בדירת ההרוג מגראד: "חלמתי שאיציק חוזר"
שנה אחרי מותו של איציק אמסלם מפגיעת גראד בקריית מלאכי ב"עמוד ענן", חזרה האחות ריקי לראשונה לדירה: "חלמתי שאיציק עולה במדרגות ואימא מפסיקה לבכות". האבא דוד לא מתקרב: "אפילו לא מסוגל לעבור ברחוב"
"עד היום לא היה לי אומץ להיכנס לכאן. הלילה חלמתי שאיציק עולה במדרגות, חוזר הביתה ואימא מפסיקה לבכות". כמעט שנה אחרי מבצע "עמוד ענן", נכנסה לראשונה לדירה אחותו של איציק אמסלם (24) שנהרג מפגיעת גראד בבניין בקריית מלאכי. הדירה שניזוקה קשות מהפגיעה שממנה נהרגו גם אהרון סמדג'ה ומירה שארף, שופצה והוצעה למכירה, אך הקונים נרתעים.
פגיעת הרקטה שהרגה את איציק, אהרון ומירה הייתה הפגיעה הקשה ביותר בעורף במהלך המבצע. האם עליזה זוכרת שמיד אחרי האזעקה בנה איציק ואהרון פתחו את החלון במרפסת כדי לצלם את הרקטה - ואז אירעה הפגיעה שממנה גם נהרגה מירה שראף מהקומה התחתונה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
ליברמן נגד נתניהו: לסדר את הקואליציה
ראש ארגון פשע נעצר בחשד למעורבות ברצח
מאז האסון בני המשפחה עברו להתגורר באשקלון ולא שבו לדירה בקריית מלאכי. "אני אפילו לא מסוגל לעבור ברחוב של הדירה", סיפר דוד האב, שעלה לקברו. "כל מי שטיפל בשיפוץ הדירה היו קרובי משפחה. אני לא הייתי מסוגל, הכול חוזר אליי משם. עברה עלינו שנה קשה והגעגועים רק הולכים ומתחזקים. החלטנו לעזוב את קריית מלאכי כי קשה לנו לגור בדירה. הילדים כולם גרים באשקלון וחשוב לנו להיות מלוכדים".
לפני כמה חודשים הסתיימו השיפוצים והדירה הוצעה למכירה. "אנשים חוששים לגור בדירה בגלל מה שקרה", אמר דוד. "יש כל מיני אמונות תפלות, הם רק שומעים שמדובר בבניין שנפגע מטיל גראד, ומיד יורדים מהעניין. כרגע אנחנו גרים בשכירות, אבל אנחנו רוצים למכור אותה, אין לנו שום כוונה לחזור לגור בדירה. זה בלתי אפשרי, אנחנו לא מסוגלים לחשוב על זה בכלל, בעיקר עליזה אשתי שראתה הכול".
הלילה לפני העלייה לקבר, האחות הצעירה ריקי התעוררה מבוהלת בעקבות חלום שבו איציק חזר הביתה, עלה במדרגות ונכנס לדירה. מירי, שבעת האסון הייתה שליחה של חב"ד באיים הקריביים, הגיעה היום לבית ילדותה לראשונה זה שנה ושלושה חודשים. "פתאום הבית נראה גדול הרבה יותר", סיפרה.
"צלצלתי לאבא שלי ואמרתי לו שנפגע טיל אצלנו בשכונה. בכלל לא ידעתי שזה פגע בבית שלי ושאחי נהרג. הבית נראה שונה מאוד, החדר שלי שונה, הנוף מהחלון נשאר כמו שהיה. לא קל לי לבקר כאן, כל הזיכרונות עולים מחדש. זה כבר לא הבית שלי, אני לעולם לא אחזור לגור כאן".
לפנייה לכתב/ת 
