרמניה, סטיבן אדאמס שנבחר גבוה בדראפט. אבל בעונת שיא, ווסטברוק ודוראנט יכולים

לעשות את זה לבדם.

האם הספרס שוב יכבשו את המערב?

רוזנשטיין: אני עומד לסטות ממנהג של שנים רבות! עד היום לעגתי לכל אלה שטענו כי הספרס זקנים מדי. סמכתי על יכולתו של פופוביץ' לייצר עוד ועוד שחקני רוטציה שישלימו את הכוכבים וייתנו להם מנוחה. אבל השנה נדמה שיש יותר כוחות חזקים בליגה, עוד קבוצות שעשו מהפכה ושיכולות לחלום על אליפות, בעוד שהספרס עשו רק שינויים קוסמטיים. הם הביאו קצת רכש וחיזקו כמה נקודות. זה יספיק לקבוצת פלייאוף חזקה, אבל לא כדי להיות הקבוצה השנייה בטיבה בליגה.

קטן: אם אתה כבר משנה את דעתך, מי אני שלא אלך נגדך. העונה שעברה שברה אותי סופית. אני לא מסוגל להספיד יותר את הספרס, כשהם כל שנה צוחקים לי בפרצוף. מאנו ג'ינובילי לא יכול להיות חלש יותר, טוני פארקר בשיאו, טים דאנקן לא יכול לישון אחרי שהפסיד את האליפות, וללגיון הזרים הצטרף מרקו בלינלי שישפר את הקו האחורי. במקום להיות מופתע, אצטרף לרכבת. הספרס יכולים לקחת את הפסגה במערב בלי למצמץ.

עומרי כספי ודווייט הווארד מול טוני פארקר(צילום: AP)

מי יהיה ה־‭?MVP‬

רוזנשטיין: ב-NBA תמיד יעדיפו לתת את התואר למי שעדיין לא זכה בו. לכן, סיכוייו של לברון ג'יימס - שכנראה יחזיק

בסטטיסטיקות הטובות בליגה - לזכות שוב בתואר, פחותים מאלה של כל שחקן אחר שיבריק. ומי יבריק השנה? בבקשה אל תאשימו אותי בפטריוטיות יתר, אבל אם אני חייב להמר אז זה יהיה ג'יימס הארדן. גם ככה הוא לא ניתן לעצירה, אז עכשיו, כשיש לידו סנטר שזוכה לתשומת לב ועוד קצת קלעים, יהיה עוד יותר קשה לשמור עליו. מי עוד מועמד? דרק רוז. כי גם סיפורי קאמבק הירואיים זה דבר שאמריקה אוהבת.

קטן: רוזנשטיין, נפסלת מיד כשפתחת עם "ב-NBA תמיד יעדיפו‭."‬ אני שונא הכללות, וזה נכון לכל דבר בחיים. ההבדל ביכולת של לברון מאז ששבר את נאחס האליפות קשור אך ורק לכך שהוא נינוח יותר, כבר לא לחוץ. השנה זה יתבטא בצורה רצינית יותר, כשלברון ישחק בלי משקולות בעונה סדירה מטורפת - וייקח בקלילות את התואר.

מרגיש משוחרר מאז זכה באליפות. לברון ג'יימס(צילום: AFP)

מי תהיה האכזבה?

רוזנשטיין: יש כמה מועמדות. מדברים על קליבלנד כקבוצה שתשתפר, אבל היא תהיה עדיין פלופ. הקליפרס לא התחזקו מספיק, ומקבוצה שבעונה שעברה נדמה היה שתוכל להתמודד על אליפות, העונה הם כבר נראים כמו קבוצת דרג שני בלבד. דאלאס אופטימית, אבל תגלה שאין לכך סיבה. אטלנטה כבר לא תהיה קבוצת צמרת, יוטה תדרוך במקום, מילווקי החליפה את כל הסגל אבל לא תגיע לכלום, ופילדלפיה תהיה הקבוצה הגרועה בהיסטוריה (פיניקס תיתן מאבק),‬ אבל נדמה שזו מטרתה. אז זו אכזבה או לא?

קטן: אני חולה על אנשים שנשאלים שאלה ונותנים תשובה מרובת אפשרויות. בחייך, רוזנשטיין, קצת החלטיות. אחרי שהגיעה בעונה שעברה לגמר המערב, ממפיס תתפרק לרסיססים העונה. המאמן המצוין ליונל הולינס עזב, והחוסן ההגנתי שהנחיל לשחקנים לא יחזיק מעמד. זאק רנדולף ומארק גאסול זה כוח אדיר מתחת לסל, אבל מייק קונלי לא יכול להיות סופרסטאר מהקו האחורי מהרמה הראשונה בליגה. וכשההגנה תתמוסס, הם יהיו נואשים לשחקנים שמסוגלים לייצר נקודות.

קיירי ארווינג. רוזנשטיין סבור שקליבלנד תהיה פלופ(צילום: AP)

ומי תהיה ההפתעה?

רוזנשטיין: כדי לענות על ההגדרה הזאת צריך להיות קבוצה איומה שהופכת לסבירה, בינונית שהופכת למצוינת או טובה שלוקחת אליפות. כנציג מעמד הפועלים אתמקד בקטגוריה ‭.'א‬ לאחר שנים אינספור, יש סיכוי טוב שוושינגטון לא תגעיל את צופיה ויכול להיות שהיא הקבוצה שתגדיל בצורה המשמעותית ביותר את מספר הניצחונות העונתי שלה. זאת, כמובן, חוץ מברוקלין, אבל אצלה זה לא יפתיע איש. גם סקרמנטו עשויה סוף סוף לשחק כדורסל חינני, אבל אני הולך על ניו אורלינס כמפתיעת העונה: צפו הגנבה.

קטן: הנה משהו שלא מפתיע - רוזנשטיין לא עונה ישירות לאף שאלה. המערב חזק כהרגלו, אבל הפעם גולדן סטייט יכולה ללכת עד לגמר מול מיאמי - ואני לא מהסס בנוגע לזה. קחו את הפלייאוף המדהים שהיא נתנה בעונה שעברה, ותוסיפו לכך דייויד לי כשיר ואת ההחתמה המבריקה של אנדרה איגודאלה. הווריורס בדרך להיות אחת הקבוצות הטובות בליגה, וזה יכול לקרות כבר השנה.

קליי תומפסון. קטן חושב שגולדן סטייט יכולה לעלות לגמר(צילום: AFP)

מהי ההעברה המשמעותית של הקיץ?

קטן: אוף, מפתה להגיד דווייט האוורד, אבל מתחשק לי להתלהב מניו אורלינס. הם שינו את השם לפליקנס, ואני לא מאמין שאני משתמש במשפט הזה, אבל השקנאים תפסו כמה דגים יפים. הקבוצה חסרת התועלת הפכה במחי שני טריידים למצוינת, כשצירפה את ג'רו הולידיי הנפלא מפילדלפיה ואת טייריק אוואנס השרוט והמוכשר מסקרמנטו. יחד עם אנתוני דייויס ואריק גורדון, פתאום יש שם קבוצה. וזה משמעותי יותר מאשר המעוף של סופרמן לטקסס.

רוזנשטיין: חוסר היכולת שלך לייצר רצף לוגי פשוט מרהיב. הרי כתבת קודם שההחתמה של איגודאלה יכולה להביא את גולדן סטייט לגמר. אז זו לא ההעברה הכי משמעותית של הקיץ? זה בדיוק מה שיבדיל בין קבוצה צעירה ונאיבית לרוצחים מסוכנים. טוב. די עם הביזאר עכשיו: המעבר של כל אנשי בוסטון, פירס, גארנט וטרי, שכולם זכו באליפות - ושניים מהם אפילו בעונה הראשונה שבה בנו את קבוצת הכוכבים שלהם - היא הכי משמעותית. אני תמיד חושב שלוקח לפחות עונה להתגבש עד שזוכים באליפות, אבל אלה דווקא יכולים.

נציגי ישראל. עומרי כספי וגל מקל(האינסטגרם של עומרי כספי)

מה יעשו הישראלים העונה?

קטן: עומרי כספי יקבל את הדקות ביוסטון, ומשחקי ההכנה מראים שני דברים: חזר לו הביטחון במידה רבה, והוא השתלב יפה בשיטה. עוד יהיו לו נפילות, אבל באופן כללי הוא מצא מקום בו יוכל לחזור לעצמו - ויהפוך לשחקן ספסל יעיל מאוד. גל מקל עדיין רחוק ממה שהוא צריך לעשות. הוא ילמד תוך כדי תנועה, אבל הדקות עשויות להידלדל לעומת האימונים.

רוזנשטיין: בשנה שעברה הימרתי בטרום העונה שעומרי כספי עומד לסבול בקליבלנד. צדקתי. בדיוק ההפך יקרה לו השנה ביוסטון. הוא יפרח. ובניגוד למה שאתם חושבים, זה לא יקרה בגלל הארדן ולא בגלל הווארד. זה יקרה בגלל ג'רמי לין. כספי היה קורבן של המשחק התקוע של ביירון סקוט והאנוכיות של קיירי אירווינג, ולפניו טייריק אוואנס. כשהרכז הוא איש צנוע ומהיר שרוצה למסור הרבה לפני שהוא רוצה לכדרר או לקלוע, יש לכספי מה לחפש. מקל יכול להצליח בכל מקום - ברגע שייגמל מכדרור היתר. הוא איבד הרבה בהכנה בגלל שהוא לא נפטר מהר מהכדור. אבל הוא חכם. אז הוא ילמד. ומהירות ופיזיות כבר יש לו, אז תהיה לו עונה סבירה וקריירה שתתפתח לאט ובביטחון.

ייאבק על דקות משחק. גל מקל(צילום: AP)

לאן יגיעו הלייקרס?

קטן: לשום מקום, ומהר. אין דרך טובה יותר להבין שקבוצה תלויה לחלוטין בשחקן מאשר לראות אותה מרכיבה סגל מרשים, ואז אחרי שהוא נפצע מתפרקת. פאו גאסול וסטיב נאש לא מסוגלים לכלום בלי קובי בראיינט, וכשהוא יחזור, שוב נראה את אותו הכדורסל הרגיל של הלייקרס, בו קובי משחק לבד ומחליט מתי לפנק פה ושם את החברים. בפלייאוף הם יהיו, אבל זה הגבול.

רוזנשטיין: על הנייר, הלייקרס אמורים השנה להיות פחות טובים. הווארד הלך, הטריו המוביל שנשאר - קובי, נאש וגאסול הזדקן בעוד שנה. אבל קבוצת כדורסל זה לא רק אוסף כוכבים. צריך גם משרתים — שמבינים שתפקידם לשרת ועושים זאת בשמחה. במשבצת הזאת יושבים השנה ג'ורדן היל וכריס קיימן. הם ייתנו מכות, יריבו בריבאונד, ידחפו וישרטו ולא יהיה אכפת להם אם לא ייגעו בכדור בהתקפה כל המשחק. כשזו המנטליות, אין תסכול. ותסכול הוא אויבה הגדול של כל קבוצה. אליפות? ממש לא. אבל זאת תהיה קבוצת פלייאוף טובה בהרבה מבשנה שעברה - אם הפציעות לא יחסלו אותם סופית.

הוא מחליט מה קורה בלייקרס. קובי בראיינט(צילום: AP)

אוהדי הניקס יכולים לפתח ציפיות?

קטן: בוודאי. הם רק צריכים לצלם את המיטה שלהם, ואז לגשת עם הפילם לחנות. קשה להסביר למה, אבל למרות שהם עושים מהלכים נכונים (אנדראה ברניאני ומטה וורלד פיס הם שחקני רכש ברמה),‬ ההרגשה היא שזה לא הולך לשום מקום. כנראה שזה קשור בכרמלו אנתוני. כי עם כל מי שמסביבו, הכל יקום וייפול עליו, ואני לא רואה אותו לוקח קבוצה לניצחון על מיאמי בגמר המזרח, או אפילו מתמודד מול הקשיחות של שיקגו.

רוזנשטיין: להביא את ברניאני זה היה צעד שמודה באמת: סטודמאייר גמור. ההגנה של צ'נדלר וההתקפה של האיטלקי, יכולות ליצור תאומי מגדל מהסוג שהביא לדאלאס אליפות עם סגל לא יותר מוכשר. אחת מהארבע הכי טובות בליגה. לצערם, כל הארבע במזרח.

מאטה וורלד פיס וכרמלו אנתוני. ניו יורק ניקס(צילום: רויטרס)

האם מיאמי התחזקה?

קטן: לקחת שתי אליפויות רצופות בלי גבוהים זה הישג מרשים. כן, כריס בוש, הכוונה גם אליך. מיאמי ניצחה את הספרס למרות ששיחקת, ולא בזכות. אז

מיאמי החליטה לטפל בבעיה וצירפה את מייקל ביזלי, כישרון מטורף ולא ממומש, וגרג אודן, סנטר מדהים בפוטנציה - רק שהגוף שלו שברירי יותר ממערכת היחסים בין קובי לשאקיל. אם אפילו אחד מהם ייתן את מה שהוא מסוגל, מיאמי רק תרוויח.

רוזנשטיין: כן קטן. התחזקו. בראש דפוק וברכיים חולות. אחרי שבשנה שעברה טענתי שאדי קארי הוא החוליה שחסרה למיאמי למושלמות והוא "יעשה קאמבק הירואי‭,"‬ סיימתי עם תחזיות השיקום האופטימיות. יהיה נס אם הם יתנו משהו, ומיאמי צריכה נס כי דווקא ווייד הוא החוליה המדאיגה: הוא נראה לא חד בשנה שעברה. אם הפגרה תחזיר אותו בריא, הם אולי יהיו טובים באותה מידה. אם מדובר בתהליך שחיקה שיימשך, יש אליפות. לברוקלין.