פסטיבל זקן: בוסטון זכתה בוורלד סיריז
הרד סוקס, עטורי הזקנים שהתחילו לגדל בתחילת העונה, פירקו את סנט לואיס 1:6 בבית כדי להשלים 2:4 בסדרה ולקחת את האליפות. מייקל וואקה הבלתי שביר התפרק, ואיפשר לבוסטון לפתוח יתרון מוקדם. דייויד אורטיז זכה בתואר ה-MVP
והעיר בוסטון צהלה ושמחה. רק לפני מספר ימים זה נראה היה אבוד, כשהרד סוקס שוב לא הצליחו להתמודד עם המגישים של סנט לואיס ונקלעו לפיגור 2:1 בוורלד סיריז. אבל שני ניצחונות חוץ רצופים ופיניש אדיר הלילה במגרש הביתי החזירו לקבוצה את האליפות אחרי שש שנים עם 2:4 בסדרה. זו גם הייתה האליפות השמינית בתולדות המועדון. אבל עבור האוהדים המספר האמיתי הוא 95 - מספר השנים שעברו מאז שבוסטון שזכתה באליפות בפנוויי פארק הביתי.
עוד ב-ynet ספורט:
- סתם לבלאטר את הפה: שלושער לרונאלדו, 3:7 לריאל
- אלן אייברסון הודיע על פרישה מכדורסל
- אסולין נתפס על חם לפני ההמראה לריאליטי בפיליפינים
הרד סוקס ניצחו הלילה 1:6 בדרך היפה ביותר - שואו התקפי מול המגיש המרשים ביותר בפלייאוף, מייקל וואקה בין ה-22, שאחרי שנראה בלתי שביר במשחקים שהובילו לגמר, וגם במשחק מספר 2 בסדרה, סוף סוף קרס. המשחק, למעשה, הוכרע מוקדם למדי (חוץ מניסיון קאמבק כושל שקצת הלחיץ את הקהל המקומי), כך שלעיר היה זמן להתארגן על החגיגות.
וואקה, ואיתו ג'ון לאקי מהצד השני, נקלעו לכמה מצבים לא נעימים באינינגים הראשונים ויצאו מהם - אבל באינינג השלישי וואקה יצא מאיפוס, העלה שלושה שחקנים לבסיס, וכשהבסיסים היו מלאים הגיע רגע השבירה.
וזה היה שיין ויקטורינו, שהחמיץ את שני המשחקים הקודמים בגלל פציעה, שעשה את העבודה. ויקטורינו שיגר דאבל אדיר שאיפשר לבוסטון להשיג שלוש ריצות, ולמעשה פירק את סנט לואיס שסמכה שלפחות וואקה יחזיק אותה ביום בו ההתקפה לא מתפקדת.
באינינג הבא, וואקה כבר נראה גמור כשסטיבן דרו שלח הומראן בדרך ל-0:4. בהמשך האינינג לאנס לין הוזעק כדי להחליף אותו ולעצור את הסחף, אבל זה היה מאוחר מדי כאשר סינגלים של מייק נאפולי ושוב ויקטורינו הקפיצו ל-0:6. קרלוס בלטרן צימצם עם סינגל באינינג השביעי, אבל אז בוסטון שלחה את היפנים למערכה. ג'וניצ'י טזאווה הוציא את בוסטון ממצב מסובך שהיה יכול להסתיים בכמה ריצות עבור סנט לואיס, וקוג'י אואהארה סיים את המשחק בסטרייקאאוט קלאסי שנתן את האות לחגיגות.
בעונה שעברה בוסטון סיימה אחרונה בבית שלה. המנג'ר ג'ון פארל שינה את פני הקבוצה, וראוי להרבה מחמאות. ג'ון לסטר הגיש שני משחקים אדירים בסדרה והיה זוכה בקלות בפרס ה-MVP בכל סדרה אחרת. אבל הסדרה הזו הייתה שייכת לדייויד אורטיז.
פאפי, החובט האימתני, היה גדול על כל השחקנים האחרים משתי הקבוצות בששת המשחקים האלה, ובלט במיוחד לאור החולשה של שתי ההתקפות שלא התמודדו טוב עם המגישים. סנט לואיס
ויתרה ושלחה אותו להליכות מכוונות ברוב הפעמים שעלה לחבוט, כי כאשר כן נתנה לו לשחק, הוא הפציץ כמה כדורים קריטיים בדרך לאליפות השלישית שלו עם המועדון.
אורטיז אמר בסיום: "זה בשבילך, בוסטון, זה מגיע לעיר שעברה עברה השנה וכל המשפחות שהתמודדו עם הפיגוע במרתון. אני מודה לאל שנתן לי את ההזדמנות להיות בריא השנה. נשארנו יחד, והנה אנחנו נהנים מהאליפות".
על המגרש זו הייתה חגיגה של זקנים. אחרי שג'וני גומז הופיע לא מגולח לאימוני פתיחת העונה לפי יותר מחצי שנה, שאר השחקנים החליטו לגדל את הזקנים כגיבוש, ונשארו איתם עד לאליפות. מה יעלה בגורלם? את זה עוד נראה.