בג"ץ דחה העתירה, המחבלים ישוחררו בחצות
שופטות בג"ץ דחו עתירה נגד שחרור 26 המחבלים שהגישו משפחות נפגעות טרור וארגון "אלמגור": "אין עילה משפטית למנוע את השחרור". עוד לפני ההחלטה, האסירים שישוחררו לעזה יצאו לכיוון מעבר ארז
בג"ץ דחה הערב (ג') את העתירה שהגישו ארגון "אלמגור" וקבוצת משפחות שכולות שדרשו לעצור את שחרור 26 האסירים הפלסטינים, שאמור לצאת לדרך בחצות, במסגרת הפעימה השנייה במחווה של ממשלת ישראל על רקע חידוש המו"מ. העותרים טענו ששחרור רוצחים עם דם על הידיים, גם אם לצרכים מדיניים, נגוע בחוסר מוסריות. אולם השופטות מרים נאור, עדנה ארבל ודפנה ברק ארז קיבלו את עמדת הפרקליטות, שלפיה השחרור הלילה מתחייב מתוקף הסכם מול האמריקנים והפלסטינים.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- קשישים ועניים: "נגנוב כדי לשלם חשבונות?"
- "קבל 150 אלף ש', רק תפליל את השוטרים"
- הערב: מרוץ בתל אביב, רחובות ייחסמו
השופטות ציינו שהחלטת הממשלה כבר נידונה בשתי עתירות לפני מספר חודשים, ובשתיהן נמנע בית המשפט מלהתערב. השופטות לא מצאו גם הפעם עילה משפטית למנוע מהממשלה לבצע את השחרור. על טענות העותרים, שלפיהן היה על הממשלה לחזור ולבחון את השחרור על רקע אירועי הטרור האחרונים, טענו השופטות שלממשלה יש שיקול דעת רחב גם לגבי קביעת סדרי עבודתה.
השופטות התייחסו גם לטענה שלפיה שניים מהמיועדים לשחרור ביצעו את מעשיהם לאחר חתימת הסכם אוסלו, ושחרורם נוגד את מתווה החלטת הממשלה. לטענתן, תשובת המדינה הגורסת כי המועד הקובע הוא זה שבו יחל יישום ההסכם ולא מועד חתימתו, מניחה את הדעת.
בנוגע לטענת העותרים על כך שהממשלה קיבלה את החלטת השחרור, וגורמי החנינה שימשו רק חותמת גומי בניגוד להליך התקין, ציינו השופטות שבסמכותה של הממשלה להביא את רשימת האסירים בפני הגורמים המוסמכים כדי שישקלו אם ראוי לשחרר אותם.
מוקדם יותר שאלו השופטות את נציגת הפרקליטות, עו"ד שוש שמואלי, אם השחרור בחצות הוא נושא גמיש. עו"ד שמואלי השיבה ש"הממשלה התחייבה באמצעות האמריקנים שבתחילת החודש הרביעי למשא המתן - קרי היום - תבוצע הפעימה השנייה. מסיבות ביטחוניות, הצורך הוא לעשות את ההעברה והשחרור בלילה. לכן אנחנו צריכים לעמוד בהתחייבות".
אחות שכולה לשופטות: "אני מבקשת צדק"
חמישה מ-26 האסירים שישתחררו הערב במסגרת המשא ומתן המדיני יצאו מכלא עופר, ומועברים למחסום ארז. משם הם יועברו לרצועת
אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם שנרצח ב-1984 על ידי חוליית של ארבעה מחבלים (שישתחררו במסגרת המחווה), הגיעה להביע את התנגדותה לשחרור: "אין לי נימוקים משפטיים, אבל אני יודעת מה הצדק, ואני מבקשת שבית משפט לצדק יעשה צדק. לא תמיד צריך להסתכל על הדפים, אלא על התמונה, והיא מראה שהיום ישוחררו 26 מחבלים שרצחו במכוון. אני חונכתי לשלום ולא למלחמה, אבל זה לא שלום".
עו"ד נפתלי ורצברגר, שייצג את העותרים, הוסיף שסד לוח הזמנים הלחוץ הוא מלאכותי: "אין קדושה להיום בחצות. היום בחצות זו שעה מדומה. בית המשפט לא צריך לחרוג מסדר הזמנים בסוגיות העוסקות בליבה הקשה של ערכי היסוד של המדינה. הטענות ראויות לעיון של יותר משעתיים.
"מדובר ברוצחי ילדים וזקנים באמצעים מזוויעים. המחיר הוא לא עוד איזה גנב מכוניות או מישהו שחשוד בהשתייכות לארגון טרור, אלא מחבלים מהליבה הקשה, לכן אנחנו נמצאים ברגע האמת".
בשל לוח הזמנים הצפוף המדינה לא השיבה בכתב על טענות העתירה. נציגת המדינה פתחה את הדיון וטענה שיש לדחות את העתירה מאחר שאין בה עילה להתערבות בהחלטת הממשלה. היא ציינה שההחלטה על השחרור התקבלה במסגרת המו"מ, וכי ניתנו התחייבויות פלסטיניות שעונות על אינטרסים חיוניים לישראל.
המדינה דחתה את טענות העותרים שלפיהן נוכח התחדשות הטרור והתנגדות מצד שרים מסוימים, יש לקיים דיון נוסף. באשר לאירועי הטרור האחרונים טענה המדינה: "ברמה העובדתית האירועים האחרונים מצויים בחקירה והרקע לדבר טרם התברר". נוסף על כך, טענה המדינה, בעבר הוגשו עתירות דומות ואלה נדחו.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
