מלכוד 22 בבית המשפט: לך תוכיח בגידה
גבר שהגיש לבית המשפט דפים מיומנה של אשתו וכן דו"ח שכתב חוקר פרטי ומעיד על רומן שניהלה עם חברו הטוב, נדחה על ידי בית המשפט בטענה כי מדובר בעבירה על חוק הגנת הפרטיות. מבולבלים? גם אנחנו
לפני מספר ימים נתן בית המשפט העליון פסק דין שדחה תביעה של בעל שאשתו בגדה בו עם חברו הטוב. הבעל תבע את החבר בתביעה נזיקית, בטענה שעל החבר לשלם פיצויים בגין נזקים שלטענתו נגרמו לו, עקב העובדה שניהל רומן עם אשתו.
עוד בנושא:
יש נסיבות מקלות או שבגידה היא בגידה?
מה ההבדל בין אישה בוגדת לגבר בוגד?
כאמור, בית המשפט העליון דחה את התביעה כאשר הוא קובע כי משיקולים של מדיניות משפטית, לא ניתן לאפשר הגשת תביעות של בני זוג נבגדים נגד בני הזוג של הבוגדים, אחרת הדבר יוביל להצפת בתי המשפט בתביעות נזיקין.
פסק הדין אינו מפתיע והוא למעשה המשך ישיר של מדיניות בתי המשפט בהתייחס למעשי בגידה בין בני זוג. עד כה, בתי המשפט לא אפשרו להגיש תביעות נזיקין בגין מעשי בגידה לא נגד הבוגדים ולא נגד בני הזוג עימם בגדו (קיימת החלטה של השופט זגורי מביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה שלא דחה על הסף תביעה של בעל נגד אשתו שבגדה, אולם בסופו של יום התביעה נדחתה וההחלטה ספגה ביקורת קשה).
אולם דווקא הערת אגב שהעיר בית המשפט במקרה לעיל, מטרידה יותר מההחלטה עצמה. על-מנת להוכיח את טענותיו, הגיש הבעל הנבגד דפים מיומנה של אשתו וכן דו"ח שכתב חוקר פרטי שצילם את השניים מקיימים יחסי מין בחוף הים. בית המשפט העליון ציין בהערת אגב כי מדובר בעבירה פלילית על חוק הגנת הפרטיות.
היתה בגידה? בית הדין הרבני מבקש הוכחות
הוכחת מעשה בגידה חשובה מאד באספקטים אחרים של עולם המשפט ובמיוחד בבית הדין הרבני. היות ועל דיני הגירושין חל הדין הדתי, על מנת להתגרש בן הזוג התובע את הגירושין צריך להוכיח עילה המוכרת על פי ההלכה היהודית. אחת העילות הינה מעשה בגידה או כיעור.
מבחינת בית הדין הרבני, כדי להוכיח שאישה בגדה על בית הדין לקבל הוכחות חותכות וחד משמעיות, ובמילים אחרות - לקבל ראיה ברורה של שני עדים שראו את מעשה הבגידה הפיסי, הוכחה אחרת כגון צילום המעשה או הודאה של בן הזוג הבוגד בפני בית הדין.
אם אין הוכחה מעין זו, על מנת להוכיח מעשה כיעור אפשר לצרף פירוט של הודעות טקסט, קטעים מהיומן ועוד הוכחות שאינן הוכחות חותכות, אבל בהחלט הוכחות המעידות כי נעשה מעשה לא כשר.
ההשלכות של הוכחה או אי הוכחה מעין זו משמעותיות מאד; הוכחה מצד הבעל משמעותה שהאישה חייבת בגט ולא תוכל לעגן את הבעל. בנוסף, היא אינה זכאית למזונות, ואף לא זכאית לקבל את כתובתה. ככל שמדובר בבעל הבוגד, האישה זכאית לגט, זכאית לכתובה, ובמידה ולא תקבל את הגט, היא תהיה זכאית למזונות ואף להטלת סנקציות על הבעל.
אמירתו של בית המשפט העליון באמרת אגב כי העתקת דפים מיומן ואף צילום של זוג באקט על חוף הים, הינם עבירה פלילית, אינה יכולה להתקבל. לדעתנו הפעולות אותן ביצע הבעל חוסות תחת ההגנות בחוק הגנת הפרטיות ובאופן ספציפי תחת סעיף 18(2)(ג) לפיו קיימת הגנה אם הפגיעה נעשתה בתום לב, ועל מנת להגן על עניין אישי כשר של הפוגע.
הלכה למעשה, בית המשפט העליון שם את בן הזוג הנבגד ב"מלכוד 22" - מחד הוא צריך להוכיח את מעשה הבגידה כדי שיוכל לקבל גט ויוכל לקבל פיצוי או לא לשלם אותו, ומנגד - הלכה למעשה אין לו למעשה דרך להוכיח את המעשה, מכיוון שכל אקט שכרוך בהוכחת הבגידה, בהכרח כרוך בפגיעה בפרטיות של הצד הנבגד, שעל פי רוב מבצע את מעשה הבגידה במחשכים ולא באופן גלוי.
בכך יוצא החוטא – נשכר, כלומר - בן הזוג הבוגד זוכה בעצם להגנה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, כך שיהיה מאד קשה להוכיח את מעשה הבגידה. במקרה של גירושין, הערכאה שצריכה לאשר את הראיות ולקבוע האם הן קבילות והאם חלות עליהן ההגנות בחוק הגנת הפרטיות, היא בית הדין הרבני. ניתן רק לקוות ששם יימצאו בני הזוג הנבגדים אוזן קשבת.
- אין באמור לעיל, משום מתן חוות דעת משפטית ו/או משום ייעוץ משפטי, הדברים נכונים למועד כתיבתם ונכונותם עשויה להשתנות מעת לעת, יש לקבל ייעוץ משפטי לפני כל פעולה ו/או טיפול.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
הכותבת הינה עו"ד ומגשרת בתחום דיני המשפחה והירושה מנהלת מחלקת דיני המשפחה במשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות'
לפנייה לכתב/ת 
